החינוך לאמנות — ההלכה והמעשה

 מה כוחה של אמנות טובה
האמנות הטובה פועלת עלינו כמעשה קסמים, מציתה את דמיוננו ומפעילה את חושינו. אנו בוכים וצוחקים, מתענגים וכואבים. האמנות בוראת עולמות ומחריבה אותם, חושפת את הנסתר ומאירה את הסתום, מכסה את הידוע ומערפלת את הקיים.
כוחה הסוגסטיבי של אמנות הוא חמקמק, קשה להגדרה ועוד יותר קשה לתיחום. מעשה הפרשנות, הזיהוי וההבנה של הצופה את הצפנים האסתטיים, התרבותיים והאמנותיים של היצירה, מעניקים לו את היכולת להעריך את משמעותם, וכך הם מעצימים את החוויה הרגשית והם הם מקור ההנאה הרוחנית.
אמנות במיטבה מעוררת אותנו להתבונן בעצמנו ולבדוק את התנהגותנו. היא מערערת את ביטחוננו וגורמת לנו להטיל ספק באמיתות מוסכמות. אמנות טובה מעוררת דילמות, מציבה סימני שאלה ואינה נותנת תשובות ישירות. היא היפוכו המוחלט של הסטריאוטיפי, הטריוויאלי והוולגרי.

כיצד מתיישב החינוך לאמנות איכותית עם חינוך לרב-תרבותיות
הניסיון לייחס את התואר "גבוה" לסוג אמנות אחד, ואת התואר "נמוך" לסוג אמנות אחר, ולמיין יצירות אמנות בדרך זו, הוא מעשה פוליטי שאין לו קשר לאמנות עצמה. בכל סוג,  בכל סוגה ובכל תרבות נוכל למצוא מעשי אמנות איכותיים או גבוהים, כשם שבכל סוגה או תרבות נוכל למצוא מוצרי אמנות ממוסחרים או נמוכים. מכאן שהחינוך לאמנות איכותית, לא רק שאינו סותר את החינוך לרב-תרבותיות, אלא הוא מוסיף לו תוכן ומשמעות ראויים.

כיצד ניתן לחנך לפלורליזם תרבותי
איש החינוך פרופ' צבי לם טוען שכל תרבות היא אתנוצנטרית. מכאן שכל מי שגדל בתרבות מסוימת אחת, שבוי בה ונוטה להעדיפה על פני האחרות.
פרופ´ לם מוסיף ואומר, שהתנשאות תרבותית מאפיינת את כל התרבויות,  ולכן, הדרך להתגבר עליה היא באמצעות הכרות עם תרבויות אחרות. "רק אם האדם מכיר יותר מתרבות אחת הוא מסוגל לדעת כי התרבות המקובלת עליו היא אפשרות אחת מתוך רבות, ואין לה יתרון מוחלט על תרבות אחרת". פלורליזם מוחלט הינו תנאי לקיום-יחד של בני תרבויות שונות מתוך יחס של סובלנות הדדית. פלורליזם כזה מושג על ידי חשיפה מודעת ומכוונת של בן תרבות אחת לתרבות אחרת: המזרחי למערבי, החילוני לדתי, היהודי לערבי וכך הלאה.
סל תרבות ארצי חרת על דגלו את החינוך לפלורליזם תרבותי כערך שיש לקדמו. תכנית סל תרבות ארצי משרתת רעיון זה בתביעתה לפריסה סגנונית, ולביטול ההעדפה של תרבות אחת על אחרת.

האם יש לקשור את תכנית סל תרבות ארצי לתכנית הלימודים
ככל שהאופק התרבותי של התלמיד רחב יותר, כך הבנתו הכוללת וחווייתו האמנותית הספציפית יכולים להיות עמוקים יותר. הכרות עם הרקע ההיסטורי של יצירה, ועם גלגוליה בעבר ובהווה, מעשירים את החוויה הרגשית. לעתים מהווים נכסים רוחניים אלה תנאי הכרחי להבנתה. מכאן שאין ספק לגבי התרומה הכוללת שניתן להשיג מיצירת קשר בין נושאי הלימוד לבין הצפייה ביצירות אמנות. הלמידה מקבלת בדרך זו ממד מיוחד, והיצירה יוצאת נשכרת מההכרות הרחבה של התלמיד עם התקופה, הרעיונות והפילוסופיה שמזינה אותה.
אולם מאחר שהיצירה האמנותית מתקיימת באופן בלתי תלוי בסדר היום של בית הספר, הרי שלא ניתן לבחור תכנית אמנות שתתאים לתכנית הלימודים (כפי שאולי מבקשים לעשות מורים מסוימים). יש לנהוג בדרך הפוכה; לבנות את תכנית המופעים על פי היגיון פנימי משלה, ולהקדיש שעות לימוד נפרדות להכנת התלמידים, וכך להשלים את ההשכלה הדרושה להם לקראת המופעים שנבחרו.
לעיתים קרובות נוטים המורים להשתמש באירועי תרבות לקידום נושאים לימודיים וערכים חינוכיים. מגמה זו הולידה הפקות מגויסות, שלרוב נגועות בחד ממדיות וברדידות –- הפקות שבינן לבין אמנות טובה המרחק רב. יצירות מסוג זה, לא זו בלבד שהן מחטיאות את מטרת החינוך לאמנות, אלא הן אף גורמות לתלמיד לגלות חשדנות ביחס לכל מופע שהוא צופה בו במסגרת לימודיו.
לפיכך חשוב שהמורה יבחר במופעי אמנות כשהוא משוחרר משיקולים זרים, ורק שיקולי איכות אמנותית (על הבעייתיות הגדולה בהגדרת איכות זו), מורכבות ועניין מנחים את בחירתו. כל ניסיון לנהוג בדרך אחרת, ולהתאים את מופע האמנות  לתכנית הלימודים, יוביל בהכרח לפשרות בלתי רצויות.

מה בין חינוך לאמנות לחינוך באמצעות אמנות
האמנות משמשת אותנו כפרטים, ואת בית הספר כמוסד חינוכי, בדרכים שונות. אחת מהן היא ההדגמה וההמחשה. מורים בתחומי לימוד שונים מביאים לעיתים לכיתה סרטים או הפקות לצורך המחשה של נושאים לימודיים, או לצורך דיון חינוכי בבעיה ערכית. שימוש כזה באמנות היה נהוג במערכת החינוך מאז ומתמיד, והוא יימשך גם בעתיד. יש לו מקום ותפקיד, אבל לא תמיד מפגש כזה עם יצירת אמנות יש בו כדי לסייע בחינוך לצפייה מושכלת באמנות. זווית ההתבוננות המגמתית עלולה לחסום את ההתייחסות למכלול האמנותי של היצירה. ככל שיצירת האמנות רבת פנים יותר, כך היא פחות מתאימה לצרכים דידקטיים ספציפיים. התפיסה הדידקטית של חינוך ערכי  גורסת אמירות ברורות, והבחנה נחרצת בין טוב לרע. אך חד משמעיות כזו אינה מטבעה של יצירת אמנות איכותית. ככל שהאמנות נרתמת להצגת עולם הנחלק באורח קוטבי בין שחור ללבן, כך היא פחות משכנעת, פחות מעניינת ופחות חווייתית. אמנות מגויסת מרחיקה אותנו מהאמנות עצמה ומהשפעותיה המעשירות. ואילו האמנות במיטבה מפתחת בנו את חוש הביקורת, ומסייעת בדרך זו לטיפוח אדם אוטונומי.

