שם המחבר: לילך בן שטרית

על אמנות, מחשבה ורגש - שישה חדרי מורים לומדים בנתניה


השנה התקיימו בנתניה שישה מפגשי 'חדר מורים לומד' עבור אחד עשר בתי ספר יסודיים בעיר. בכל פעם נפגשו מורים משני בתי ספר כשבית ספר אחד מארח ואחר מתארח, לערב שלם המוקדש לחינוך לאמנות.
בתי הספר נתנו לאירוע נופך מיוחד באמצעים שונים; בסידור חגיגי של חדר המורים ובכיבוד שהוגש, ובדברי הפתיחה והסיום בהם הדגישו המנהלים את חשיבות האירוע. בחדר המורים המשותף של בתי הספר יונתן ונעמי שמר, אף הכינו מתנה לכל מורה כמזכרת מן האירוע – סימניה עם שיר וענף במבוק.

כל מפגש נפתח בדיון עם מנחה מטעם סל תרבות ארצי, על כוחה של אמנות ועל מה שמפגש עם אמנות יכול לחולל בבית הספר ובחברה בכלל. בחלק זה דובר על חשיבות החינוך לצפייה באמנות איכותית, עלו דילמות הכרוכות בבחירת התכנית (האם להביא אמנות מגויסת המשרתת צרכים חשובים אחרים של בית הספר או לחשוף את הילדים לאמנות מורכבת ורבת רבדים בה אין אמת אחת?), והתקיים דיון על תפקידו של המורה כסוכן תרבות המתווך בין התלמידים ליצירות אליהן הם נחשפים. התעורר דיון סביב השאלה האם תפקידנו כמורים הוא להביא לתלמידים אמנות שאנו יודעים שהם מכירים ואוהבים או דווקא לאתגר אותם בתחומים חדשים ולא מוכרים, ואיך מורים שאינם מורים לאמנות יכולים להכין את התלמידים לקראת המופעים ולשוחח איתם אחריהם.

החלק השני, כהמחשה לסוג החוויה עליה דובר בחלק הראשון, היה מפגש אינטימי עם יוצר. מפגש זה היווה הזדמנות חד פעמית לשוחח עם האמן על תהליכי היצירה, על המוטיבציה שלו ושל מעשה האמנות ועל אופני ההתבוננות בעולם. בכל חדר מורים ביקר אמן אחר: המאייר דני קרמן,  הצלמת טל שוחט והאמנית טל אמיתי.
 
בקו מהיר נבראים למול מבטי המורים המשתהים: זקן בגוף של תינוק, פיל קצר וארוך אף וילד שמקבל מכת שמש ומיד נותן לה מכה בחזרה. ידו של קרמן ממשיכה לנוע בזריזות ודמעותיה הזולגות של השמש ניקבות לנהר בו שוחה לוויתן. קרמן אמנם מצייר במהירות אך בעיקר מוחק (לקול אנחות המורים שרוצים להשאיר מזכרת להראות לתלמידים מחר בבוקר - "לא נמחק יותר לעולם את הלוח", נשמעה קריאה לאחר ציור מרשים במיוחד). קרמן ממחיש בקו, במחק ובשיחה קולחת סוגיות מרכזיות ביחסנו לעולם הוויזואלי הסובב אותנו: על מה אנו מסתכלים קודם? באיזה אופן מפענחים שפה ויזואלית? איך אותו איור מכיל משמעויות שונות? ומה בין טקסט כתוב לאיור?

צילום של טל שוחט בו נראות היא ואמה בסצנה מפתיעה על חוף הים, צילום שלכאורה לקוח מהאלבום המשפחתי אך התבוננות מעמיקה חושפת את העיסוק ביחסים המגוננים-מעכבים של בת-אם בהקשרים לתולדות האומנות, בהקשרים מקומיים ואישיים, ובשאלות לגבי האופן בו אנו מבקשים לתפוס את המציאות.

כתובת זהב "happiness"  העשויה מאות טבעות נישואין, מגדל מכוסות יין ריקות למחצה, נראה כעומד לקראת קריסה, בין הילולה לאסון. זהו חלק מהמיצב של טל אמיתי "אושר (זמני)". בשיחה אינטימית עם המורים, דיברה טל אמיתי על משמעותם של סמלים בחיינו ועל הקשר בין החיים ומעשה האמנות, על החיים כמספקים חומרי גלם רעיוניים ומוחשיים ליצירה.

מפגשים מסוג זה מתקיימים ע"י סל תרבות ארצי ברחבי הארץ. חדוה כהן, רכזת סל"ת נתניה יחד עם עידית שפרלינג, מנהלת האגף לחינוך יסודי, ראו את הפוטנציאל של המפגשים הללו ואת ההזדמנות להגיע אל כלל המורים ולהעלות על סדר יומם את נושא התרבות בביה"ס, הן אלו שיזמו וארגנו אותם בעיר נתניה. " 'חדר מורים לומד', בנושא "סל תרבות" הוא שלב מעמיק יותר בהפצת ובהפנמת מהויות ודרכי היישום של "סל תרבות"...'חדר מורים לומד' הפגיש את הצוותים החינוכיים של ביה"ס עם דרכי יישום והדילמות של תוכנית "סל תרבות", והדגיש את חשיבות המורה כסוכן תרבות." מסכמת עידית שפרלינג.

"זה היה ערב מהנה ותרבותי," אומרות אילנה ברודמן, מנהלת בית ספר יבנה, וכוכי חימי, מנהלת בית ספר שח"ל. "המורים נחשפו לאפשרויות העומדות בפניהם בבחירת מופעים ולחשיבות הכנת התלמידים. המורים התעניינו, שאלו שאלות והביעו דעות. " מרים ארביב, מנהלת בית ספר הלל צור, מוסיפה כי "זה היה ערב מרגש ומלמד, חוויה תרבותית ומעשירה."

 


21/4/2009

 

 

יש למלא את הפרטים

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.