כ-8,000 ילדים מרחבי הארץ צפו ב-11 מופעים של האופרה "חליל הקסם" מאת מוצרט, במסגרת פרויקט מיוחד של סל תרבות ארצי והאופרה הישראלית. האופרה תורגמה לעברית על ידי אהוד מנור, וקוצרה ועובדה כך שתתאים לילדים. מלבד התרגום והעיבוד היה זה מופע אופראי מלא על כל המשתמע מכך: תפאורה עשירה ומרשימה, תאורה דרמטית, תלבושות ותסרוקות מפוארות וססגוניות, וכמובן, ומעל הכול – המוזיקה. את האופרה ליווה הרכב ייחודי של חמישיית כלי נשיפה, (חליל, אבוב, קלרינט, בסון, קרן) ופסנתר. צמצום התזמורת כולה להרכב שעיקרו כלי נשיפה, מאפשר להדגיש את תפקיד הכלים האלה ובעיקר את תפקיד החליל, ומקל מעט על העומס שעלול להיווצר באוזניו של מי שפוגש תזמורת סימפונית בפעם הראשונה.
המעבד והמנהל המוזיקלי של הפרויקט, איתן שמייסר, שגם ליווה את האופרה בפסנתר, מספר: "גם המלחינים הגדולים עיבדו יצירות גדולות להרכבים קאמריים מצומצמים. כיוון שמוצרט אהב כל כך את כלי הנשיפה מהעץ, ובסימפוניות ובאופרות שלו הוא אפילו העניק להם תפקידים מורכבים יותר מהנהוג בתקופתו, חשבתי שיהיה נכון להשתמש בהרכב קאמרי של כלי נשיפה. בנוסף, למוצרט יש כמה וכמה יצירות להרכבים של כלי נשיפה, (למשל החמישייה והסרנדות), כך שלמרות המעבר מתזמורת גדולה להרכב מצומצם, אני מאמין שנשארנו נאמנים לסגנון של המלחין. ככל שהתקדמתי במלאכת העיבוד, העזתי לתת לכלי הנשיפה תפקידים שבמקור יועדו לכלי מיתר, והתוצאה הייתה שככל שהעלילה מסתבכת, גם הליווי הופך מורכב ומעניין יותר."
מדוע לא היה מנצח באופרה?
"הנגינה בהרכב קאמרי שונה מעט מנגינה של תזמורת: את תפקיד המנצח מחליפות האוזניים של כל אחד מהנגנים. אם באופרה הנגנים מקבלים סימנים מפורשים מהמנצח, במופע שלנו הם יכולים לסמוך רק על ההאזנה זה לזה, וכמובן לזמרים, וזה גם מייצר גם נגינה אחרת. אני אמנם ניצחתי באופן חלקי, תוך כדי נגינה בפסנתר, אבל עיקר התיאום נשאר באחריות כל אחד מהנגנים."
המופעים התקיימו במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, בהיכל התרבות החדש במעלות ובאולם האזורי במועצה אזורית אשכול, וצפו בהם תלמידים מאורנית, הגלבוע, זכרון יעקב, יהוד, מודיעין, מטה יהודה, עמק חפר, קדימה, רמלה, מעלות-תרשיחא, שלומי, מטה אשר, מעלה יוסף, משגב, אשכול, מרחבים, אופקים, ערד, חוף אשקלון, ערערה בנגב, באר שבע ויואב. בחודש ינואר יתקיימו 7 מופעים נוספים בהיכל התרבות נתניה ויצפו בהם כ-3,000 תלמידים נוספים מכיתות ה – ו.
לקראת הצפייה באופרה עברו התלמידים הכנה מיוחדת: צוות של האופרה, שכלל פסנתרן ושני זמרים, הגיע לכל אחד מבתי הספר שהשתתפו בפרויקט. במהלך ההכנה סיפרו הזמרים לילדים את עלילת "חליל הקסם", הסבירו כמה מושגי יסוד של המדיום האופראי, ושרו אריות ודואטים. מה שהתחיל כצחוק של מבוכה בתגובה לשירה האופראית, הפך לסקרנות גדולה ולמה שאיפשר חוויית צפייה משמעותית באופרה עצמה. בנוסף, כל ילד קיבל תכנייה חגיגית וצבעונית ובה מדריך לצופה מתחיל, ומידע על אודות מוצרט ועל "חליל הקסם". דיסק שהופק במיוחד לפרויקט, שכלל אריות ודואטים מרכזיים וכן דברי הסבר, איפשר גם למחנכים ולמורים למוזיקה להמשיך את ההכנות בכיתות.
"התלמידים היו קשובים ונרגשים, הייתה תחושה של חיבור רגשי עמוק למה שקורה על הבמה" סיפרה אורלי מילר, רכזת סל תרבות עמק חפר. "ישבתי בדרך חזרה ליד שני בנים שאמרו שהם מקווים שיראו אופרות נוספות בעתיד ושיציעו גם להורים שלהם ללכת. המורות אמרו שהפרויקט הזה חייב להימשך, שכל ילד צריך להגיע לפחות פעם אחת לאופרה במסגרת בית הספר."
"הרבה זמן תכננתי לחשוף את התלמידים לאופרה, ואני שמחה שעשינו זאת", סיכמה חמי פיטרשו, רכזת חינוך חברתי מחטיבת ביניים עידנים ברמלה. "התלמידים נחשפו לעולם שהיה זר להם לחלוטין, והתגובות היו טובות מאוד בעיקר בזכות ההכנה. גם להיכרות עם בית האופרה יש משמעות בחינוך לתרבות."
"הילדים היו מוקסמים מהתוכן, מהמוזיקה ומהמקום," אמר בלאל היבי, רכז סל תרבות מבי"ס אל ראזי בערערה בנגב, והוסיף כי "ההכנה הייתה טובה ואפשרה להם ליהנות הנאה גדולה מהאופרה עצמה."
"אני מודה מאוד על ההזדמנות שניתנה לי כמורה ולילדים," מסכמת דליה מלר, מורה למוזיקה בבי"ס גוונים שבמטה אשר, שהכינה את התלמידים לקראת הצפייה באופרה. "הילדים הגיעו מוכנים לאופרה; הם ידעו למה לצפות, הם הכירו את הסיפור, וגם השירה כבר לא הביכה או הצחיקה אותם. האופרה עצמה, עם התלבושות, התפאורה והתאורה, הייתה חוויה מיוחדת עבורם. התגובות מרוב הילדים היו ממש נלהבות."
*צילומים: יוסי זמיר
דצמבר 2011
סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.
תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.
התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.
התוכנית פועלת החל משנת 1987.