כאשר נכנסתי בשערי בית הספר הריאלי בית בירם, לא הייתי צריכה לשאול היכן מתקיים המופע "לידת הפניקס" של להקת המחול ורטיגו. תלמידים, מורים, עוברי אורח וסתם סקרנים זרמו לכיוון הכיפה הגיאודזית. ההתרחשות במקום, עוד לפני שהמופע התחיל, נתנה לנו הזדמנות להביט אל "מאחורי הקלעים" - איש צוות גורף את אדמת הכבול, הרקדנים בתרגילי חימום, אנשי הקול בודקים את המערכות. התמונה הכוללת היתה מסקרנת והכניסה את כולנו לאווירה חגיגית, אחרת.
ואז החלו התלמידים לתפוס את מקומם בכיפה, חלקם היססו, אחרים התיישבו על הכיסאות, וה"אמיצים" - על השרפרפים ועל המחצלות קרוב קרוב לרקדנים. עם תחילת המופע השתרר שקט. אל המוזיקה המלווה את המופע, המבוססת על קולות מהטבע, נוספו קריאותיו של עורב, שעמד על צמרת העץ שמעלינו והתעקש לכל אורך המופע להשמיע את קולו. להפתעתי הוא השתלב נפלא.
המשטח העגול, אדמת הכבול, הכיפה שהתנשאה אל-על, הרקדנים, מזג האוויר הנפלא ששרר באותו היום - כל אלה חברו יחדיו והעניקו לכולנו חוויה קסומה.
עם סיומו של המופע, פנו כמה מורים לאיריס ברלה, רכזת סל תרבות של ביה"ס, ואמרו לה שעד היום הם לא חוו חוויה שכזו ושרכזות כמוה צריך לשכפל... וכל זאת למרות שלפני המופע היו תלונות מצד המורים על "הפסד" שעות לימוד.
תלמידים משכבות אחרות שעברו בסביבה וראו רק חלק מהמופע ביקשו לדעת מתי גם הם יצפו בו, ותלמידות מכיתה י' אמרו שאין להן מילים לבטא את מה שהן חשו מבחינת הרגש ועוצמת החוויה.
רכזת סל תרבות של ריאלי אחוזה, אורית אסנפלד, שתלמידי כיתות ט' מבית ספרה צפו גם הם במופע, אמרה ש"כולנו, תלמידים ומורים, יצאנו בתחושת 'היי' מהמופע."
מנהלת ביה"ס לאמנויות "רעות", יהודית אוסמי, צפתה במופע ומייד שריינה תאריך גם לביה"ס שלה, וכנ"ל תיכון ליאו בק.
סל תרבות ארצי הוציא לאור חוברת מסדרת אודות למופע זה.
סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.
תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.
התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.
התוכנית פועלת החל משנת 1987.