על מקומם של לחנים בהוראת ספרות

בשנים האחרונות אנו עדים למגמה הולכת ומתפתחת של כתיבת מוזיקה עכשווית לשירת ימי הביניים. מגמה זו באה לידי ביטוי באלבומים האחרונים של ברי סחרוף ורע מוכיח שהלחינו את שירי שלמה איבן גבירול, בהופעות של אתי אנקרי שמבצעת את שירי יהודה הלוי, ובפתיחה של פסטיבל העוד בירושלים, שם חברי להקת נקמת הטרקטור ביצעו לחנים חדשים לשיריו של משה איבן עזרא. אל יוצרים אלה מצטרפים יוצרים שהוציאו אלבומי פיוטים כמו אביתר בנאי, חנן יובל, ששי קשת ועוד.

בראיונות שהופיעו בעיתונות האלקטרונית והכתובה עם יוצרים אלה, הם מעידים כי המוזיקה המודרנית מתאימה מטבעה לשירת ימי הביניים המושתתת על קצב, שורות קצרות וחריזה. כל אחד מהם, בדרכו, מתאר את המפגש עם היוצרים הימי ביניימים כמפגש מסעיר שגישר מעל מרחקי הזמן והמקום. בראיון שפורסם ב-ynet בנובמבר האחרון נשאלו יוצרים שונים מדוע בחרו את המשוררים שבחרו. רע מוכיח ענה כי "גבירול הוא מורד, אדם ששאל והטיל ספק בלי לחשוש מהתוצאה. זה מה שמצא חן בעינינו, בניגוד לחלק מהאנשים... שהולכים באופן עיוור אחרי קונספטים ולא שואלים שאלות..." אבי בללי, סולן נקמת הטרקטור, אמר כי "עולמו המיוסר של איבן עזרא יוצר הזדהות אדירה והתחברות לעולם הפנימי שלנו..." ואתי אנקרי העידה כי "הרגשתי כאילו רבי יהודה הלוי בכבודו ובעצמו נותן לי שיעור בהתקרבות פנימית..."

במקביל, משרד החינוך הורה למורים לספרות לשלב בשיעורים בין טקסטים קאנוניים לביצועים מוזיקליים. המורים לספרות נקראים להיעזר, במלאכת ההוראה שלהם, בעיבודים מוזיקליים עכשוויים לשירה העברית לדורותיה, ובמיוחד בעיבודים לשירה העברית הקלאסית של ימי הביניים וראשית המאה העשרים. בהתאם לכך נבנות השתלמויות מורים ובעתיד תצא לאור יחידה מתוקשבת שתתבסס, בין השאר, על קריאה אינטרטקסטואלית - ספרותית  ומוזיקלית של שירת ימי הביניים. 

לאור כל אלה יש לשאול מה יתרונה של הוראת שירה בשילוב הלחנים. הוראת השירים המולחנים מאפשרת התקרבות של התלמיד לטקסטים קאנוניים. טקסטים אלה הם נכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית ואבני יסוד של ארון הספרים היהודי, אך רחוקים מעולמו של התלמיד הן מבחינת תכנם והן מבחינת עיצובם האמנותי. הביצוע המוזיקלי הופך לגשר בין  השירים לקהל השומעים והלומדים. השפה הקשה יחסית של השירה מקבלת פרשנות נוספת ותיווך נוסף על ידי הביצוע המוזיקלי, אשר מדגיש את המודרניות של טקסטים שנראים לכאורה ארכאיים. כך,  השירים מקבלים כסות מודרנית שמסירה מחסומים הנובעים מקשיי שפה, ומתאפשרת גישה קלה וחיובית יותר אל השירים.

 
בד בבד, ההנאה מהמוזיקה וההאזנה המוזיקלית האינטנסיבית מרגילות את האוזן לשפה הגבוהה של השירה ומאפשרות שמיעה חזרת ובעקיפין שינון ולימוד בעל פה של הטקסטים. לשמיעה החוזרת של הטקסטים יש גם השפעה בעקיפין על מישלב השפה של התלמידים הנחשפים שוב ושוב לשפה בעלת מישלב לשוני גבוה. בנוסף, ההזדהות הטבעית של בני נוער עם זמרים ויוצרים יוצרת בעקיפין התעניינות מחודשת בטקסטים השיריים ומוטיבציה ללמוד אותם ולהעמיק בהם. יש לציין במיוחד, כי תלמידים המגיעים מבתים מסורתיים מזהים את מילות הפיוטים שהם שומעים בבית הכנסת, ועל ידי כך נוצר קירוב בין עולמם של התלמידים לבין עולמו של בית הספר.

על רקע היתרונות שמנינו, כדאי להגיע לכיתה עם נגן דיסקים. במידת האפשר, כדאי לשמוע את השירים בהופעות חיות. אין דומה הקשבה לדיסק לצפייה בהופעה. החוויה של ישיבה באולם, התבוננות בזמר המבצע והקשבה למוזיקה חיה מהווה מנוף הן לקריאה מעמיקה ואוהבת של שירה והן לצריכה נבונה של תרבות. מובן, שהשתתפות בהופעה מעין זו דורשת הכנה של התלמידים, הן לגבי הטקסטים והן לגבי האמן המבצע. בהכנה מתאימה, רישומם של השירים ייחרת זמן רב בזיכרונם של התלמידים וייתן להם כלים לצריכת ספרות ותרבות בעתיד. 
 
* ד"ר טלי יניב היא מפמ"ר ספרות בחמ"ד

בשער: להקת נקמת הטרקטור, מופע מחווה לר' משה איבן עזרא