מצאתי חן בעיניו

בעבורי, לצלם, משמעו ללכת לפגישה. הפגישה עיוורת אך העין רואה. שני אנשים מביטים, הם אינם רואים זה את עיניו של זה, אלא את מבטיהם המצטלבים. לכל אחד מהם שני פנים, פניו שלו ופני האחר. העין יוצאת אל האחר, בעקבותיה משתוקקים הגוף והלב הפועם. המצלמה סוקרת את הגוף, את תנועותיו הפנימיות הנראות לעין, את הפנים הנותן את אותותיו על פני השטח, ומיד אחר כך, פוגשת את הפנים, את עיניו של המצולם, את הניצוץ הנלכד באישונו. מבטו החוזר של המצולם נתקל במצלמה. להביט למצלמה פירושו להכיר בקיומה, להכיר בצלם שמאחוריה, לתת הכרה לרגע של הצילום. המצלמה כמו מונעת מן המבט להרחיק לכת, להיטמע לגמרי בפניו של האחר. ברגע שיצאת מעצמך לעולם לא תוכל לחזור. כמו שומר גבול, ניצבת המצלמה על הסף ומבקשת: תזדהה, היא תובעת: תראה, ומיד גם: תיראה. מה שנמצא מעברו השני של הגבול הוא תמיד גם בגדר לא נודע. מה שנחוץ להסתיר חשוב לא פחות ממה שנדרש להראות. לצלם, בעבורי, משמעו ללכת לפגישה, אסור לצפות לדבר מהבלתי צפוי.

מתוך המדור: פגישה לאין קץ

* המפגשים עם האמן אורי גרשוני מיועדים לתלמידי ז - י"ב. עוד על אודות האמן ועבודותיו

אוגוסט 2013