מדוע נכללת תכנית סל תרבות ארצי במסגרת החינוך הפורמלי
האמנות פותחת בפני התלמיד ובפני מערכת החינוך דרכים חדשות לחשיבה, וסוג אחר של למידה. זוהי למידה שאינה מתקיימת בין כתלי בית הספר, אלא במוזאון, באולם הקונצרטים ובקולנוע.לעומת האופן בו תופסים בתי הספר את עצמם כיום. דרך לממש את תפקיד בית הספר כפי שהיינו שואפים שיהיה, כמחנך לחשיבה אוטונומית.
החשיפה לאמנות במסגרת בית הספר, מזמנת לתלמיד דיון מסוג שונה בשאלות חברה, אדם ומהות. אין אלה עוד לימודים לקראת מבחן, שבו תתכן תשובה אחת נכונה. זוהי למידה שמאפשרת הרבה תשובות, ויתרה מכך, למידה שעיקרה תהייה והעלאת שאלות.

סל תרבות ארצי כתכנית שיטתית ומובנית
תכנית סל התרבות מבוססת על ראייה רב-שנתית של התלמיד לאורך 13 שנות לימוד; הדבר מתבטא בשני אופנים:
1. בניית התכנית בהתאם ליכולת הקוגניטיבית ולצרכים הפסיכולוגיים של התלמיד בכל גיל.
2. הקפדה על חשיפה מאוזנת של התלמיד לכל האמנויות, ולמגוון רחב ככל האפשר של סוגות וסגנונות בכל אחת מהן. איזון זה  ניתן להשיג רק  בטווח של שנים. 

האם חייבת התכנית לכלול את כל בתי הספר ביישוב
התכנית מנוהלת על ידי הרשות המקומית, ולכך סיבות רבות:
מן ההיבט התוכני: תכנית רצף  רב-שנתית ניתנת למימוש רק אם רואים את כל שנות לימודיו של הילד בבית הספר כחטיבה אחת; ראייה כזאת אפשרית רק בתכנית המאגדת את כל בתי הספר ביישוב - יסודיים ותיכוניים.
מן ההיבט הקהילתי-חינוכי: תכנית יישובית מאפשרת יצירת תשתית תרבותית משותפת לתלמידים, שהיא תנאי לדיאלוג בין קבוצות אוכלוסייה שונות (דתיים וחילוניים, עולים וותיקים, חזקים וחלשים), ולמפגש ביניהן על בסיס שאינו תחרותי, הנותן לכל קבוצה מקום של כבוד.
מן ההיבט הארגוני והכלכלי: קיום מופע גדול לקבוצת תלמידים בני גיל אחד מחייב שיתוף פעולה בין מספר בתי ספר. לעיתים קרובות לא ניתן למלא אולם בן 500 מקומות ויותר בתלמידי שכבת גיל מבית ספר אחד. נוסף על כך, כשמדובר במספר בתי ספר ובתלמידים רבים, ניתן לקיים מספר מופעים ברצף, ולזכות בהנחות משמעותיות.

האם אמורה התכנית להיות זהה בכל בתי הספר ביישוב
התכנית היא פועל יוצא של טעמים ודעות, תפיסות והעדפות של מורים, הורים ותלמידים. על כן אין ספק שהיא אינה אמורה להיות זהה ואחידה בכל בתי הספר ביישוב. שיתוף הפעולה בין בתי הספר צריך להתקיים על בסיס של בחירה משותפת וללא כפיה, ויש לאפשר להם שונות ככל שתידרש. בבניית התכנית היישובית יש כמובן להביא בחשבון את מכלול המרכיבים, אך לא לוותר על הזכות להכרעה אוטונומית של בית הספר- לא משיקולי נוחות, ולא משיקולים זרים אחרים.
מטה סל תרבות ארצי מתחייב למצוא פתרונות לקבוצות מיעוט שונות, ולקבוצות בעלות עניין ייחודי, לבתי ספר לאמנויות ולשוחרי תרבות בקרב התלמידים.

מי משתתף במימון התכנית
התוכנית מיועדת לכל תלמידי בבית הספר ללא הבדלים ביכולותיהם.
התכנית מסובסדת על ידי משרד החינוך באמצעות סל תרבות ארצי. הסבסוד מחושב ע"פ מספר התלמידים המשתתפים בתכנית בכל יישוב.
הסבסוד הוא דיפרנציאלי, כלומר מותאם למצב הסוציו-אקונומי של הישוב (על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) ונע בין 20% ל-50%.
הרשות המקומית, מצידה, מסבסדת את האוכלוסיות החלשות בכל בית ספר שבתחומה, ומממנת את כוח האדם וההוצאות הנלוות לתפעול.
תמיכת המדינה והרשות המקומית בתכנית מאפשרת את הפעלתה בקרב כלל אוכלוסיית התלמידים כחלק מן החינוך הפורמלי. המדינה — באמצעות משרד החינוך, והרשות — באמצעות תקציביה, מממנות גם את העלויות הנלוות, כגון משכורות לעובדים והוצאות הקשורות להפקה של חומר חינוכי. אין בשום אופן להטיל הוצאות אלו על שכם ההורים, הנוטלים על עצמם ממילא את עיקר התשלום עבור פעילות הסל.

מה חלקה של הרשות המקומית
לראשי הרשות יש עניין בהפעלת התכנית. הם מופקדים על איכות החיים בישובים, ובצדק הם רואים בסל תרבות השקעה לטווח ארוך. הרשויות המקומיות הן שותפות פעילות ומרכזיות בתכנית. בבואנו להחיל תכנית זו על כלל אוכלוסיית התלמידים — כולל אלה שאינם מגלים בה עניין רב, ואלה  שיכולתם הכלכלית  מוגבלת — דרושה עזרתה של הרשות המקומית. משום כך שותפותה של הרשות בהפעלת התכנית היא חיונית.

מה חלקו של המתנ"ס
המתנ"ס, המוביל את נושא התרבות ברבים מיישובי הסל, המטפח קהלים לצריכת תרבות איכותית, ואשר באחריותו אולמות התרבות ביישוב, הוא השותף הפעיל של סל תרבות ארצי, והזרוע הביצועית ביישוב.
הזיקה החזקה בין המתנ"ס לבין התכנית התקיימה מאז ומתמיד. היום מקבלת זיקה זו משנה תוקף; ברוב היישובים המתנ"ס המקומי הוא האחראי על תפעול התכנית, ועל מרכיביה התוכניים והמנהליים.

מה מקומם של מוסדות התרבות העירוניים בתכנית
שילובם של מוסדות התרבות העירוניים בתכנית הסל -- תאטראות, מוזאונים, תזמורות וסינמטקים — חשוב הן לתלמידים והן למוסדות עצמם.
חשוב שבמסגרת תכנית סל התרבות יתוודע התלמיד למוסדות התרבות הסמוכים לביתו. כמו כן רצוי ואפשרי שהאמנים המקומיים והמנהלים האמנותיים יתרמו מהידע המקצועי שלהם ומעשייתם האמנותית לתכנית הסל העירונית.
עם זאת, יש לזכור שהפלורליזם הוא מאבני היסוד של תכניתנו. לכן תהיה זו טעות קשה אם מטעמים של נוחות או מסיבות כלכליות יהפכו מוסדות התרבות המקומיים למקור התרבות היחיד עבור תלמידי היישוב. השאיפה היא להגיע למינון נכון של פעולות מקומיות עם פעולות ארציות.

