52/50 - תלמידי חטיבה עליונה במקיף עמק חרוד נפגשו עם הבמאי אורי בראון וצפו בסרטו

עד לא מזמן, שני המספרים האלה לא אמרו הרבה לתלמידי י' - יב' במקיף עמק חרוד בגלבוע. אבל המורים לקולנוע בבית הספר ובראשם איתי קנטור, רכז מגמת קולנוע, החליטו לערוך להם הכרות קצת יותר עמוקה עם הספרות האלה, המהוות כותרת לסרטו הדוקומנטרי של הבמאי אורי בר-און.

52/50 הן הספרות הפותחות והסוגרות של ניידות משטרת ההגירה. "לפני מספר שנים," מספר אורי, "הלכתי ברחוב ופתאום ראיתי שני שוטרים ממשטרת ההגירה מרביצים לעובד זר. לא ידעתי מה לעשות. מה עושים במצב כזה? איך מתערבים? התחושה הזו, של חוסר הצדק, של חוסר האונים שלי, הולידה בסופו של דבר את הסרט שהוא וידאו אקטיביזם.
"בסרט, קבוצת מתנדבים מהחוג לקולנוע עוקבת במשמרות אחרי ניידות משטרת ההגירה, מתוך מטרה לפרוץ עם המצלמה בכל פעם שהם תופסים עובד זר ולצלם הכול. האמנו שבכוחה של המצלמה לרכך ולמנוע גילויי אלימות מצד משטרת ההגירה. עם המטרה המאוד מוגדרת הזאת יצאנו לסרט, ואני מבקש מכם, תלמידים, לבדוק במהלך הצפייה על מה בסופו של דבר הסרט."

התלמידים הגיעו למפגש מוכנים; המורים הפגישו אותם עם הבלוג של הבמאי והם למדו קצת על הז'אנר שנקרא דוקו-אקטיביזם. על כך שהמצלמה היא מעין כלי נשק, על השימוש בכוחה של המצלמה להשפיע ואף לשנות את המציאות.

במהלך הסרט, ישבו התלמידים דרוכים, ובסופו הייתה סערת רגשות. היו תלמידים שאמרו שהסרט חד-צדדי, מעביר צד אחד של סיפור העובדים הזרים. אורי ענה שסרט דוקומנטרי אינו מתיימר להיות אובייקטיבי, הוא מעביר את המציאות כפי שהיא משתקפת מעיניו של המתעד ומשקף את עמדתו. "מתוך נקודת המבט שלי, אין רעים וטובים. יש שגרה לא ראויה, מטורפת... הסרט לא שואל מי צודק, הוא מנסה לשקף את השגרה המטורפת הזאת ולשאול אם אפשר אחרת."

"זה הכי חשוב, לצאת עם שאלה, עם מחשבה," אמרה בתום המפגשים, בלה בן ארי, רכזת סל תרבות במקיף.