איך אני יכול להיות אני - תלמידי מנהיגות תרבותית מראשל"צ צפו בהצגה "המכוער"

בתמונה הראשונה בהצגה "המכוער" (תאטרון חיפה), מגלה המהנדס לטה (השחקן נורמן עיסא) שחבריו לעבודה חושבים שהוא מכוער. ולא רק הם חושבים כך, מסתבר, כולם כולל אשתו האוהבת יודעים שהוא מכוער. לטה מגלה לתדהמתו את ההשלכות של כיעורו על אופן השתלבותו בחברה, מבחינה מקצועית ואישית. בצר לו, פונה לטה המיואש למנתח פלסטי, שאולי יצליח לתקן במעט את המעוות. הצלחתו הרבה של הניתוח משנה את חייו מן הקצה אל הקצה; הוא הופך להיות הנציג הבולט של החברה שבה הוא עובד. כלי התקשורת מתעניינים במקרה שלו. מנתח העל ששינה את פרצופו מזמין אותו לשמש המודל שלו בכנסים. לטה כבר אינו מהנדס אלמוני החוזר בסוף יום העבודה אל בת זוגו הנאמנה, אלא אישיות מבוקשת וחייו יוצאים משליטתו.

ההצגה עוררה דיון סוער בקרב תלמידי קבוצת מנהיגות של מקיף ז' בראשל"צ שצפו בה במוצאי שבת האחרונה. בדיון שקיימו עם במאי ההצגה, ארי רמז, עלו נושאים כגון מצב האדם בעידן המודרני. "אנו חיים בתקופה שבה תרבות ההמונים מכתיבה לנו איך להתלבש, איך לדבר, איך לחשוב," אמרה אחת התלמידות. "מצב כזה לא מעמיד בפניך באמת הרבה אפשרויות, כי אם אתה לא נראה או מתנהג בצורה מסוימת, אתה לא מוצא את המקום שלך בחברה."  ארי רמז המשיך את דבריה ואמר ש"המכוער" הוא מחזה המתאר בצורה מסוימת את מה שקורה בעולם. "אם אתה לא לובש דבר מסוים, אתה בחוץ; זה נורא עצוב, אבל זה המצב של אפשרויות הבחירה שלנו. זה לא מסר, אלא ניסיון להציב מול הפרצוף את מה שזה. אתה מסתכל על כולם ואתה שואל את עצמך איך אני יכול להיות אני, איך אני יכול להיות אינדיבידואליסט."

התלמידים שאלו את הבמאי על עיצוב הדמויות, שכן כל שחקן בהצגה מגלם מספר דמויות, על אופן העבודה עם השחקנים, ועל הבחירה במחזה. "אנחנו באים לתאטרון לחגוג את האדם, ומצד שני אנחנו חיים היום בחברה שהפסיקה לקדש את האדם ואת הייחוד שלו." סיכם ארי רמז. "החברה אמורה לאפשר לאנשים לממש את הייחודיות שלהם, שנוכל להיות מי שאנחנו. אבל החברה מקדשת ערכים אחרים. הרצון להיות כמו כולם פוגם בסיבה שלשמה נתכנסו כאן. אני חושב שהמחזה הוא מעין תמרור אזהרה לגבי המציאות שבה אנו חיים." 

4/3/2009