מה נשתנה היום הזה מכל הימים?

 
דקות ארוכות לא מש החיוך מפניהם של תלמידי כיתה ו' של המחנכת יהודית בבי"ס מבועים שבמועצה האזורית מרחבים. לפרקים, צחוקם המתגלגל מילא את חלל הכיתה. היו אלה הקריקטורות של מושיק לין שעוררו תגובות שכאלה ואף לוו לא אחת במחיאות כפיים ספונטניות, אות ההערכה של תלמידים הנפגשים מקרוב עם אמנות ייחודית זו ועם האמן העומד מאחוריה. את החוויה סיכמה ענבר, אחת התלמידות: "ההרצאה הייתה מרתקת והקריקטורות היו מצחיקות. נורא נהניתי ואני מקנאה במי שיראה את זה עוד פעם, בפעם הראשונה שלו".  

בכיתה הסמוכה, באותו הזמן שבו נפגשו ענבר וחבריה לכיתה עם מושיק לין, עקבו התלמידים בדריכות אחר תנועות ידיו הזריזות של הקריקטוריסט ארקדי ציקון, שיצר לנגד עיניהם דימוי מלא פרטים בווירטואוזיות מעוררת השתאות. עוד באותה שעה, בחדר האמנות, הביעו תלמידי כיתה אחרת את התפעלותם מהדיוק והאסתטיקה המאפיינים את ציוריה הריאליסטיים של האמנית מיה זר. בחדר המדעים, נסב דיון ער סביב פרשנויות שונות לתמונה מופשטת שהציג לתלמידים האמן שי יחזקאלי, ובחדר התרבות, כמו נמזגו לרגע הקונקרטי והמופשט יחדיו, עת הראה המאייר צחי פרבר כיצד צורות גאומטריות חוברות זו לזו עד שהן הופכות לפניה של אחת מהדמויות שהציג לפניהם.    

זה היה יום שהוקדש כולו למפגשים של תלמידי בית ספר מבועים עם אמנים, והשנה השנייה ברציפות שבה נחשפים תלמידי מבועים לתחום האמנות הפלסטית. אך השנה, לראשונה, הוחלט להפגיש את כלל התלמידים, מכיתות א' ועד ו', עם התחום ולא ליעדו לשכבות נבחרות בלבד.

בעולם מוצף בדימויים המבקשים ברובם לעודד צרכנות, זכו התלמידים לפגוש מבעים חזותיים אלטרנטיביים המעוררים מחשבה ודיון. כך, למשל, קריקטורה של ארקדי ציקון, העמוסה בדמויות צבעוניות, שמבט נוסף מגלה שלכולן פה נוסף במקום אוזניים, הובילה את התלמידים לתהות יחד עם האמן על אודות החברה הישראלית, שבה ההקשבה אחד לרעהו הופכת למצרך נדיר. באופן טבעי, הדיאלוג בין האמן לתלמידים פושט ולובש צורות שונות בכל מפגש, אך עצם המפגש הדיאלוגי באופיו וההתבוננות המשותפת, מאפשרים לתלמידים להתעמק במשמעויות העומדות מאחורי מה שגלוי לעין. זה יכול לקרות דרך טכניקה ייחודית שבה משתמש האמן, כפי שקרה, למשל, במפגש עם שי יחזקאלי, בשיחה שתחילתה על אודות מה שנראה כטיפות מצוירות בצדו של קנבס. הפרט הזה, כך הסתבר מהשיחה עם שי, כלל לא היה מתוכנן. זה קרה בגלל מברשת רטובה שהוא השאיר בסטודיו, אבל המקרה הזה הוליד עבורו תובנה חדשה שגרמה לו לאמץ טכניקה שבה האקראי הופך לחלק מתהליך היצירה. במקרים אחרים אלה מערכות היחסים בין מאייר וסופר והזיקה שבין שתי שפות האמנות – הכתובה והחזותית, והאופן שבו הן משלימות זו את זו, מוסיפות זו על זו ועונות זו על זו כהד. לפעמים אלה סיפורים אישיים העומדים מאחורי היצירה, למשל, זיכרון ילדות מרוחק, על ילדה ש"השליטה טרור" על ילדי הכיתות הנמוכות ממנה, ושהפכה לימים לדמות באיוריו של צחי פרבר.

ענת יצחק, רכזת סל תרבות של בי"ס מבועים, תיעדה את רשמיהם של התלמידים: "המפגש עם האמנים היה מרתק וחווייתי. הוא חשף אותנו לעולם הציור וחיבר אותנו אליו. למדנו איך להתבונן ביצירת אמנות, הכרנו מושגים הקשורים לציור, לדוגמה: טקסטורה, ציור ריאליסטי, ציור מופשט, ונחשפנו לתהליך העבודה של הצייר - כיצד הוא בוחר את נושא הציור ובאילו חומרים הוא בוחר להשתמש. האמנים העבירו לנו מסר של להיות יצירתיים, כלומר להביא לידי ביטוי את הכישרון, היצירתיות והדמיון שלנו, ולא תמיד לעשות משהו כדי לרצות או מתוך פחד שהוא לא ימצא חן בעיני אחרים. נשמח כל שנה להיפגש עם אמנים".

* בעמוד הבית - דימוי של מיה זר.

* מרס 2013.