שם המחבר: לילך בן עמי

ילדי היום פוגשים את ילדי הלילה

ילדי הלילה / אהוד בנאי

הם חיים בשטחי ההפקר, בצד האפל של העיר
הם קשורים רק אל הצל של עצמם. המרצד על הקיר
בלילה בלי ירח, לילה נטול כוכבים
בוא תראה איפה הם מסתובבים
הם מוצאים מקלט במרתף, המסתור השיחים שבגן
כך כל לילה הפחד רודף, הם חיים במרחב לא מוגן
על סף התהום עוד אפשר לעצור
ילדי הלילה מבקשים אור

אני פרפר בקופסה מנסה לעוף אל העולם
אני כל כך זקוקה לחיבוק חם
כשהשמש שוקעת אז הכוכבים נותנים ניצוצות חיים
ואצלי אין ניצוץ אין קרן אור והכל חשוך לי בפנים
אני פרפר בקופסה מנסה לעוף אל העולם.

הם מוכרים את עצמם בזול, בעבור תשומת לב,
ובתוכם פצע גדול פתוח וכואב.
על סף התהום עוד אפשר לעצור.
ילדי הלילה מבקשים אור.

"רוצה שיהיו לי חוגים בספרות ובדרמה,
רוצה שתבוא משפחה עם אמא ואבא,
שידליקו שלהבת קטנטונת, שתבוא ותביס את השחור,
ופתאום מראה מחזה איזה יופי, אני עף ועולה מן הבור."

על סף התהום עוד אפשר לעצור
ילדי הלילה מבקשים אור.


השבוע, צפו תלמידי כיתות י' בבית ספר אשל הנשיא בסרט דוקומנטרי העוסק בהוויית השיר: סיפורם של ארבעה נערים ונערות בגילאים 21-16 אשר נפלטו מכל מסגרת אפשרית עד שמצאו עצמם חיים ברחוב, בבדידות מוחלטת ובפחד מתמיד.
אילת ברגור, בימאית הסרט, פתחה את המפגש בדברה על הקולנוע התיעודי ועל ההבדלים בין תיעוד קולנועי לבין תכניות הריאלטי וכתבות טלוויזיה.
לדבריה, הקולנוע התיעודי מתעד פיסות חיים אמיתיות. הוא אמנם לא אובייקטיבי משום שאת אותה מציאות ניתן לפרש ולצלם מזוויות שונות, אך עם זאת, הוא מתיימר להעביר מציאות קיימת. לעומתו בתכניות הריאלטי, ההפקה בוראת מציאות חדשה ואליה מכניסה אנשים אמיתיים.
      
בתום ההקרנה, ביקשו התלמידים מספר דקות כדי לעכל את מה שראו. עבורם הייתה זו מציאות שהם לא הכירו. אחד התלמידים שאל את הבמאית, "למה הראתם לנו את הסרט הזה?" ואיילת דיברה על המטרה של הקולנוע התיעודי ועל השליחות שלה כמי שעוסקת ביצירה תיעודית. הבמאית התייחסה למערכת היחסים המורכבת הנרקמת בין במאי תיעודי לבין המצולמים שלו, על התהליך הארוך של התחקיר ויצירת האמון ועל שאלות אתיות העולות ממערכת יחסים זו.

24/3/2008 


יש למלא את הפרטים

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.