מה תפקיד ההורים בתכנית
ההורים הם בעלי העניין הגדול ביותר בחינוך ילדיהם, ובכלל זה החינוך לאמנות. הורים משקיעים משאבים רבים בהקניית השכלה באמנות לילדיהם, ושולחים אותם ללמוד מחול ומוזיקה, אמנות וקולנוע במסגרות לימוד משלימות. כמו כן הם לוקחים אותם למופעים בשעות הפנאי ביוזמתם הם. הורים רבים שמחים, אם כן, להזדמנות שניתנת לילדיהם ליהנות מחינוך שיטתי ומובנה בתחום זה באמצעות סל תרבות. כמו כן, ההורים הם הנושאים העיקריים בתשלום בעד התכנית.
מסיבות אלו ההורים הם שותפים טבעיים וחשובים בהפעלת התכנית, הן מבחינת התכנים
והן בכל הקשור לכספים ולביצוע. שותפותם בתכנית היא זכות וחובה גם יחד, ובתי ספר המטפחים שותפות זו יוצאים נשכרים.

מה תפקידם של המורה והמחנך
תפקיד המורה בתהליך החינוכי של התכנית הוא מכריע: יחסו לסל התרבות משפיע במידה שאין למעלה ממנה על רמת התכנית ועל משמעותה עבור התלמידים.
בחברה תחרותית וחומרית כשלנו מפנה בית הספר את עיקר משאביו לעידוד ההישגים הלימודיים, ואף המורה נמדד ומוערך בדרך זו. אולם ההזדקקות לאמנות נובעת מצרכים אחרים של האדם. את ערכה ותרומתה לא ניתן למדוד באמצעים המקובלים.
החינוך לאמנות הוא בדרך כלל מחוץ לתחום פעולתו הישיר של המורה המחנך. כדי להבטיח את מקומו כסוכן תרבות לתלמידיו, ולחזק את מקומה של האמנות בבית הספר, יש לעודד את המחנך להיות מעורב בתכנית: לקחת חלק פעיל בבנייתה, ליזום פעולות חינוכיות סביב המופעים, ולהקדיש לכך זמן בשיעוריו. הדבר מחזק גם את מקומו ומעמדו של המורה עצמו.
במקביל לכך, חשוב להעמיק ככל האפשר את מעורבותו של המורה לאמנות בתכנית: עליו לבחור את הטובים במופעים, לעורר בתלמידים ציפיות וסקרנות לקראת המופעים הללו, ולהדריכם לקראת הצפייה.
סל תרבות ארצי מעמיד לרשות המורה אמצעי סיוע שונים לצורך הכנת התלמידים כולל פרסומים מקצועיים, השתלמויות מורים ועוד (להרחבה ראה להלן "תמיכה מקצועית במורה")

מה תפקידו של מטה סל תרבות ארצי
המטה מופקד על התפעול הארצי של התכנית, ועל מימוש יעדיה החינוכיים. הוא עוסק בפיתוח החשיבה הקשורה בחינוך לאמנות, ומגבש לאורה עקרונות פעולה ושיטות עבודה.
המטה מגיש למערכת החינוך תמיכה מקצועית, ארגונית ותפעולית וכן סבסוד כספי. כדי לעמוד במשימות הגדולות האלה מפעיל המטה קבוצה גדולה של אנשי מקצוע בתחומי האמנות השונים.

מה תפקידן של וועדות הרפרטואר הארציות
הפעולות הכלולות בהיצע של סל תרבות ארצי נצפו תחילה על ידי וועדות הרפרטואר הארציות, שהן וועדות מקצועיות בלתי תלויות. מעת לעת מפרסם סל תרבות ארצי מעל דפי העיתונות הזמנה למפיקים וליוצרים להעלות את מופעיהם בפני ועדות הרפרטואר. קיימות שש וועדות רפרטואר –- אחת לכל תחום; וועדות אלו שולחות מספר נציגים לצפות בכל מופע שהופנה אליהן. כל וועדה מתכנסת בממוצע אחת לחודש, דנה במופעים בהם צפו נציגיה, ומחליטה אם לאשר את הכללתם בהיצע; זכות ההצבעה ניתנת רק לנציגים שצפו במופע.
הוועדה בוחנת את איכותם האמנותית של המופעים ואת התאמתם לגיל התלמידים. היא אינה בוחנת היבטים במופע שאינם נוגעים למטרות סל תרבות.
אישור המופעים נעשה על פי קריטריונים מוסכמים ופומביים:
א.  איכותו האמנותית של המופע, תוך התייחסות למכלול ולמרכיבים השונים גם יחד. בחינת האיכות נעשית לגבי כל מופע בפני עצמו, ולא ביחס למופעים אחרים.
ב. תרומתו של המופע לחינוך לצפייה ולהאזנה למופעי אמנות.
ג.  התאמתו של המופע למאפייני אוכלוסיית היעד.

ועדות הרפרטואר הן ועדות ציבוריות, שהחלטותיהן אינן כפופות לשום גורם ממסדי, כולל מטה הסל עצמו. המחויבות היחידה של הוועדות היא למטרות סל תרבות ארצי, ולמצפונם המקצועי של חבריהן. עצמאות שיפוטית זו היא חיונית, שכן היא משחררת את חברי הוועדות משיקולים ומלחצים בלתי רלוונטיים, ומאפשרת להם לשפוט את המופעים אך ורק על פי ערכם האמנותי והחינוכי-אמנותי.

מדוע נחוצות וועדות רפרטואר ארציות

1. כאשר ילד צופה לראשונה במופע מתחום מסויים, הוא רואה בו מייצג טיפוסי ונאמן של התחום כולו. התרשמות ראשונה זו עשוייה להשפיע על יחסו לאמנות בעתיד. יש להבטיח אפוא שהתלמידים יצפו במופעים איכותיים, המתאימים לגילם ולהתפתחותם.
2. כמו כל פעילות אחרת מסוגה, צפייה במופע אמנותי, בהיותה חובה הנכללת במסגרת החינוך הפורמלי, טעונה פיקוח והכוונה.
3. מערכת חינוך, המועידה כספי סבסוד ושעות לימוד לחינוך לאמנות, מחויבת לפקח על אופן השימוש במשאבים רבי השפעה ויקרי ערך אלה.

מי הם חברי וועדות הרפרטואר הארציות
ועדות הרפרטואר מורכבות ממומחים ומאנשי מקצוע, שהם בעלי השכלה באמנות ובחינוך לאמנות, ועוסקים בתחומים אלה. הם פועלים בהתנדבות, ועושים את מלאכתם מתוך הכרה בחשיבות הנושא. בוועדות פועלים כ-120 חברים, המשקפים את מגוון האוכלוסייה בישראל, על מגזריה השונים: גברים ונשים, מבוגרים וצעירים, חילוניים ודתיים, ותיקים ועולים חדשים, יהודים וערבים, ועוד. שמות חברי הוועדות מפורסמים בספר ההצע מדי שנה.

