דבר המשוררת

עם שחרורי מצה"ל קיבלתי מחברתי ספרון קטן, ירוק - זוטא, מבחר משיריה של לאה גולדברג. "את זה תוכל לקחת איתך לכל מקום, זה נכנס אפילו לכיס", אמרה, והוסיפה: "זו המשוררת האהובה עלי". אני נשאתי את הספרון הקטן איתי לכל מקום. מדי פעם הייתי קורא בו, מסמן בו שירים ושורות ומצטט.

השיר הראשון הפותח את הספרון, "לתמונת אמא", ריגש אותי מאוד, והוא גם היה השיר הראשון של לאה גולדברג שהלחנתי. אחריו הלחנתי שירים אחרים. לימים, לקראת צאת האלבום הראשון שלי, ביקשתי לשלוח לרדיו את השיר "אז היה לה" של גולדברג, בהלחנתי. פתאום מורא המשוררת נפל עלי. אולי הלחן שלי לא היה מוצא חן בעיניה? אולי אני עושה עוול למלים? גולדברג נפטרה שנים רבות קודם לכן, יורשים או קרובי משפחה לא היו, והייתי זקוק למישהו שהכיר אותה היטב ויוכל לומר לי אם היתה מקבלת בברכה את מעשי.

בדרך מקרה נודע לי שבשכונת רחביה בירושלים יש גברת אחת ששמה יהודית פרייס, ששימשה במשך שנים רבות מזכירתה של גולדברג והיתה לה חברה טובה ומשענת בימים קשים. "גש אליה," אמרו לי, "היא תוכל להגיד לך."

התקשרתי אל יהודית פרייס וביקשתי לפגוש אותה. כעבור ימים אחדים נפגשנו. שוחחנו ארוכות, שמעתי ממנה על המשוררת, ובתום הפגישה ביקשה שאשאיר את הקלטת עם השיר. למחרת התקשרה ואמרה, "אין לי ספק שלאה היתה אוהבת את זה." שמחתי, והשיר יצא לרדיו.

עברו מאז 20 שנה, ואני וההרכב הנפלא המלווה אותי מופיעים בכל רחבי הארץ עם השירים המוכרים של לאה גולדברג וחוגגים את שנת ה-100 להולדתה. בין השירים הרבים יש אחד פחות מוכר, "אז היה לה", ולפני שאני מבצע אותו אני מספר לקהל על התהליך שעברתי איתו. יום אחד, בשעה שהופענו בפני קהל גדול ובעודי מספר את הסיפור על השיר, קמה לפתע אישה, הצביעה על חברתה ואמרה: "הנה, זאת יהודית פרייס, החברה של לאה גולדברג." ירדתי מהבמה לחבק אותה ולקחת לי כמה דקות הפסקה בגלל ההתרגשות. לא חשבתי שיבוא יום שאשיר את שיריה של לאה גולדברג על במות, ובקהל תשב אישה אחת, שלפני שנים רבות היתה זו שנתנה לי כוח ורצון להלחין משיריה של גולדברג. זה היה אחד המפגשים המרגשים בחיי.

לאה גולדברג היא ודאי המשוררת המושרת ביותר והמוכרת ביותר בישראל. נדמה לי שאין אדם  שאינו מכיר את "דירה להשכיר", "פזמון ליקינתון", "מה עושות האיילות" ועוד שירים וסיפורים רבים. אחרי כל-כך הרבה שנים מאז נכתבו הדברים, הם עדיין על המדפים בכל חנות ספרים ובכל בית. כאשר אנו מבצעים את השיר "פזמון ליקינתון" מצטרף אלינו הקהל בשירה, פעוטות בני שלוש כמו גם קשישים, כולם משתתפים.

כאשר יצאנו לדרך עם המופע, לא שיערתי שכעבור שנה וקצת נהיה לקראת המופע ה-100 שלנו. עבורי ועבור אלעד הגיטריסט, סנדרה הזמרת ונעם הבסיסט זו חוויה מרגשת, ואני מקווה שהדרך שבה אנו מגישים את השירים ואת סיפור חייה של לאה גולדברג תקרב את המאזינים עוד יותר אל  שיריה.

המופע "משירי ארץ אהבתי - 100 שנה להולדת לאה גולדברג" מיועד לתלמידי ה - י"ב.