קריקטורות הן באופי שלי

הקריקטורה הראשונה שלי פורסמה בעיתון של מכללה לאמנות. הייתה אצלנו מסורת של תחרות שאלות מכל מיני תחומים בין קבוצות סטודנטים, והכי חשוב היה לענות בהומור. מי שענה תשובה נכונה אבל לא מצחיקה, לא קיבל נקודות. התפקיד שלי בקבוצה היה לצייר את מה שעונים. אני חושב ששם נולד העניין שלי בקריקטורות. אחרי הלימודים במכללה התחלתי ללמד אמנות, והתחלתי לפרסם קריקטורות וספרי ילדים שאיירתי. בהמשך, השתתפתי בתערוכות רבות, גם קבוצתיות וגם יחיד, וזכיתי בכמה פרסים בינלאומיים. הקריקטורות הן באופי שלי. אני אדם מאוד סקרן וגם מאוד חברמן, בחיים כמו באמנות.

במפגשים, תלמידים שואלים אותי הרבה שאלות, וזה מוצא חן בעיני. הם מתבוננים ביצירות שלי, ורוצים לדעת כל מיני דברים. אחת השאלות השכיחות והאהובות עלי היא, "כמה זמן לוקח לך לצייר קריקטורה?". זאת שאלת מפתח כי היא נותנת לי הזדמנות לחשוף בפני התלמידים את "מטבח היוצר" באשר הוא. על השאלה הזו אין תשובה חד משמעית. לפעמים, לוקח יותר זמן למצוא רעיון מאשר לבצע אותו.

אני נזכר בתערוכה קבוצתית שלנו, של איגוד הקריקטוריסטים הישראלים, שהייתה בגני התערוכה בתל אביב באוגוסט 1998. בתערוכה הזו, שקראו לה "שרוליק בן 50" (ע"ש שרוליק, הדמות המיתולוגית של הקריקטוריסט דוש), שחזרנו סטודיו של אמן קריקטוריסט. סביב שולחן העבודה היו סקיצות רבות, זרוקות, מקומטות ומפוזרות על הרצפה. רצינו להראות שלחשיבה כיוונים שונים ושיש אינספור דרכים ללכת בהן.

את הקריקטורה אפשר להגדיר כציור הומוריסטי שעיקרו הבעת עמדה. קריקטורה יכולה לשמש כ"נשק" להבלטת חולשות של הטבע האנושי או פגמים של מוסדות השלטון. קריקטוריסט טוב יודע לחשוף אמת פנימית, למשוך תשומת לב לתופעה פוליטית או חברתית. קריקטורה משמשת גם כנשק תעמולתי נגד האויבים. חשוב לציין שלא רק אדם קונקרטי, ידוען או פוליטיקאי, עשוי להיות נושא לציור הקריקטוריסטי, אלא גם טיפוס, פעולה או תופעה. 

אני נכנס לכיתה עם תיקייה גדולה, מלאה בסקיצות ובציורי מקור – גודלם חצי גיליון מינימום. כך מתוודעים הילדים לטכניקה של איור קריקטורה ולתהליך היצירה. בכיתות הנמוכות אני שם דגש על ציורים דמיוניים ומצחיקים על בסיס האיורים שלי בעיתונים לילדים. מהכיתות הגבוהות אני מבקש להיות לרגע עורכים של עיתון, או מאיירים או קריקטוריסטים. "משחק התפקידים" הזה מכניס אותם אל עולם של משמעות ושיקולי דעת. לפתע הם נדרשים להביע עמדה, לפרש תופעה חברתית מסוימת, לפתח רעיון וגם לחשוב על מגוון דרכי הביצוע האפשריות ולהבין מה מקומה של הטכניקה בכל אלה. 

לחצו כאן לפרטים על מפגשיו של האמן, דוגמאות מעבודותיו וקישור לאתר האינטרנט שלו.

פברואר 2012