מדוע מורכבות וועדות הרפרטואר הארציות מאנשי מקצוע בלבד
כידוע, בחוויה האמנותית יש ממד שאינו ניתן להערכה בכלים מדויקים, ובשיפוטן של יצירות אמנות מעורב במידה רבה הטעם האישי. זוהי אחת הסיבות להנחה הרווחת, שאין צורך שבחירת רפרטואר אמנותי בכלל, ועבור תלמידים בפרט, תיעשה על ידי מומחים מקצועיים. אולם, בכל יצירת אמנות מעורבים אספקטים שניתן בהחלט להעריכם בצורה אובייקטיבית, כגון מידת המורכבות של היצירה מבחינה רגשית ואינטלקטואלית, ורמתם המקצועית של המבצעים. כדי להעריך אספקטים אלה נחוצה השכלה אמנותית רחבה, והתמחות בשפה האמנותית הרלוונטית - תאטרון, אמנות פלסטית, מוזיקה, מחול, ספרות וקולנוע.
לפיכך, בחירת הרפרטואר עבור בתי הספר ראוי שתיעשה באופן מקצועי, בדיוק כמו בניית תוכניות הלימודים בשאר מקצועות הלימוד; עליה להתבצע על ידי אנשי מקצוע מתחום האמנות וביקורת האמנות. וועדות הרפרטואר הארציות הן הסמכות המקצועית האחראית לרפרטואר הארצי.
עבור בית הספר, לעומת זאת, הסמכות הבוחרת היא מערכת החינוך: בידיהם של המחנכים והמורים נמצאת הסמכות והאחריות לבחירת המופעים עבור תלמידיהם, מתוך מאגר ההיצע שגיבשו הוועדות המקצועיות.

מדוע, אם כן, לא נפקיד את בניית התכנית בידי המומחים, או בידי עובדי המטה של הסל?
תהליך הבחירה של אירוע אמנותי לתוכנית מצריך שיקול דעת מורכב. שיקול דעת זה מורכב מאמות מידה מקצועיות, עולם ערכים וטעם אישי. משום כך, חשוב שבתהליך זה ייקחו חלק המורים, ההורים והתלמידים שהם, אחרי הכול, קהל היעד. כך הופכת הבחירה עצמה לחלק מתהליך החינוך לצריכת אמנות.

מסיבות אתיות וערכיות בחר סל תרבות ארצי, מראשית קיומו, במדיניות של הפרדה ברורה ומוצהרת בין הסמכות המקצועית לבין הסמכות הביצועית. הסמכות המקצועית כוללת שתי זרועות: הזרוע החינוכית-תפעולית (מטה סל תרבות ארצי) והזרוע המקצועית-ציבורית (ועדות הרפרטואר). הסמכות הביצועית כוללת את הרכזים היישוביים ואת הגורמים המעורבים בתכנית בתוך בית הספר, והיא זו המופקדת על בניית התכנית האמנותית הספציפית לתלמידים בכל מקום ומקום.
החלטה זו הופכת את פעילות הסל לתהליך מורכב יותר, אך יש בה כדי להבטיח את הפלורליזם התרבותי, את האוטונומיה של מערכת החינוך, ואת הכבוד הראוי לערכים השונים של הקבוצות התרבותיות בארץ.

האחריות שלוקח על עצמו הגוף הבוחר
בניית תכניות אמנות לתלמידים כרוכה באחריות כבדה. היא מעצבת את טעמו האמנותי של התלמיד, ומשפיעה על עיצוב אישיותו ועולמו הרוחני כאדם בוגר.
צפייה במופע במסגרת הסל מהווה במקרים רבים הזדמנות נדירה עבור התלמיד: מפגש עם יצירה שאולי לא היה צופה בה ללא התערבות מכוונת, ועם סוג אמנות שאולי לא היה פוגש בו לעולם ביוזמתו.
זאת ועוד: כל מה שנכלל במסגרת החינוך הפורמלי נתפס כמייצג. אם נכון הדבר לגבי תכנית הלימודים, על אחת כמה וכמה הוא תקף לתחום האמנות.
משום כך, אחריותם של בוני התכנית היא להביא בפני התלמידים את המופעים הטובים ביותר מסוגם, לחשוף אותם באופן מאוזן לקלסי ולעכשווי, לממוסד ולאוונגרדי, ולהעניק להם ראייה רחבה ככל האפשר.
הסכנה העיקרית האורבת לבוני תכנית המופעים היא השאיפה לרצות את כל הגורמים בבית הספר, ולהגיע לתמימות דעים. בחירת מופעים על פי אמות מידה של קונצנזוס היא בחירה של 'רייטינג', השואפת אל הקל, הקליט, המנחם והמבדר ברמה הפשוטה ביותר. בחירה כזו אינה עולה בקנה אחד עם איכות ומורכבות. על מי שבונים תכנית אמנות לתלמידיהם מוטל תפקיד של מנהיגי תרבות, שאינם נרתעים מגישות חדשות ומאמירות נועזות.

סל תרבות ארצי -
מטרות, עקרונות ושיטת עבודה

סל תרבות ארצי עוסק בחינוך להתבוננות מושכלת באמנות; הכוונה היא לצייד את התלמיד בכלים שיאפשרו לו לזהות ולפענח תכנים אמנותיים, אסתטיים ותרבותיים, ולהעריך את מורכבותם ומשמעותם. כלים אלו יעשירו ויעמיקו את יכולתו לחוות חוויה אמנותית.
האמצעי העיקרי לחנך בכוון זה הוא חשיפת התלמיד שנה אחר שנה, באופן שיטתי ומובנה, למיטב האמנות הישראלית והכלל עולמית. רצוי שהתלמידים ייחשפו מדי שנה לפחות לפעולה אחת מכל אחת משש האמנויות : אמנות פלסטית, מוזיקה, מחול, ספרות קולנוע ותאטרון. כיוון שלעיתים קרובות הדבר אינו אפשרי, יש להבטיח שהתלמידים יחשפו לכל שש האמנויות באופן מחזורי, לאורך השנים.
כמו כן חשוב לבנות את תכנית הסל כך, שעם הזמן ייחשף התלמיד ייחשף למספר הולך וגדל של מופעים מדי שנה. מומלץ להתחיל משלושה מופעים בשנה לתלמידי גן-ב´, ולהגדיל את מספר הפעולות לאורך השנתונים, עד לשש פעולות ויותר בכל שנה, לתלמידי החטיבה העליונה.

מטרות התכנית
1.  הכרות עם התרבות העכשווית, הישראלית והכלל-עולמית במיטבה.
2.  יצירת תשתית תרבותית משותפת.
3.  חינוך לפלורליזם תרבותי ולכבוד לתרבות הזולת.
4.  פיתוח כישורי הערכה וביקורת.
5.  טיפוח טעם אישי.

 
נושאי תפקיד

מטה סל תרבות: המטה ממונה על קיום התכנית ברמה המנהלית והתפעולית, תוך יישום העקרונות הפדגוגיים שביסודה (שהוסברו בפרק הקודם): חשיפה לכל האמנויות, פרישה סגנונית, איזון בין פעולות המתקיימות במסגרות אינטימיות לבין פעולות גדולות, ומתן הזדמנות שווה לחוויה אמנותית לתלמידים מאזורים שונים ומאוכלוסיות שונות.
במסגרת תפקידיו מגיש מטה הסל תמיכה מקצועית למורים, מידע רחב על ההיצע האמנותי, ייעוץ בבניית תכניות ייחודיות והנחייה לרכז היישובי.
המטה מספק לבתי הספר חומרי הכנה ייחודיים שאותם הוא מוציא לאור.
מטה הסל פיתח תוכנת עבודה ייחודית שפועלת כאתר אינטרא-נט. התוכנה מקושרת בזמן אמת עם המנחים במטה ומהווה כלי עבודה משותף לעובדים במטה ולעובדים בשטח.
התכנה מותקנת בכל רשות ללא תמורה כספית, ומאפשרת לרכזים להשתמש במאגרי המידע המתעדכנים כל העת, ולנהל את הפעילות בבתי הספר על כל שלביה.

