בין שמים לארץ - מניפסט מחול

המחול הוא חמקמק ואין בו השגה - וזה טבעו. כמו האמת.
למחול יש יכולת לאחד בין המופשט לקונקרטי.
המחול, בשבילנו, הוא דרך נוספת לגעת במשהו גדול מאיתנו.
היופי של המחול, בשבילנו, הוא הרב-כיווניות שלו. מחד, הוא מקרקע, מחייב, ממשטר, מחבר לאדמה, לכוח המשיכה ולבשר. מאידך, הוא הכי קרוב שאפשר לתעופה, לשמים, לשמי שמים.
למחול יש כוח של תיקון עולם.
המחול הוא שפה אוניברסלית, לא רק כשפה ללא מילים, אלא כשפה חושית. ככזה הוא מאפשר הימצאות ברגע ומפגש מופלא ואמיתי בין אנשים שונים.
המחול הוא אמנות חברתית המאפשרת מפגש ישיר וכן עם ה"אחר", נקי ממחיצות הקיימות על רקע הבדלי זהות אישית והשתייכות למגזר חברתי שונה. שכן, בכוחו של המחול לשחרר את האדם מהמשא הכבד של הזהות האישית והדמות החברתית, ובה בעת לחבר אותו למקום עמוק, שורשי ומהותי.

*תמי ורונן יצחקי, זוג בחיים ועל הבמה, הם כוריאוגרפים עצמאיים, מייסדי "בין שמים לארץ" - מרכז מחול ייחודי השואף לחבר בין מחול עכשווי למקורות היהודיים. במסגרת מה שהם מכנים "מדרש מחול" הם שואלים שאלות על עצמם ועל העולם. המניפסט "בין שמים לארץ" פורסם בחוברת "מניפסטים" בעריכת רן בראון, אסופה שיצאה לרגל 25 שנות פעילותו של מרכז סוזן דלל, ובה 28 מניפסטים של יוצרי מחול.   

המופע צלותא מיועד לתלמידי ט' - י"ב. במופע שתי יצירות: מארש לקבצנים ו-כביש מספר 1. מארש לקבצנים - מעבר לגבול המהוגן ובעקבות סיפור הקבצנים של ר' נחמן מברסלב. מתוך עולמם של הקבצנים נשלחת יד פשוטה, הפולשת לתוך הווייתנו. קיומנו הסולידי מטלטל; כוריאוגרפיה: עידן פורגס. כביש מס' 1 - בין חילון לקדושה, בין אקסטזת מועדון הריקודים, לזו שבגוף המתפלל - ביראה, בחיל ורעדה; כוריאוגרפיה: תמי ורונן יצחקי. אנסמבל כעת - קבוצת מחול שיתופית יוצרת, מבוססת בירושלים ופועלת במסגרת מרכז בין שמים לארץ. הקבוצה מחברת בין העולם היהודי לעולם המחול העכשווי ומציעה חזון אמנותי חדש המתנהל במרחב שבין חילוני לקדוש, עתיק ועכשווי. חברים ורוקדים באנסמבל כעת: אהוד יהודה שגב, אלון בן יעקב, אייל עוגן, אדם בן צבי, חנניה שוורץ, טוביה חסדאי, יובל אזולאי.

 

*מתוך המדור "פגישה לאין קץ".

**יוני 2014.