סל תרבות ארצי הביא תלמידים מרחבי הארץ לפסטיבל ישראל 2009

להקת הליינז בלט (Lines Ballet)  היא אחת מקבוצות הבלט העכשווי הנחשבות בעולם. הלהקה, המונה תשעה רקדנים, הוקמה בשנת 1982 על ידי אלונזו קינג  (Alonzo King) המכהן בה ככוריאוגרף וכמנהל אמנותי. רבות מיצירותיו של קינג מבוססות על שיתוף פעולה עם מלחינים, נגנים ואמנים חזותיים מתרבויות שונות, ובהם סקסופוניסט הג'אז פרו סנדרס, נגן הטאבלה זקיר חוסיין מהודו, נגנים ורקדנים מהרפובליקה של מרכז אפריקה, ואמני לחימה מאסיה. באופן זה מעשיר קינג את שפת הבלט הקלסי בפוטנציאל הבעתי חדש.

בפסטיבל ישראל 2009 העלתה הלהקה (שזהו ביקורה הראשון בארץ)  שתי יצירות:

פנינה לא סימטרית (2007). יצירת מחול לצלילי מוזיקת ברוק מאת הנדל, ויוולדי, קורלי, סקרלטי ואחרים. משמעותה המקורית של המילה "בארוק" היא "פנינה לא סימטרית". הכוונה לפנינים נדירות שצורתן, בשונה מהפנינים הקלסיות, אינה כדורית מושלמת, אלא בלתי צפויה. פנינים אלו משלבות בין זוהרה של הפנינה –  המופק מריבוד של שכבות נוזל צדף מנצנץ – לבין צורה חד פעמית. לכל אחת מהן צורה ייחודית משלה.
כפי שרומז השם, המוזיקה של תקופת הברוק (1600-1750) משלבת בין כללי מבנה ברורים לבין רעננות, חקירה וביטוי אישי. מוזיקת הברוק מאופיינת בהרמוניות מורכבות, ויחסית למוזיקת הרנסנס שקדמה לה, היא מעודדת אצל המלחין ואצל הנגן חופש מפתיע. לנגני הבארוק היתה אפשרות לאלתר בתוך כללי מבנה מסוימים (אפשרות שהוקצנה והפכה ללב ליבה של מוזיקת הג'אז המודרנית). בדומה לכך, הכוריאוגרפיה של קינג שואפת לשילוב בין הצורה הקלסית של הבלט לבין חיפוש אישי וחידוש. קינג מחפש את שורשיו הטבעיים של הבלט הקלסי ומבקש לחשוף את הרטט החי שמתוכו צמח סגנון זה.

ראסה (2007). מופע המבוסס על שיתוף פעולה בין אלונזו קינג לבין נגן הטאבלה ההודי זקיר חוסיין, שהלחין את המוזיקה עבור מופע זה. מוזיקת הטאבלה התחילה כמוזיקה למחול בחצרות האצולה בצפון הודו בתחילת המאה השמונה עשרה. היא עברה מדור לדור ומתחלקת לשש מסורות סגנוניות עיקריות (גהראנות). הטאבלה היא כלי הקשה מרכזי במוזיקה ההינדוסטנית של צפון הודו. היא מורכבת משני  תופים בגדלים שונים. בזמן הנגינה נוצרים הדהודים ויחסי גומלין ריתמיים בין שני התופים, כך שמוזיקת הטאבלה נשמעת לעיתים כמלודיה ולא רק כסידרת הקשות על תוף. המקצבים המורכבים של מוזיקת הטאבלה מאופיינים בחזרתיות מעגלית סוחפת. מקצבים אלה והאפקט ההיפנוטי הכללי מעבירים את התחושה שמוזיקה זו נועדה להניע את הגוף. מוזיקת הטאבלה מגשרת בין ז'אנרים הינדוסטניים עממיים, קלסיים למחצה וקלסיים.

זקיר חוסיין, גדול נגני הטאבלה כיום ובנו של נגן הטאבלה הידוע אוסטד אללה רחה, החל במסעותיו המוזיקליים עוד לפני שמלאו לו שתים עשרה שנים. שיתוף הפעולה בין קינג לחוסין הוא ביטוי לחזון הבין-תרבותי של שני האמנים. המערכות הריתמיות המורכבות של הטאבלה, כמו גם הטכניקה של הבלט הקלסי המערבי, תובעים מסירות וריכוז מוחלט מצד האמנים המבצעים. עם זאת שואפת היצירה לבטא תחושת פתיחות, שמחה גואה, המראה מתוך גבולות הצורה המסורתית וריחוף בגבהים.

למופע הגיעו תלמידי החטיבות העליונות מאופקים, באר שבע, חוף אשקלון, לוד, מודיעין, בית אריה, בית שמש, בת ים, מרחבים ועוד.

 8/6/2009