רכז סל תרבות יישובי: רכז הסל היישובי מתמנה על-ידי ראש הרשות, ועומד בראש התכנית ביישובו. רכז הסל נדרש לבקיאות ברפרטואר, להבנה בנושאי יסוד הקשורים בסוציולוגיה של האמנות ובפילוסופיה של האמנות, ולמיומנות רבה בארגון הסל. עליו להכיר את העקרונות הפדגוגיים ואת נהלי העבודה של התכנית, ולעשות למימושם במערכת החינוך.
רכז הסל ביישוב מפעיל את ועדת התוכניות ועומד בראשה.

רכז סל בית-ספרי: רכז סל התרבות בבית הספר מופקד על בחירת התכניות לבית ספרו, ועל מימוש רצף רב שנתי בבחירת תחומי האמנות, ביחד עם צוות המורים, המחנכים וההורים. הוא מלווה את הפעולות, מקיים קשר עם המורים, המחנכים, המורים לאמנויות וההורים, דואג לקיום פעולות הכנה לפני המופעים ואחריהם, ומטפל בצד המנהלי של הפעולה.
מומלץ שכל בית ספר יקדיש לפחות שלוש ישיבות מורים בשנה לנושא סל תרבות, וידון בהן על התכנית, על מטרותיה ועל אופן יישומה בביה"ס.
קשר ושיתוף פעולה הדוק בין רכז הסל היישובי לבין רכז הסל הבית-ספרי הם ערובה להצלחת התכנית ברמת הביצוע.

ועדת תוכניות יישובית

במקרים שבהם נדרש שיתוף פעולה בין מספר בתי ספר ביישוב, תוקם ועדה יישובית שתבחר את המופעים. וועדה זו תורכב מנציגים של בתי הספר ומהורים שעיסוקם והשכלתם בתחום האמנות. בראש הועדה יעמוד הרכז היישובי.

שלב הבחירה
העבודה על התכנית הבית-ספרית מתחילה בחודשים מאי-יוני, לקראת שנת הלימודים הנפתחת בספטמבר, עם קבלת ספר ההיצע המעודכן. בהמשך הקיץ תגובש תכנית הסל לכלל תלמידי היישוב על פי שנתונים, בכל תחומי האמנות. רצוי לצרף לכל פעולה שנבחרה שתי חלופות למקרה הצורך, כעדיפות שניה ושלישית.
ההיצע המרוכז בספר זה מתבסס על כלל ההיצע האמנותי בארץ בעונת הפעילות הנוכחית. המופעים בהיצע הסל נצפו ואושרו על ידי ועדות רפרטואר הציבוריות שהוקמו על ידי סל תרבות ארצי (ראו לעיל). ההיצע מתחדש כל העת, ועל כן יש לעקוב אחר העדכונים במהלך שנת הלימודים.

היכרות עם ההיצע האמנותי לצורך בניית התכנית
מדי חודש נשלח לוח המופעים הארצי של סל תרבות לכל רכזי הסל היישוביים, המתבקשים להפיצו בבתי-הספר. מידע זה נועד לאפשר למורים לצפות במופעים שמגיעים ליישובים סמוכים, וכך להתוודע אליהם מבעוד מועד. המורים יכולים לצפות במופעים אלה ללא תשלום.
מופעי תרבות שאינם נמנים עם אמנויות הבמה (תאטרון, מוזיקה ומחול) אינם מחייבים צפייה מוקדמת, ואפשר לבחור בהם בהתייעצות עם מורים מקצועיים בבית הספר, או בדרכים אחרות, כגון הכרות עם יצירותיו של סופר או משורר, דיאלוג מוקדם עם מוזאון או אמן, וצפייה בווידאו בסרטו של יוצר ישראלי.

בניית התכנית
במהלך חופשת הקיץ מתקיימות ביישוב פגישות ייעוץ ותכנון בכל בית ספר, וכן ברמה היישובית. בפגישות אלה מתוכננת התכנית היישובית גם ברמה המעשית: נשקלים המופעים הרצויים מול האפשרויות הטכניות והכספיות, וכן אילוצים שונים של בתי-הספר (כגון מועדי טיולים שנתיים), ונקבעים המקומות והנהלים הקשורים בקיום המופע.

התאמה לגיל התלמידים
ההמלצה הגילית בספר אינה מוחלטת. יש להביא בחשבון נתונים נוספים מלבד הגיל, כגון מידת מיומנותם וניסיונם המצטבר של התלמידים כצופים.
במקרה של מופעים המיועדים לטווח גילים רחב, אין לערב קבוצות גיל שונות באותו מופע, שכן מדובר ברמות הבנה מגוונות ושונות. כמו כן, התייחסותם הבסיסית של הצופים למופע מושפעת בין היתר מהקהל הנמצא באולם.

גיבוש סופי של התכנית לקראת שיבוץ
התוכנית היישובית השנתית מועברת באמצעות תוכנת אינטרנט למטה סל תרבות ארצי. במטה נבדקת התוכנית מבחינת התאמתה למטרות החינוכיות, ותוך השוואה לתכניות שקיבלו התלמידים בשנים הקודמות. התכנית מוחזרת לרכזי הסל, ובאמצעותם לבתי-הספר, לעיון נוסף. בשלב זה מתנהל דיאלוג בין המטה לבין הרכז היישובי ובתי הספר, דיאלוג המוביל לעיתים לעריכת שינויים בתכנית, עד לגיבושה הסופי.

שלב השיבוץ
תיאום התאריכים למופעים ושיבוצם מתבצע ע"י הרכז היישובי, שמחובר באמצעות האינטרנט למאגרי המידע של סל תרבות ארצי. תיאום זה מתבצע רק לאחר שהתכנית הושלמה, כלומר אחרי שנקבעו כל פעולות האמנות בתחומים השונים עבור כל השנתונים, ואחרי שכל ההיבטים הפורמליים והכספיים הושלמו. משלב זה ואילך יש להשתדל שלא לשנות את הפעולות שנבחרו, וגם לא את מועדיהן, על מנת לשמור על רציונל התכנית ולהבטיח את מימושה.
שיבוץ מופעים בפרישה נכונה לאורך שנת-הלימודים, הוא מלאכת מחשבת מורכבת וקשה. גם מסיבה זו נדרש בית-הספר לכבד את התאריכים שתואמו, לשבץ אותם בלוח האירועים הכללי שלו, ולא לשנותם במהלך שנת הלימודים.

פרסום ויידוע
התכנית, כולל לוח-הזמנים, מופצת על ידי רכז הסל היישובי בכל מוסדות החינוך בישוב כדי שאלה יוכלו להביאה לידיעת התלמידים והוריהם, ולהיערך לקראתה מבעוד מועד.
במקומות רבים נוצרה מסורת יפה של פרסום חוברת יישובית. בחוברת זו, הערוכה לפי תחומי האמנות, חשוב לכלול בצד מועדי המופעים גם מידע כללי עליהם.
הודעה על קיום מופע נשלחת על ידי מטה הסל כחודש לפני קיומו. במכתב זה מצויינים הפרטים הטכניים המהותיים, וכן הנחיות הקשורות לכל אחד מהמופעים. יש לקרוא הודעות אלה בעיון, להתייחס לכל הפרטים המצויינים בהן ולדאוג ליידע את בית הספר.
הענות לכל הדרישות הטכניות הוא תנאי הכרחי לקיום המופע.

