בקרקס עם אלתרמן

נתן אלתרמן, מתוך קובץ השירים "צרור נפלאות הקרקס", ספר התיבה המזמרת.

אימי הייתה גננת בקיבוץ של פעם, כשבגן הילדים גידלו עדיין עז ותרנגולות ודקלמו את אלתרמן. כבן זקונים שגדל בשנות השבעים, שמעתי גם אני ממנה את חרוזיו של אלתרמן, באינטונציה דרמטית ובפאתוס רב. לימים, בתור סטודנט למשחק, עשיתי ניסיונות עם הטקסטים המרהיבים של הקרקס האלתרמני, ולאחר כמה שנים, התמזל מזלי להעלות אותם על הבמה.

אלתרמן מתאר בשיריו קרקס של פעם, לא פוליטקלי קורקט בכלל, אבל מלא בקסם. הוא מצליח לתפוס רגעים מיוחדים בחיי הקרקס ומתאר אותם בחן רב בחרוזיו, למשל הרגע שבו נראה שהמתעמלים על הטרפז עומדים באוויר:

או הרגע שבו נחשף מצבם האמיתי של הפילים בקרקס:

האתגר הגדול שעמד בפניי לא היה ההתמודדות עם שפתו המיוחדת של אלתרמן אלא הניסיון להבין מה צריך לקרות על הבמה בזמן שהקהל שומע את חרוזיו. בחזרות, מהרגע שבו הבנו שאנחנו משחקים בקרקס ובעצם עושים קרקס "כאילו", ירד עלינו שקט, הבנו שעל הבמה - הכול אפשרי; המתעמלים יכולים בקלות לעצור באוויר, האיש החזק יכול לקפל ברזלים וסינים יכולים לעמוד אחד על השני בפירמידה מדהימה.

וכך, לקחנו את התמונות המתוארות בשירים ויצרנו אותן באופן קרקסי – ליצני, כשהשחקנים נראים כחבורת ליצנים הנכנסים לדמויות השונות בקרקס ויוצאים מהן וכל זאת בעזרת אביזרי לבוש פשוטים. בשלב הבא הלחנו חלק מהשירים והוספנו נגינה ושירה חיה, תפאורה של אוהל קרקס וגם ארגז גדול מלא בהפתעות.

רבים שואלים אותי האם ילדים בני זמננו יכולים להבין את שפתו של אלתרמן וליהנות מההצגה. אני מרגיש ומאמין שהשפה היא יותר מאשר כלי להעברת תוכן; יש בה צלילים ומוזיקה ויופי אסתטי, ועבור ילדים, וגם עבור מבוגרים - אלו לא פחות חשובים מההבנה הקוגניטיבית, מה גם שהשפה העברית הולכת ומידלדלת ואיפה אם לא בתאטרון היא יכולה עדיין לפרוח במלוא יופייה? דבר נוסף, התמונות הקרקסיות שיצרנו בהצגה לצד מילותיו של אלתרמן, יוצרות את ההקשר המאפשר להבין את הנאמר בשירים, גם אם לא כל המילים מובנות. מניסיוני בהצגות, הילדים נשאבים לעולם הקרקס, וכך גם המבוגרים, שמצליחים "להיות כילדים", והם באים אלינו אחרי ההצגה בעיניים בורקות.

בתאטרון המִלה אנו עובדים וחוקרים את התחום הנקרא עיצוב הדיבור. זוהי שיטת עבודה הרואה בדיבור של השחקן אמנות בפני עצמה ומכאן שהשחקן צריך לאמן את דיבורו כמו שהנגן מתאמן בכלי הנגינה שלו. שפתו של אלתרמן נותנת לנו אפשרות להעמיק לתוך עבודה זו. אני חושב שבימינו, להפגיש ילדים עם חרוזיו הנפלאים של אלתרמן, עם הברקותיו הלשוניות ועם המוזיקה המתנגנת בשפתו, היא מטרה חשובה וחיונית שאני מוכן לעבוד בשבילה קשה.

רועי בירן הוא במאי ההצגה "צרור נפלאות הקרקס".

לביקורות בעיתונות על אודות ההצגה:
"העם רוצה תאטרון חברתי" / הארץ
"ילדים מחפשים משמעות" / עכבר העיר

לצפייה בטריילר

צילום: אברהם חי.

יוני 2013