השתלמות בתחום הספרות לרכזי סל תרבות

כ-120 רכזים ומורים מרחבי הארץ הגיעו להשתלמות בתחום הספרות, שקיים סל תרבות ארצי, בבית ש"י עגנון ובתאטרון החאן בירושלים. אסתי די-נור, מנהלת סל תרבות, פתחה את ההשתלמות עם שירה של ויסלבה שימבורסקה - אחדים אוהבים שירה / אחדים - / זאת אומרת שלא כולם. / אפילו לא הרוב אלא המיעוט... והתייחסה בדבריה לחשיבות של עידוד הקריאה, או ליתר דיוק – עידוד אהבת הקריאה ועידוד קריאה של ספרות במיטבה, "כי ספר טוב מעניק חוויות רגשיות וספרותיות, שמעשירות, מסקרנות ומלהיבות את הדמיון, מחזקות את ההיכרות שלנו עם העולם. ספר טוב מרחיב את מגוון החוויות האישיות להן אנו נחשפים, ומאיר את מה שבלעדי הספר לא מצאנו לו מילים".

סל תרבות ארצי מקיים מדי שנה השתלמויות לרכזים בתחומי האמנות השונים. עד כה התקיימו השתלמויות בתחומים: תאטרון, מחול, אמנות פלסטית, קולנוע תיעודי ומוזיקה, וכן השתלמויות נושאיות שעסקו בהובלת שינוי ובפרשנות וביקורת. השתלמות זו הוקדשה, כאמור, לתחום הספרות, מתוך מטרה הן להרחיב את היכרותם של הרכזים והמורים עם יוצרים ויצירות והן לנסות להתמודד עם מציאות שבה רק "אחדים אוהבים שירה". תחום הספרות הוא אמנם התחום היחיד מבין האמנויות שנלמד בבית הספר ולאורך כמעט כל השנים, ובכל זאת בחטיבות הביניים ובתיכונים ממעטים להפגיש תלמידים עם סופרים ומשוררים.

ההשתלמות נפתחה בסיור מודרך בבית עגנון, שלאחריו התקיים רב-שיח בהנחיית הסופרת דורית רביניאן ("סמטת השקדיות בעומריג'אן", "החתונות שלנו") ובהשתתפות המשוררים אליעז כהן וסעוד אלאסדי, והסופרים יעל נאמן ופוצ'ו. כל אחד מהיוצרים קרא מיצירתו וסיפר על מפגש משמעותי שהיה לו בנעוריו עם יוצר. יעל נאמן סיפרה על מפגשים שהיו לה עם המחזאי והסופר יהושע סובול, שהנחה אותה בכתיבה כשהייתה בי"ב ונבחרה לכתוב את הצגת הגמר של בית הספר. אחת לשלושה שבועות הייתה נוסעת אליו מקיבוץ יחיעם לחיפה, ודברים שאמר לה פקחו את עיניה והם מלווים אותה עד היום. אליעז כהן סיפר על הגעתה של נעמי שמר לכפר עציון, באחד מימי העלייה של היישוב, וכיצד מנוף הוביל בעדינות בלתי רגילה את פסנתר הכנף שלה בין הטרשים, על הטרסות. סעוד אלאסדי סיפר על המורה לאנגלית, שלימד אותם בתיכון את "יוליוס קיסר" וסיפר להם על אופרות שקיימות בתרבות המערבית. הייתה זו פעם ראשונה שבה סעוד אלאסדי שמע את המילה "אופרה". כיום יש לו אוסף תקליטים ובו כ-15 אלף אופרות והוא עצמו תרגם את "אאידה", "לה בוהם" ואת "פאוסט". המשך הדיון נסב על משמעות המפגשים עם תלמידים, על מקורות של השראה והתפתחות, על דרכי יצירה ועל זרעים שנטמנים בילדות. "אדם חייב להישג אחד בחייו, שתהא לו ילדותו בהישג יד", סיכם אליעז כהן את הדברים, בציטוט מילותיו של המשורר יהורם בן מאיר (פיצ'י).

ההשתלמות הסתיימה בשעות הערב, בתאטרון החאן הירושלמי, בשיחה עם בלהה בן אליהו, חוקרת ומרצה המרבה לעסוק ביצירתו של עגנון, ובצפייה בהצגה "תהילה". הקריאה הפרשנית של בן אליהו את היצירה - את הסיפור ואת ההצגה - דרך מושג הפגישה והשינויים שהיא מחוללת באדם ודרך היפוך מושגי החיים והמוות, העמיקו והעשירו את חוויית הצפייה.

באוטובוס בדרך חזרה, המשיכו חוויות יום ההשתלמות להדהד, וכך גם בימים שחלפו מאז. "לא יכולתי לבקש מתנה טובה יותר מההשתלמות הזו, מה גם שבימים אלה אני מלמדת את 'מעשה העז' ואת 'מאויב לאוהב'"; "המדריכה בבית ש"י עגנון הפכה את הביקור בביתו לחוויה. ברגישות, בתבונה וברהיטות היא הצליחה להחיות את דמותו ולסקרן אותי... אין ספק שאקרא שוב את כל סיפוריו"; "המפגש עם הסופרים והמשוררים רק חיזק אותי להמשיך ולהרבות במפגשים כאלה מהגיל הרך ועד הכיתות הגבוהות. כמה זה חשוב!"; "טוב לראות את האנשים שמאחורי הסיפורים והשירים"; "זו הייתה חוויה אמנותית לשמה"; "הצד הוויזואלי של ההצגה היה מדהים ביופיו - בובות המריונטה של הזקנה והחתולים היו פשוט חגיגה לעיניים ולנשמה". כך סיכמו המשתתפים את היום שהיה "עשיר ומגוון. כן ירבו כמוהו".

הכתבה פורסמה באתר החברה למתנ"סים