התפעול
קיום הפעולה מבוסס על תיאום מלא של מועדים, שעות וקהלים בין נושאי תפקיד רבים.

הכנת התלמידים לקראת המופע
.
חשוב להכין את התלמידים לקראת המופע שהם עומדים לראות, כדי לעורר בהם נכונות בסיסית וציפיות מתאימות לקראת המופע; במקרים מסויימות הכנת ושיח התלמידים אינה דורשת מיומנות מקצועית של מורה לאמנות. כל הנחוץ הוא מידע בסיסי על המופע, ולכן זוהי פעולה שכל מחנך יכול לבצעה. מובן שאם ישנם בבית הספר מורים למוזיקה, ציור או תחומים אחרים, כדאי שמורים אלו יסייעו בהכנת התלמידים. קודם כל הכנת התלמידים צריכה לכלול פרטים בסיסיים על המופע ברמה של תוכניה: שמות היוצרים, הנושא באופן כללי, הסגנון ומשך המופע.
בכיתות הגבוהות מקבלות פעולות ההכנה ממד נוסף; התלמידים בגיל זה מסוגלים להתייחס ליצירות אמנות מורכבות, מתוך ההיצע המיועד לקהל בוגר. יצירות אלו טעונות לא פעם הכנה מוקדמת שתבהיר את שפתן האמנותית,  ותגשר על המרחק התרבותי הקיים לעיתים בין התלמיד לבין היצירה. פעולות חינוכיות אלו עשויות להיות ההזדמנות האחרונה של מערכת החינוך להדריך את התלמיד בצעדיו הראשונים כצרכן אמנות בוגר ועצמאי.
סל תרבות ארצי מוציא לאור חוברות הכנה המתייחסות לסוגות שונות, וכן למופעים ספציפיים. חומר זה מיועד למורים ולתלמידים, ונשלח לכל בית-ספר על פי הצורך, ועל פי בקשת בית הספר. במקרה הצורך יפיק המטה הארצי חומרי הכנה גם לפי הזמנה מיוחדת של בית הספר, בתיאום מראש.
חשיבות רבה יש גם לפעולות נלוות המתקיימות לאחר המופע. הן תורמות להטמעת החוויה האמנותית ולפיתוח כושר האבחנה והביקורת. מומלץ לעודד את התלמידים לכתיבה ביקורתית על המופעים (בעיתון קיר או בעלון בית-הספר), וכן לקיים דיונים או פעילות חווייתית בעקבות המופע.

לקראת קונצרט
הכנה מראש בתחום המוזיקה היא חיונית לעיתים, שכן במקרים רבים נחוצה לתלמידים הכרות קודמת עם היצירות שהם עומדים לשמוע בקונצרט. כדאי לעשות זאת בסיוע המורה למוזיקה בבית הספר.
לקראת הקונצרט יש לתת לתלמידים רקע בסיסי, כמו הסבר על טיבו של ההרכב המוזיקלי והכלים, על תפקיד המנצח, וכדומה. כמו כן חשוב להודיע להם מראש איזה יצירות הם עומדים לשמוע ובאיזה סגנון מוזיקלי מדובר.

לקראת מופע מחול
חומר עזר רב מצוי בספרייה למחול בבית אריאלה בתל אביב, ואפשר לקבלו שם, או לשלוח לספריה תלמידים אחדים למטרות מחקר, כמטלה מיוחדת ונחשבת.
צפייה מוקדמת בסרט מחול, או אף בקטעים מתוך הפקה קולנועית, עשויה לעורר סקרנות ועניין כלפי המופע.
לכיתות הגבוהות יותר הצופות במופע של בלט קלסי, כדאי לתת משימות מחקר על הרקע החברתי, התרבותי וההיסטורי של הסיפור ושל הסגנון.
אפשר גם ליזום ריאיון מצולם עם היוצרים לפני בואם או אחרי המופע, כאשר הכיתה כולה מכינה את השאלות ובוחרת את המראיינים. לצורך הריאיון אפשר להשתמש אף במצלמת וידיאו ביתית פשוטה. באותו אופן אפשר להתייחס גם לתלבושות. ניתן, למשל — בתיאום עם הרקדנים — לשלוח שני נציגים מאחורי הקלעים, שיתעדו את האיפור וההכנות האחרונות של הרקדנים, ואת המתרחש מאחורי הקלעים בעת המופע.

לקראת מפגש ספרות
את פעילות ההכנה בספרות יש לתכנן זמן רב מראש: יש להכין את התלמידים למפגש עם הסופר או המשורר על ידי קריאת יצירות מפרי עטם.
כדי שהמפגש יהיה עשיר ומעניין חשוב לקיים עם התלמידים דיון מקדים סביב היצירות, ולהכין ביחד עמם שאלות לסופר. רצוי לבחור היבט ספרותי אחד ולדון בו בכיתה: תוכני, צורני, חברתי או כל הקשר רלוונטי אחר.  גם אם המורה ידון עם הכתה בספר אחד בלבד של הסופר, חשוב שיציג בפניהם רשימת יצירות מקיפה של הסופר. בתיאור מפגשי הספרות בספר זה מופיעה גם רשימת ספרים מייצגת של כל אחר מהסופרים.
לקראת פגישה עם משורר/ת יש לשכפל מספר שירים מפרי עטו/ה, ולחלקם לתלמידים. כדאי לקרוא בכיתה שיר או שניים ולדון בהם, וכן להפנות את התלמידים ליצירות אחרות.
חשוב שמחנך הכיתה או רכז הספרות בבית הספר ייצרו קשר מוקדם עם הסופר, יביאו לידיעתו את שמות הספרים שהתלמידים קראו לקראת בואו, ויתאמו מראש את הציפיות מהמפגש.

לקראת מפגש/ יום קולנוע
הקולנוע הוא בדרך כלל התחום המוכר ביותר לתלמידים. לפיכך, כאשר מכינים את התלמידים לקראת פעולת קולנוע במסגרת הסל, חשוב לחדד בפניהם את ההבדל בין פעולה זו לבין צפייה עצמית בסרטים: מטרת פעולה כזו להאיר את ייחודו של המדיום הקולנועי, תוך הדגשת הקשר בין השפה האמנותית לבין התכנים. רצוי שהמורה המזמין יקיים שיחה מקדימה עם המרצה, ובכל מקרה, חשוב שהסרט ייבחר בתשומת לב ולאחר הכרות מוקדמת. ניתן לקבל קלטות וידאו לצפייה מוקדמת ממטה הסל.
פעולת קולנוע מחייבת בדרך כלל התארגנות לוגיסטית מורכבת. יש לקבוע את תאריך הפעולה מוקדם ככל האפשר, ולבדוק אם במקום האירוע קיימים האמצעים הטכניים הדרושים, ובמצב תקין. אנו ממליצים לעשות זאת עוד בקיץ.

