המחזה "אנטיגונה" מאת סופוקלס, שנכתב לפני 2500 שנה, הוא אחת הטרגדיות היווניות הגדולות; עומקו ודחיסותו מעניקים לו תוקף על זמני. ההצגה הינה פרי שיתוף פעולה בין תאטרון "הקאמרי" לתאטרון "הבימה". תרגום הטקסט ועיבודו נעשו על ידי המשורר שמעון בוזגלו.
במרכזה של "אנטיגונה", כמו בכל טרגדיה יוונית, עומד עימות בין ערכי יסוד מנוגדים שלא ניתן להכריע ביניהם. עימות זה מתממש דרך הדמויות המרכזיות במחזה: קראון, שליטה החדש של תבי, ואנטיגונה, אחייניתו. אנטיגונה מבקשת לקבור את אחיה פולינקס שנהרג בקרב, בשם צו האלים וצו מצפונה. זאת בניגוד לצו שפרסם קראון, המכריז על פולינקס כבוגד ואוסר על תושבי תבי לקבור אותו. עימות זה בין חוקי האלים לבין חוקי המדינה קשור גם לשאלת מקומו של היחיד אל מול המדינה, לעימות בין רגש ותבונה ולשאלות נוספות.
לצד הגיבורים המרכזיים ניצבת מקהלת זקני תבי, המתפקדת לעיתים כמתבוננת מהצד ולעיתים כגורם מעורב ופעיל בהתרחשות. אחד מתפקידיה המרכזיים הוא להעניק פרשנות למתרחש. על פי רוב היא מייצגת השקפת עולם מתונה החותרת לאיזון, למציאת שביל הזהב בין צדדי העימות. מעצב הבמה של ההפקה הנוכחית, רוני תורן, בחר לרשום על גבי התפאורה את אחד ממשפטי המפתח של המקהלה:
"מילים גבוהות ויהירות יביאו רק מכות גדולות,
כי רק בסוף, עם הזיקנה, יקנה האדם תבונה".
הבחירה בהצגה זו עבור תלמידי תיכון ברנקו וייס מבית שמש, היא פרי יוזמתן של מנהלת בית הספר עליזה בלוך, מנהלת החטיבה העליונה מירה פלג ומנהלת חטיבת הביניים גליה אבישר, יחד עם רכזת הספרות חיה סדן ורכזת סל תרבות בבית הספר רוזי בלומנטל-מור.
ההכנה לקראת הצפייה בהצגה מבוססת כמובן על לימוד המחזה עצמו. מעבר לכך פרסם סל תרבות ארצי חומרי הכנה הכוללים מושגי מפתח בתחום הטרגדיה, וכן, בשיתוף עם "הקאמרי" ו"הבימה", חוברת הכוללת דברי רקע על המחזה והתייחסויות להיבטים שונים של ההפקה הנוכחית.
כשבועיים לפני ההצגה, התכנסו כל מחנכי החטיבה העליונה והמורים לספרות מתיכון ברנקו וייס לשיחה עם מנחות מסל תרבות ארצי, על הכנת התלמידים לקראת הצפייה בהצגה ועל עיבוד החוויה לאחר הצפייה.
לאחר מכן הגיעו לכיתות למפגש עם התלמידים שחקני תאטרון הקאמרי; אלון דהאן, יוסי קאנץ וששי סעד, המשתתפים בהצגה. במקביל קיימו המחנכים והמורים לספרות שיעורים מיוחדים עם התלמידים. שיאו של התהליך כולו היה בערב בו צפו התלמידים ומוריהם בהצגה.
"עברנו חוויה תרבותית שתיזכר לעד, הן התלמידים והן אנו המורים," מסכמת רוזי בלומנטל-מור בשמה ובשם עמיתיה המורים. "ההכנה עשתה את שלה, וגם מורים שאינם מורים לספרות שיתפו פעולה כי הם הבינו את הצורך בכל שלבי ההכנה. אין לדעת איך היו מגיבים הילדים אלמלא התהליך כולו, במיוחד בכל הנוגע לחיבור לשפה, לסיפור, לתקופה... פה למדו התלמידים לא בשביל מבחן כלשהו, ואכן הם גם קיבלו משהו שהוא מעבר ללימודים מן המניין."
מנהלת ביה"ס סיכמה במפגש עם המורים כי מדובר באירוע שהיה חשוב לכולם וכי החוויה הטובה שנבעה בעיקר בזכות הירתמות המורים הינה ההוכחה לכך.
חיה, רכזת הספרות, שלקחה חלק בתהליך כולו ואף ליוותה את התלמידים להצגה, הדגישה עד כמה חשוב לשוחח עם התלמידים גם לאחר הצפייה בהצגה. גם מירה, מנהלת החטיבה העליונה, אמרה כי "החוויה שעברנו שבה וממחישה עד כמה משמעותי לקיים תהליך בניית תוכנית שיוביל לבחירות איכותיות של מופעים עבור התלמידים."
"נהניתי מכל אספקט אפשרי של החוויה התרבותית שעברנו," מוסיף אדוארדו אברמסון, הרכז היישובי, שצפה גם הוא בהצגה עם התלמידים. "נהניתי מההצגה עצמה, מהתהליך שעברו התלמידים, מתגובותיהם בעת הצפייה, מהאופן שבו הודו לשחקנים עם סיומה. זהו תענוג כאשר ילדים נחשפים במסגרת תוכנית סל תרבות לאיכויות שכאלו."
עד כה צפו בהצגה במסגרת סל תרבות ארצי, תלמידים מכל רחבי הארץ, ביניהם תלמידים מיהוד, באר שבע, אשכול, אשדוד, ראשון לציון, עמק חפר, בת ים, בית שמש, ועוד.
22/1/2009
סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.
תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.
התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.
התוכנית פועלת החל משנת 1987.