לקראת המופע: הלב והמעיין – סיפורו של ניגון

                                                                                                                                ב"ה

המופע מציג מוזיקה יהודית בעיבודים ולחנים המשלבים מוזיקה קלסית, אתנית ומוזיקה יהודית ממזרח וממערב. רפרטואר המופע כולל: ניגוני ברסלב: חדש ששוני, ניגון התוודעות; ניגון ויז'ניץ: וואלח; ניגוני מודזיץ': מארש, דבקה; ניגוני חב"ד: שאמיל, הצמח צדק, ניגון שמחה.

קונטרבס: נאור כרמי; קלרניט: חיליק פרנק; אקורדיון: אריאל אלייב; כלי הקשה: אסף זמיר; שירה: נריה מויאל.

המופע מיועד לתלמידי א' – י"ב.

הניגון במסורת היהודית:
לשירה ולנגינה מקום חשוב ביהדות, והן מוזכרות החל מהפרקים הראשונים של ספר בראשית ("ותלד עדה את יבל... ושם אחיו יובל, הוא היה אבי כל תופש כינור ועוגב..." פרק ד', פסוק כ"א), המשך בשירת הים מול קריעת ים סוף, בשירת דבורה, עם דוד המלך "נעים זמירות ישראל", בשירת הלוויים בבית המקדש ועוד ועוד. נגינתם של בני ישראל הייתה חלק כה מהותי מהוויית החיים, עד כי בקינות על החורבן מוזכרת דרישת השובים "כּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן", אשר נענים בתשובת היהודים - "אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר השם, עַל אַדְמַת נֵכָר".
מובן כי ההתפזרות היהודים על פני ארבע כנפות תבל גרמה לניגון להשתנות, ללבוש צורות חדשות ולספוג השפעות רבות מהמקומות השונים שהקהילות היהודיות חיו בהם.

תולדות החסידות:
הניגון החסידי שתיחשפו אליו במופע זה, שורשיו לפני כ-250 שנה, במזרח אירופה. תושביו היהודים של חבל ארץ ענק זה חיו אז ברובם בעוני מחפיר, מופלים לרעה על ידי השלטונות, מוגבלים לעיסוקים מועטים, לאזורי מגורים מסוימים בלבד, ובסך הכול היו מדוכאים למדי.
בתוך הקהילות עצמן, היה יחס שונה באופן מובהק כלפי הלמדנים, תלמידי החכמים, שהיו בקיאים בלימוד התורה, לבין האנשים הפשוטים, "בעלי הבתים". האחרונים ידעו אולי לקרוא את התפילות ולשנן מזמורי תהלים, אך עתותיהם הוקדשו למסחר זעיר, לנהיגת עגלות, לסנדלרות וכיו"ב מלאכות שונות. הם היו מתפללים בבתי כנסת על פי משלח ידם, כגון ביה"כ של החייטים, ונחשבו לעמי ארצות גם בעיני עצמם.
אחד הדברים שחידש הבעל שם טוב (הבעש"ט), שייסד את דרך החסידות, היה שינוי הקריטריון לפיו מודדים את מעלתו של אדם. במקום רמת הלמדנות, הוא הדגיש כי מידות כגון יושר, צניעות, דבקות באמת ואהבת ישראל אמיתית הן העיקר אצל יהודי. יחד עם זאת, התפתחה אצלו דרך חדשה ללימוד הנקראת "פנימיות התורה", המתבססת גם על הקבלה, ואת רזי התורה לימד לקומץ תלמידים, שהפיצו את דרכו ברחבי אירופה, בעיקר המזרחית.
חצרות חסידיות פרחו סביב אדמו"רים בפולין, באוקראינה, ברוסיה, בהונגריה ואפילו בליטא. ישנן חסידויות גדולות ומוכרות, כמו גור, ויז'ניץ, ליובביץ', ברסלב ובעלז, ורבות אחרות, כגון מודזיץ', באבוב, קרלין, אלכסנדר ועוד ועוד. קהילות חסידים ענקיות נכחדו או התמעטו מאוד בתקופת השואה, ובדורנו אנו רואים כיצד חלקן מתאוששות וקמות לתחייה.