תאטרון
הרגלי צפייה נכונים וכלים לצפייה בתאטרון נרכשים במידה מסויימת  על ידי עצם הצפייה במבחר הצגות מגוון לאורך השנים. על כך ניתן להוסיף פעולות הכנה העוסקות בשפת התאטרון ומרכיביה (המרכיבים המילוליים והלא-מילוליים של ההצגה, תפקידו של השחקן, סוגים שונים של יחסי במה-קהל ועוד).  ניתן גם להזמין מפגשי תאטרון עם אמנים מהתחום, בתור פעולות העשרה.
בדרך כלל אין צורך בהכנה מיוחדת לפני הצגות תאטרון, אלא אם קיים פער תרבותי בין עולמה של ההצגה לעולמו של התלמיד - סגנון בימוי יוצא דופן, או חומרים מרקע תרבותי או היסטורי זר.
מומלץ לא לספר לתלמידים את תוכן העלילה לפני הצפייה; אבל לתלמידי הגן וכיתות א-ב רצוי לערוך הכרות קודמת עם הסיפור.
עיבודה של החוויה התיאטרונית חשוב לא פחות מן ההכנה לקראתה. הפעילות שבעקבות הצפייה עשויה להיעשות בתאטרון עצמו, אולם אין לוותר על הדיון המסכם בכיתה, או על פעילות יצירתית מסוגים שונים (אלתורים משחקיים, כתיבת חיבור, הכנת ציורים או פסלים וכו´) בהשראת ההצגה.

אמנות פלסטית
במסגרת סל תרבות מתקיימים מפגשים עם אמנים המגיעים לבית הספר עם עבודותיהם ומקיימים שיח סביב העבודות, על תהליך היצירה ועל ההקשר שבתוכו הם יוצרים. המפגש עם האמנות באמצעות אמן מתווך, הוא הזדמנות לחוויה ייחודית שעשויה ללוות את התלמידים שנים אחר כך. כדאי לנצל הזדמנות זאת בעיקר בכיתות הגבוהות. במוקד מפגשים אלה עומדות יצירות מקור. האמן משוחח עם התלמידים על עבודותיו ועל הבטים שונים של העשייה האמנותית.
ההיצע באמנות פלסטית כולל גם תערוכות קבע ותערוכות מיוחדות במוזאונים לאמנות. מאחר שבביקורי תלמידים במוזאון משקיע ביה"ס זמן ומאמץ מיוחדים (בייחוד אם התלמידים מגיעים למוזאון ממרחקים) -- חשוב להכיר מראש את התערוכות המוצגות במועד הביקור כדי להפיק ממנו את מרב התועלת. בכל מקרה, כדאי לאפשר לתלמידים להתבונן באופן עצמאי במוצגים, לפני ואחרי ההדרכה המתוכננת.
רצוי שאת ההכנה לקראת מפגש האמן או הביקור במוזאון תערוך המורה לאמנות.

תמיכה מקצועית במורה
סל תרבות ארצי מוציא לאור פרסומים הנוגעים לחינוך לצפייה מושכלת באמנות, ואשר  נועדו במיוחד למורים ולתלמידים. ההוצאה לאור של סל תרבות ארצי כוללת שלושה מסלולים:
 א. קבוצת הפרסומים הקצרים "אודות מופע". אלה הם חומרי הכנה ממוקדים, שמטרתם לסייע למורים ולבעלי תפקידים במערכת החינוך להכין את תלמידיהם לקראת אירוע אמנות המתקיים במסגרת פעילות הסל. כמו כן אמורים פרסומים אלה לסייע לתהליכי העיבוד לאחר המופע.
ב. מסלול "צורות", ובו פרסומים הפורשים תמונה כללית יותר על תחומי יצירה שונים. 
ג. מסלול "מפתחות", ובו העמקה נוספת בשדות שונים של יצירה, מתוך תשומת לב מיוחדת לגישות עדכניות ולהקשרי התרבות הישראלית.
לרשימת הפרסומים שיצאו לאור בהוצאת סל תרבות ארצי  ראו נספח.

כמו-כן מעודד סל תרבות ארצי תכניות השתלמות למורים ולרכזי סל תרבות, ומקיים הרצאות לחדרי מורים סביב היבטים שונים של החינוך לצפייה מושכלת באמנות.

היערכות טכנית לקראת המופע
חשוב שהתנאים הטכניים יתאימו לסוג המופע ולסגנונו. ויתור על תנאים הולמים עלול לפגום במופע באופן מהותי. עם זאת, בחלק מן המופעים תיתכן גמישות מבחינת ההתאמה לחלל, וכדאי לבדוק זאת מראש.
יש להבחין בין מופעים הדורשים במה מקצועית (במה מצוידת היטב, כולל צוגים, חשמל תלת-פאזי, חדרי הלבשה), לבין במה לא מקצועית (בעלת ציוד חלקי).
עד כמה שהדבר אפשרי, יש להשתדל שלא לקיים מופעים באולמות ספורט ובמקלטים, אלא בחללים מאווררים שבהם יש שטח מתאים לקיום המופע.
חשוב להבטיח חימום על הבמה בחורף, בעיקר במופעי מחול ומוזיקה, ומיזוג אוויר בקיץ.
מפגשים עם יוצרים הם אינטימיים באופיים, ויש לקיימם במקום הולם. אין לקיים מפגשים כאלה באולמות גדולים, וגם לא בחללים פתוחים. מפגשי סופר רצוי לקיים באולמות הספרייה, שמדרך הטבע שוררת בהם אוירה מתאימה. מפגשי מוזיקה אין לקיים במקומות פתוחים, ויש לבדוק את תנאי האקוסטיקה מראש.

יצירת אווירה חגיגית לקראת המופע
מופע אמנותי נועד להיות חוויה מרגשת. לשם כך יש ליצור בבית הספר אווירה ייחודית:  לדאוג לכך שהילדים יידעו מבעוד יום על קיומו של המופע, יקבלו מידע בסיסי על התכנית, ויבואו לבית-הספר בלבוש חגיגי. ניתן לקבל בסל תרבות ארצי כרזות חגיגיות על כל פרטי המופע, שייתלו בלוחות המודעות בבית-הספר.
יש לוודא שמקום האירוע ערוך ומוכן לקראת האמנים, ושהתלמידים ומוריהם יודעים מראש את מקומות הישיבה שלהם. חשוב לחזור ולהזכיר לכולם,  כי כניסה מסודרת ותרבותית לאולם יוצרת את התנאים ואת האווירה הנאותה לקיום המופע.
מתוך כבוד למעמד, לאמנים ולתלמידים כאחד, מומלץ שרכז הסל יפתח את המופע, יציג את התכנית ואת האמנים, יזכיר לתלמידים כללים בסיסיים של התנהגות במופעי אמנות, כגון כללי קשב ומחיאות כפיים בסיום, ויקפיד על פיזור מסודר בתום המופע.

קבלת האמנים בבית-הספר
אין להפריד בין היחס למופע לבין היחס לאמנים המבצעים אותו. במרבית המקומות קיימת מסורת נאה, על פיה מתקבלים האמנים בתשומת לב ובכבוד, כולל אירוח וכיבוד. מסורת זו אופיינית להיכלי התרבות המקומיים ולמתנ"סים.
בבית הספר, העומס והלחץ היומיומיים עלולים לדחוק לעתים הצידה את הערנות לנוכחותו של האמן. אך גם שם חשוב להקדיש לאמנים תשומת לב ראויה, לערוך להם הכרות עם ההנהלה, ולהציגם בפני המורים ליצירת אווירה חגיגית. האמנים נוסעים לעיתים מרחקים גדולים כדי להגיע למקום הפעילות, וקבלת פנים נאותה משפיעה, מטבע הדברים, על איכות הופעתם.

משוב על המופעים
סל תרבות ארצי מעוניין לקבל תגובות למופעים מן המורים ומן התלמידים. תגובות אלו משמשות את מטה הסל למטרות שונות: מעקב אחרי מידת התאמתו של המופע לקהל היעד, מעקב אחרי תקינות תפעולו הטכני של המופע, ומידע למורים שאינם מכירים את המופע ומבקשים לקבל חוות דעת מעמיתים שצפו בו. טפסי משוב לכל אחד מסוגי המופעים והמפגשים ניתן לקבל ממטה הסל. חשוב לנו מאד לקבל גם את חוות דעתם של התלמידים.

