לאה גולדברג בחמישה בתים

עובדה מספר אחת: בשנת 1970 הלכה לאה גולדברג לעולמה – ערירית, מאוכזבת ומרירה. למרות שנחשבה בעיני סביבתה ובעיני עצמה למשוררת מחוננת, מתרגמת מזהירה, מורה ומרצה מבוקשת, סופרת ומחזאית, מסאית, מחברת ספרי ושירי ילדים, עורכת וחוקרת מהמעלה הראשונה, שנות חייה האחרונות היו בסימן של ביקורת על יצירתה, של התכנסות ושל חולי. פרס ישראל לספרות לשנת 1970 הוענק לה לאחר מותה, ואמה קיבלה אותו בשמה.

עובדה מספר 2: כיום לאה גולדברג היא המשוררת הלאומית – ספרי הילדים שלה, איה פלוטו, דירה להשכיר, המפוזר מכפר אזר ואחרים, הם הפופולריים ביותר בישראל, היא המשוררת המולחנת ביותר בישראל ("סליחות", "האמנם", "משירי ארץ אהבתי", "אהבתה של תרזה דימון" ועוד ועוד) וכל ספר שלה שיוצא לאור בהוצאה מחודשת כיום נכנס מיד לרשימת רבי המכר. בנק ישראל אף החליט שדיוקנה יתנוסס על שטר חדש של מאה שקלים.

עובדה מספר 3: לפני מספר שנים התחלתי לעשות סרט על לאה גולדברג והשאלה הראשונה ששאלתי את עצמי הייתה איך אני יכול לספר סיפור של אישה אמנית מורכבת ורב גונית, שמתה לפני כל כך הרבה שנים, וליצור דרמה, לעורר הזדהות ולחולל אינטימיות ואהבה כלפיה. השאלה השנייה הייתה איך אוכל לעשות סרט על גולדברג, שמעולם לא צולמה בפילם, סרט הבנוי רק מזיכרונות, תמונות, ציורים ושירים.

מאז שהסרט יצא לאקרנים, בשנת 2011, הוא הוקרן עשרות פעמים ברחבי הארץ לקהלים שונים. ובתום הקרנת הסרט, בדממה החזקה ששוררת בדקות הראשונות, אני עולה לבמה ומנסה – בעזרת הקהל, בעזרת שאלות מנחות - לחבר את העובדות ואת השאלות ואת הקרנת הסרט יחד. ואני שם לב שהקהל ערני ומגורה. והשאלות נעות בין שאלות על אמנות הקולנוע והטכנולוגיה שלה, לבין שאלות על לאה גולדברג האשה, הדמות, המשוררת, והיחס בין הדימוי שלה לבין המציאות. וכך עם תלמידים, לפעמים באופן ספונטני לחלוטין ולפעמים בהנחיה של המורים. 

באחד מבתי הספר התיכונים, שאלה תלמידה על האנימציה שמלווה את הסרט, שאלה שהובילה לשיחה על תהליך היצירה. סיפרתי לתלמידים על החיפושים הממושכים אחר שפה שתתאים לסרט, על הניסיונות הרבים למצוא אותה, וכיצד בסוף פניתי לבוגרי שנקר – צעירים בהכשרתם ובגילם – כדי לעבוד אתם יחד, מה שאיפשר לאותם בוגרי עיצוב צעירים להטביע חותם ולהשתתף ביצירה. תלמידה אחרת שאלה על הקשר שבין האומללות שלאה גולדברג חוותה בחייה לבין היצירה שלה, והובילה אותי להתייחס לקשר הרופף לעתים, וההדוק לפרקים, שבין היצירה לבין החיים, בין הביוגרפיה לבין השיר. תלמיד עולה חדש שאל על העברית של גולדברג. היא היתה הרי ילדת פלא – שלמדה עברית בתוך חצי שנה ונהייתה לתלמידה מצטיינת, והייתי יכול לראות את הנצנוץ בעיניו כשהוא חושב על עצמו – בתור ילד, בתור אזרח הארץ ההיא, ובתור מהגר, עולה חדש - ועל קשייו עם העברית ועל האופק שאליו יכול לחתור ואף להגיע מי שבא לפה לארץ חדשה.

יאיר קדר מקיים מפגשים עם תלמידי כיתות ד - י"ב.