אוצרות הסיפורת היהודית

במשך כל שנות עבודתי כסופרת אני אוספת סיפורי עם מתרבויות שונות כדי ללמוד מהם, לשאוב מהם מוטיבים, דמויות, ואף לעבד אותם מתוך אמונה שהסיפורים הללו מקפלים בתוכם חוכמת חיים ואנושיות שהיא רלוונטית לכל תקופה ולכל תרבות, והממשיכה לשקף את נפש בני האדם באשר הם. אך רוב סיפורי העם שעובדו והובאו בפני ילדים קוראי עברית הם בעיקר אירופאיים (ממורשת האחים גרים, אנדרסן וכו') ורק מעט סיפורים מן המזרח וממקורות לא אירופאיים אחרים, כמו גם ממקורות יהודיים, התגלגלו אל ספרות הילדים בעברית. לכן, בשנים האחרונות הפניתי את חיפושיי בעיקר למקורות לא-אירופאיים, וגיליתי אוצרות רבים.

במשך דורות רבים סופרו ונכתבו בעולם היהודי סיפורים יפהפיים בעברית. אלה שילבו קודש בחול, שאלות של אמונה ושאלות של צדק חברתי. לסיפורים אלה יש משמעות רבה גם בדורנו, והשאלות העולות בתוכם רלוונטיות לילדים חילונים ודתיים כאחד. חיפשתי דרך לספר את הסיפורים האלו באופן שהם יתאימו לשני קהלי קוראים, אשר הם בדרך כלל נפרדים לחלוטין: ילדים דתיים וחילוניים. כאשר התגלגל לידי סיפור על ר' יצחק מברדיצ'ב, התלהבתי וניגשתי לעשות לו עיבוד שיופנה לשני הקהלים גם יחד. מסופר על איש עשיר שיש לו הכול ורק דבר חסר לו כל חייו: הוא אף פעם לא הצליח לראות את אליהו הנביא בליל הסדר. העשיר פונה אל הרבי מברדיצ'ב, וזה שולח אותו למקום נידח, אל משפחה ענייה ומבטיח לו ששם יראה את אליהו. העשיר עוזב את משפחתו ונוסע לאותו מקום נידח, מגיע אל המשפחה הענייה ומבקש להתארח אצלם בחג. כשהוא רואה באיזה עוני הם שרויים וכי ידם אינה משגת לקיים את החג, הוא דואג לכל מחסורם. כשמגיע ליל הסדר הוא נשאר ער כל הלילה ומצפה לזכות לראות את אליהו, אך לשווא. מיד לאחר החג הוא ממהר אל הרבי מברדיצ'ב כדי להתלונן על האכזבה הגדולה שנגרמה לו. הרב מוציא ראי ושואל אותו את פני מי הוא רואה, העשיר אומר כי הוא רואה את פניו שלו. אומר לו הרבי כי עבור אותה משפחה ענייה פניו היו פני אליהו בחג הפסח.                 

המשכתי לחפש עוד סיפורים יהודיים שעולים מתוכם ערכים של נתינה ושל כבוד לזולת - ואהבת לרעך כמוך. אספתי כמה מתוך הסיפורים שמצאתי וקיבצתי אותם בספר שנקרא "חלום המלך שלמה – סיפורי חכמים". הסיפורים שמופיעים בספר הם רק מעט מתוך אוצרות נפלאים של סיפורים מלאי קסם. בתהליך העיבוד ניסיתי למצוא שפה עכשווית שתכיל בתוכה גם את מרחק הזמן שממנו באים הסיפורים כדי לתת להם עומק היסטורי. בנוסף ניסיתי לגשר על פערי ההקשר התרבותי שבין קוראים חילוניים וקוראים דתיים. חשבתי שהשאלות העולות בסיפורים האלה אינן ייחודיות לקהל זה או אחר. מצאתי את הסיפורים האלו במקורות שונים, מן המדרש ומן החסידות, וביקשתי להנגיש אותם לכלל הילדים קוראי העברית.

הסיפורים המופיעים בקובץ סופרו מתוך זווית אמונית והם עוסקים בשאלות חברתיות ומוסריות. אך בראש ובראשונה הם כתובים כסיפורי פלא והם מהלכים קסמים כבאגדות. מתרחשים בהם ניסים ונפלאות כמו נערים המובלים לארמונות על גבי נשרים, ילד המהלך בין איים בים של קרח וקוטף אותיות הצומחות על העצים וחכם ירושלמי אחד המרפא את בת המלך ממחלה חסרת מרפא בעזרת מרק אווזים. לצד צדיקים ומלכים מופיעות בסיפורים דמוית של אנשים פשוטים שאינם נופלים מהם ומציגים תפיסה שבה האדם הפשוט איננו חשוב פחות מהמלך הנישא. וכי מתוך החיים הפשוטים עולה שמחת חיים. לא רק הדמויות מגוונות ומגיעות מכל קצוות הקשת החברתית, גם הנופים שונים ומגוונים ונפרשים מעכו ומצפת, לספרד ולעיירות במזרח אירופה.

במפגשיי עם תלמידים אני מבקשת לעמוד קודם כול על הקסם שבסיפורים, אותו קסם הקיים בסיפורי עם ואגדה, ויחד עם זאת לברר ביחד עם הילדים גם את הערכים החברתיים העולים מתוכם. הסיפורים מזמנים מפגש עם נושאים שהם פחות שכיחים בספרות הילדים כמו למשל – עוני. כך, למשל, בסיפור "חלום המלך שלמה" מגיע נער מעכו, שאין עני ממנו בכל הארץ, למלכות וכך עולה השאלה המופיעה לעיתים בסיפורי העם - אם אפשר להתחבר עם מי שאיננו דומה לך, האם בת מלך יכולה להתחתן עם נער פשוט ועני? גם כורך הספרים ואשתו בסיפור "סעודת השבת אצל שבתאי כורך הספרים" מתמודדים עם העוני שלהם בדרכם המופלאה ומעוררים את התפעלותו של הבעל שם טוב שמציג אותם כדוגמה וכמופת לתלמידיו. בסיפור "בחירתה של רוחמה" בוחרים עבור בתו של רב העיר את התלמיד המצטיין והחביב על כולם, אך היא בוחרת דווקא בבחור העני כי חכמתו וענוותו עולה על זו של התלמיד החכם. מתוך הסיפור הנקרא "פני אליהו" עולה שהנותן הוא המקבל הגדול.

אוסף הסיפורים הזה הוא גם הזדמנות לעסוק בדמויות מופת יהודיות כמו: הבעל שם טוב, הרבי מברדיצ'ב, ר' זושא, וללמוד על חכמתם וצניעותם, על האמונה שלהם באדם הפשוט ובחיים של פשטות שמתוכם עולה שמחת חיים.

*מפגשיה של הסופרת רונית חכם מיועדים לתלמידי א' - ח'.

**נובמבר 2014.