הניגון החסידי – מהות, השפעות וסגנון מוזיקלי:
הניגונים היו ועודם חלק עיקרי בהווי החסידי שפיתחו תלמידי הבעל שם טוב. כוחה של המוזיקה להשפיע על הנפש ידוע ומוכר, וברור כי יש משמעות רבה למוזיקה לה מאזינים ולמקום שאליו היא מובילה את המאזין. הניגון החסידי מכוון לעורר את הרגש, לפתוח את הלב ואף את המחשבה, לרומם את האדם ולאפשר לו להשתנות, להיפתח ולצמוח. בדרך כלל מלחין הרבי את הניגונים, וכוחו, כוח הצדיק, מושפע דרכם.
לרוב, הניגונים מושרים בזמרה, משום שבשבתות ובחגים אסורה הנגינה בכלי, עם זאת, באחדות מן החסידויות היו תזמורות שהיו מנגנות את הניגונים במועדים מתאימים אחרים.
ישנם סוגים שונים של ניגונים, המותאמים לאירוע שבו שרים אותם. כאלה המכוונים להתעמקות, אחרים לשמחה גדולה שעוזרת לאדם לצאת מגדרי עצמו, ישנם ניגוני געגועים וניגוני תקווה, ניגונים ששרים אותם לפני עיסוק בדבר תורה עמוק, על מנת שהמחשבה תיפתח לקבל את החוכמה של דברי הרבי, וניגונים שמתאימים לאירועים מסוימים, כגון ניגונים מיוחדים ליום הכיפורים, לשמחת בית השואבה ועוד.
המוזיקה המקומית בכל אזור ואזור השפיעה רבות גם על סגנונה של המוזיקה היהודית. כך למשל, ניתן לשמוע מוטיבים צועניים בניגוני ויז'ניץ,  מארשים וואלסים בניגוני מודזיץ' ושירי בית מרזח רוסיים ש"גויירו" והתקדשו בניגוני לובביץ' (חב"ד). התוצאה היא אוסף צבעוני ומרתק של סגנונות מוזיקליים, שמגויסים כולם להשפעה חיובית על נפש המנגן והמאזין.
מבחינת המורכבות המוזיקלית, המגוון הוא רחב מאוד. ישנם ניגונים פשוטים מאוד, עם סולמות בסיסים החוזרים על עצמם, וישנם ניגונים מורכבים המכילים עשרות חלקים.
חסידים נהגו, ונוהגים עד היום, להתכנס יחדיו ללמוד, לשוחח על קשיים והתלבטויות, ולשיר ניגונים שמעבירים אותם למצב תודעתי חדש. כמו שאמר האדמו"ר הריי"צ מליובביץ': "עניינו של ניגון הוא להרגיש את אור הנשמה של המנגן... על ידי אותיות הנגינה מתרומם האדם... וקווי האור (של הניגון) דוחים לשעה את כל הלא טוב הצבור בנפשו, ומעוררים בו את הטוב הפנימי הנעלם..."

על אודות ההרכב "הלב והמעיין":
"הלב והמעיין" הוא הרכב ותיק, ששם לו למטרה להוציא לאור ניגונים שהיו סגורים בחצרות החסידיות במשך מאות שנים, בעיבודים ולחנים המשלבים מוזיקה קלסית, אתנית ומוזיקה יהודית ממזרח וממערב.
בהופעות ברחבי הארץ והעולם הופיעו נגני ההרכב עם ניגוני חב"ד, ברסלב, ויז'ניץ, מודזיץ', ניגוני חצרות גליציה, ניגונים שנכתבו ולוקטו במהלך שנות השואה ועוד. איכות המוזיקה והנגנים זיכתה אותם בפרס הראשון בפסטיבל הבינלאומי למוזיקה יהודית באמסטרדם בשנת 2010.
"הלב והמעיין" משתפים פעולה בהופעות ובהקלטות עם אמנים שונים, וביניהם ברי סחרוף, שולי רנד, אביתר בנאי, יונתן רזאל, ישי ריבו, ירמי קפלן, אהוד בנאי, אודי דוידי, סימפונט רעננה ועוד. ההרכב הוציא לאור עד כה 6 תקליטורים.

על אודות הנגנים:
נאור כרמי – נגן קונטרבס וגיטרה בס, ומעבד מוזיקלי. בוגר האקדמיה למוזיקה בירושלים, מחלוצי מוזיקת העולם בארץ. הופיע והקליט עם אמנים רבים, ביניהם שלמה בר, מאיר אריאל, בוסתן אברהם ועוד. מרצה למוזיקה באקדמיה "מיזמור". חסיד חב"ד.
חיליק פרנק – קלרינט. מגדולי נגני הכלייזמר בעולם. הוציא לאור 11 תקליטורים בתפוצה רחבה. תלמיד של מוסא ברלין, מופיע ברחבי הארץ והעולם. חסיד ברסלב.
אריאל אלאייב – אקורדיון. בוגר הקונסרבטוריון הלאומי למוזיקה בטשקנט. סולן משפחת אלאייב המפורסמת, המופיעה ברחבי העולם. מנגן עם אמנים רבים, ביניהם ריטה, אתי אנקרי, דוד ד'אור ואחרים.
אסף זמיר – כלי הקשה. תלמיד של אהרל'ה קמינסקי, מקליט ומופיע בארץ ובעולם, בין השאר עם אבטיפוס, יאיר דלאל, אנסמבל מזרח מערב ועוד.