קריאה לשורשים חפים מצער

לא מזמן, באחת ההצגות ששיחקתי בהן, ניגשה אלי השחקנית חנה אזולאי הספרי, ששיחקה איתי באותה ההצגה, והעניקה לי במתנה את ספרו של סמי שלום שטרית "שירים באשדודית".התחלתי לקרוא את השירים, ומיד נשאבתי. השירים חדרו אלי. הם הזכירו לי את בית אבא ואימא, רגעים מילדותי, תמונות עבר גנטיות שנמצאות אצלי בדנ"א המשפחתי, וגם תמונות של בית; בית קולקטיבי – בית שיכול להיות פולני או רומני או כל בית שהוא ולאו דווקא בית מרוקאי, תמונות שלא בהכרח חוויתי אלא תמונות של רגשות ורגעים שהיו יכולים להיות.  השירים ריגשו אותי, הצחיקו אותי, מילאו אותי חמלה כלפי משפחתי. לראשונה יכולתי לראות את ילדותי המוקדמת ואת משפחתי לא כפי שראיתי אותם כשהייתי ילד, כשרציתי להיות ילד "כל-ישראלי", אלא כפי שהם היו באמת, ועדיין למצוא בזה את היופי, את הייחוד, את החמלה.

במשך שנים חייתי בתחושה שאני לא שייך לעדה המרוקאית. הנה אני, שחקן תל אביבי, עוסק בטקסטים שייקספיריים, חנוך לויניים ,שאהבתי ואני אוהב, והחיבור שלי אליו ידוע ומוכר. שיחקתי במחזות רבים שלוין כתב וגם ביימתי כמה מהם, ביניהם: הילד חולם, פעורי פה, אשכבה, יאקיש ופופצ'ה ועוד. והנה אני נתקל בטקסט, בתרבות מאוד ספציפית, מרוקאית, ואני מתחבר אליו ממקום של אהבת הטקסט באשר הוא, ובזכות היותו טקסט שמעניק ניחוח של בית. היה לי ברור שאני חייב להביא לבמה את הטקסט הזה, את נופי ילדותו של המשורר, את אופיים החברתי של השירים, את שפת הרחוב המהולה בשפה שירית, פיוטית, היוצרת בליל ומיזוג נפלאים של שפת שכונה, עממית, הממריאה אל הליריקה הפיוטית והציורית מלאת הדימויים של השירה הקלאסית.

חיפשתי מלחין. ידעתי שאני לא רוצה להשאיר את המופע ב"גטו" מרוקאי ולכן לא אבחר במוזיקאי "מזרחי" כי אם במוזיקאי ישראלי מקומי, בלי קשר לאשכנזיות או למזרחיות אלא בהקשר של היותו מוזיקאי מצוין. כך בחרתי ביונתן כנען. גם הוא, כמוני, אהב מאוד את הטקסטים, ויחד התחלנו ליצור את המופע המוזיקלי-תאטרלי שקראנו לו בשמו של הספר, "שירים באשדודית". בשלב מאוחר יותר הצטרף אלינו המוזיקאי אדם מדר, שמנגן בכינור, בחליל, בחצוצרה ובכלי הקשה.

הבית הוא בית באשר הוא. מאוד משמח אותי שבסוף המופע אנשים ניגשים אלי ואומרים, "אני בן לניצולי שואה, והחזרת לי את הבית הפולני שלי." סמי שלום שטרית עצמו, המשורר ואיש הרוח, שראה את המופע אמר לי בסופו, "חשבתי שאני כותב לגטאות ודרך המופע שלך הבנתי שאני כותב ישראלי, לכולם."

השירים של סמי שלום שטרית מאפשרים לי לחוות מחדש רגעים ורגשות בשכונת הולדתי ובבית הוריי, שהיו וקרו וגם כאלה שהיו עלולים להיות. זוהי שירה מודרנית, מחאתית, של אדם שקם וצועק אל העולם את כאביו בנימת יאוש וגעגוע, גאווה והודיה. בקולו ניתן לשמוע את המרי בחרדת אובדן הזהות והקריאה לשורשים חפים מצער.אני מודה לסמי, על שהוא מזכיר לנו מהיכן באנו, היכן אנו נמצאים, ועל שהוא מלווה אותנו בדרך אל העתיד עם תחושה של גאווה תרבותית.

המופע "שירים באשדודית" מיועד לתלמידי י - י"ב.

מרס 2012