אלעד קופלר

צייר ופסל. בוגר המדרשה לאמנות בית ברל, ובעל תואר שני מהאקדמיה לאמנות ולעיצוב, בצלאל. הציג בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בארץ ובחו"ל.
ברבות מעבודותיו עוסק האמן במאבק המתמיד בין העולם התעשייתי והתפתחות הטכנולוגיה לבין מאמצי השמירה על הטבע.

במפגש יציג האמן את עבודותיו וישוחח עם התלמידים על ההשפעה של האמנות על חיי הפרט ובהקשרים חברתיים, פוליטיים וכלכליים, וכן על הקשר בין אמנות לחינוך. במפגש יעלו שאלות הקשורות באמנות כמדיום חזותי ובקשר בינה לבין פילוסופיה, וכן שאלות הקשורות למציאות ודמיון ולייצוגים "ריאליסטיים" ו"וירטואליים".

המפגש מתאים לכיתות ז'-י"ב

אלעד קופלר זכה בפרס רפפורט לשנת 2012. בנימוקי השופטים להענקת הפרס לאלעד קופלר, בוגר המדרשה והתוכנית לתואר שני בבצלאל, נכתב כי "אפשר כבר להבחין בתקופות אחדות בהתפתחות שפת התיאור בציור שלו, שמאופיינת בעיסוק אינטנסיבי באסטרטגיות פרספקטיביות שונות. בעבודות המוקדמות השטוחות יותר, רשתות של קווים גיאומטריים מייצרות מערכות פרספקטיביות שעומקן מוגבל והן מסתירות זו את זו וסותרות זו את זו. את ציורי הנופים האפוקליפטיים הדרמטיים המאוחרים יותר מאפיין חיפוש אחרי אופק עמוק מאוד בהשפעת תיאורים פרספקטיביים של כיכרות ברנסאנס. גם בהם מופרעת הרציפות החללית באמצעות תיאורי שלדים מבניים ומנסרות גיאומטריות המתכנסים לנקודות מגוז שונות וסותרות. החורבה הרומנטית מתחלפת בעבודותיו בזו האפוקליפטית, הקשורה בזיהום סביבתי, בקריסה ובכיליון של תום "תקופת המתכת, עידן הברזל", כפי שהאמן מצטט משיר של מאיר אריאל: "חיית הברזל". העיסוק בקלקולי פרספקטיבה ובהפרעות על-פני משטח הציור נקשר עבור קופלר בקלקולי הכלכלה הגלובלית והסכסוך הפוליטי המקומי בין העמים. זהו ציור פוסטמודרני ועכשווי שיש בו אלמנט של "ספקטקל", ראווה – מימד של יופי פתייני, סוחף ותיאטרלי, המסתיר אלמנטים של הרס וחורבן".

 מבחר מעבודות האמן:

לאתר של אלעד קופלר

לחשוב מחוץ לתבנית, אלעד קופלר על מפגשיו עם תלמידים