אוכלוסיות ייחודיות
החינוך המיוחד: תלמידים אלה יכולים להשתלב בתכנית הסל -- וחשוב שישתלבו בה. לרשותם עומדות התכניות המתקיימות ביישוב, בהתאם לשיקול הדעת של המורים -- בתוספת כמה אפשרויות מיוחדות לחינוך המיוחד. גם בחלק מן המוזיאונים הגדולים קיימת הדרכה מיוחדת לתלמידים אלה.
בכל מקרה מומלץ, עד כמה שאפשרי הדבר, לשלב את תלמידי החינוך המיוחד בפעילויות המיועדות לתלמידי הכיתות הרגילות.
בתי-ספר קהילתיים: מתוך כיבוד הערכים הקהילתיים והכרה בחשיבותן של פעולות האמנות בתהליך החינוך הקהילתי, מקיים סל תרבות ארצי בבתי ספר אלה פעילות במתכונת ייחודית. התכניות נבנות על פי העקרונות המנחים של בתי ספר אלה, והמופעים מתקיימים במידת הצורך בשעות אחר-הצהרים, ובהשתתפות הורי התלמידים.
החינוך הממלכתי-דתי(חמ"ד): השונות הקיימת באוכלוסיית התלמידים בכל הנוגע להשקפת העולם, להרגלים, לנורמות ולצרכים, באה לידי ביטוי בהיצע האמנותי הרחב של סל תרבות ארצי. בתוך מגוון רפרטוארי זה יכולים בתי הספר הממלכתיים-דתיים למצוא מופעים איכותיים ומתאימים, גם בתחומים העשויים להיות שנויים במחלוקת, כגון תאטרון ומחול.
עם זאת, יש לזכור כי בניית תכנית שתתאים למערכת הערכים של החינוך הממלכתי דתי נתונה בידי בית-הספר עצמו, באמצעות בחירת מופעים על פי שיקול דעתו, ותכנון פעולות נלוות בהדרכת המורים והמחנכים.
אוכלוסייה דוברת ערבית: בשנים האחרונות חלה עליה בצריכת האמנות בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ. הצטרפותם של יישובים שאוכלוסייתם דוברת ערבית לתכנית סל תרבות מציבה אתגר בפני האמנים ומוסדות האמנות. הביקוש הגדל להיצע איכותי מעודד את היצירה הערבית.
בכל ועדות הרפרטואר משולבים חברים דוברי ערבית, ואמות המידה לבחינת ההיצע הן זהות. בפני התלמידים דוברי הערבית פתוח כמובן כל ההיצע שבעברית, נוסף על ההיצע בערבית.

 
רכז/ת סל תרבות יישובי  תיאור התפקיד

א.  הפצת הרעיון
הגברת המודעות ביישוב לנושא החינוך לאמנות, וגיוס הרשות והמערכת החינוכית לתמיכה במטרות התכנית. קשר עם מנהלי בתי הספר, ועדי ההורים ומועצת התלמידים, דיונים במסגרת ישיבות מורים, הרצאות בחדרי מורים.

ב.  בניית תכנית רב שנתית מהגן עד כיתה י"ב
הפעלת תכנית רב-שנתית, שתממש את יעדיו החינוכיים של סל התרבות. תכנית זו תבטיח פריסה של כל תחומי האמנות, ומרב הסוגות בתוכם לאורך כל שנות הלימוד של התלמיד.
מומלץ להקים למטרה זו ועדת היגוי, שתבנה תכנית שלד רב שנתית (ראה טבלה לעיל). וועדה זו תורכב ממחנכים, מורים לאמנות, יועצים חינוכיים ואנשי אמנות מקומיים (מקרב ההורים).

ג.  הרכבת תכנית שנתית
הדרכת רכזי בתי הספר בבחירת המופעים, ועידוד המחנכים והמורים לאמנויות להיות מעורבים בה. בניית תכנית משותפת לכלל הישוב.

ד.  תפעול התכנית היישובית
הוצאה לפועל של תכנית המופעים: שיבוץ תאריכים, תאום הסעות לתלמידים, תאום אולמות תוך מודעות לדרישות המיוחדות של כל מופע.

ה.  בקרות
קיום תהליך בקרה שיטתי ומובנה על כל שלבי העבודה בכל אחד מבתי הספר, ובישוב כולו.

ו.  הדרכה
סיוע לרכזי הסל בבתי הספר, המחנכים, המורים וכל המעורבים בתכנית, בהכנת התלמידים לקראת המופע. קבלת האמנים, הצגתם בפני התלמידים, הנחיות לתלמידים לגבי התנהגות במופע, טיפול במשובים של בתי הספר על הפעולות הבודדות ועל התכנית כולה.

פרוייקטים מיוחדים: קבוצות מנהיגות תרבותית של תלמידים
סל תרבות ארצי יוזם ומפעיל קבוצות מנהיגות תרבותית של תלמידים בבתי ספר על יסודיים. אלה הן קבוצות תלמידים שוחרי תרבות העוברים מסלול הכשרה מיוחד, שנועד להעשיר את הידע ולשכלל את היכולת לצפייה ביקורתית ביצירות אמנות. מסלול ההכשרה כולל צפייה במופעים נבחרים, פגישות עם אמנים ומרצים, ודיונים סביב המופעים. מעבר להעשרתם האישית של תלמידים אלה, המטרה היא לבנות קבוצה שתשפיע על כלל בית הספר: אם על ידי כך שיהיו שותפים בבחירת התכנית לכלל התלמידים, ואם על ידי כך שיעודדו את חבריהם לצפות במופעים איכותיים, ויסייעו בפעולות ההכנה בכיתות לקראת מופעים אלה. קבוצות השוחרים הללו מלוות במורים ובהורים, הלוקחים חלק בתהליך, ומהווים יחד עם התלמידים קבוצת למידה אחת.

ח.  גיוס כספים וניהול תקציב
גיוס תמיכה כספית מהמועצה/העירייה וממקורות נוספים (תרומות, חסויות ועוד). הבטחת תמיכה של ועדי ההורים בתכנים. ניצול יעיל של התקציב העומד לרשות התכנית. ניהול התקציב של כל בית ספר בנפרד, ושל התכנית היישובית כולה. דיווחים תקציביים שוטפים לכל בעלי העניין בתכנית (מנהלים, הורים, מורים, מטה הסל).

ט.  פרסום ומידע
פרסום חוברת פעילויות שנתית. יידוע רחב ככל האפשר על תוכניות הסל בתוך מערכת החינוך ובקרב ההורים, דרך אמצעי התקשורת המקומיים ובכלים נוספים. מתן פרסום מיוחד לתמיכה החינוכית אותה ניתן לקבל במטה הסל.

י.  קשר עם המנחה/ מטה הסל
המטה הוא מקור של תמיכה מקצועית. הוא מופקד על פיתוח התורה החינוכית שבבסיס התכנית,  ועל בניית כלים מקצועיים ומנהליים למימוש מטרותיה. המטה תומך ברכז באמצעים שונים: הדרכה אישית, מערך פרסומים מקצועיים, השתלמויות למורים ולנושאי תפקיד, הרצאות, וכן תמיכה כספית בפעולה עצמה.

* ברוריה בקר ייסדה את סל תרבות ארצי וניהלה אותו בשנים 1988 - 2010