הנשמה ממשיכה לשוטט בין הזיכרונות מההצגה

מורים ורכזים יקרים, ראיתי לנכון להביא כאן את זיכרונותי כילדה בת 11 מאופקים מן הצפייה ב"עוץ לי גוץ לי", כדי לשכנע אתכם להקדיש מקום נכבד בתוכנית סל התרבות להצגה "עוץ לי גוץ לי" (אפילו במחיר של צמצום התוכנית באותה שנה). השנה צפו בהצגה זו תלמידיי, ילדי כיתות א-ו בבי"ס ניצן מחוף אשקלון. ההצגה התקיימה באולם הקונגרסים באשקלון, והעיניים הבורקות ושפת הגוף לאחר צאת התלמידים הוכיחו שהמאמץ היה מוצדק.

לקראת ההצגה הגיעה מנחה מסל תרבות ארצי והדריכה את המורים כיצד להכין את התלמידים, ובשבועיים שקדמו להצגה קיבלו התלמידים הכנה: בכיתות הנמוכות לימדה המורה למוזיקה, תרזה מיידניק, שירים מתוך ההצגה. בכיתות הגבוהות עבדו המורים על הרובד הלשוני של ההצגה. דליה בן גל, המורה לספרות בכיתות ד', גם הפנתה את תלמידיה לאגדות נוספות של האחים גרים (מלבד האגדה על בת טוחן עליה מתבסס המחזה). בכיתות ו' הרחבנו את היריעה ליצירות נוספות של אברהם שלונסקי. ויש להזכיר כמובן את התוכנייה הצבעונית שהפיק תאטרון הקאמרי לילדים. אחרי ההצגה חזרו הילדים ועיינו בתוכניות היפות ביוזמתם. היה זה יום שיא בבית הספר.

יפה מלול הינה רכזת סל תרבות בבי"ס יסודי ניצן, חוף אשקלון

7/4/2008