דרך הרוק אל השירה - ערן צור, מופע מחווה ליונה וולך

11 בבוקר, ומהשבילים והמדשאות הירוקות של מקיף צפית מתחילה תנועה של תלמידים לכיוון האודיטוריום, והשמות ערן צור ויונה וולך חוזרים ונשמעים שוב ושוב. עוד חצי שעה יתחיל ערן צור במופע מחווה למשוררת המבוסס על שירים מתוך אלבומו "אתה חברה שלי", שיצא ב-1997 וכולל שירים של יונה וולך. במופע הזה אמורים לצפות תלמידים מ-י' ו-י"א, אבל גם תלמידים מי"ב יגיעו. הם הודיעו למורים שלהם ש"אין מצב שערן צור מופיע והם יושבים בכיתות". אז מוסיפים עוד ועוד כיסאות לאולם, ובכל מקרה יהיו גם כאלה שיעמדו. המופע הזה הוא אחד השיאים של שבוע הספרות של בית הספר, שבמהלכו נפגשו כל התלמידים עם סופרים ומשוררים.

ערן כבר באולם ואיתו נמצאים עומר, יובל ולירון מכיתה י"א, שמכוונים את הסאונד ומחליפים את תאורת הפלורסנט בצוגים ואורות כחלחלים, "שייראה כמו במועדון". ותכף זה מתחיל. בוקר שמוקדש ליונה וולך, כמו שערן צור אומר לתלמידים, לפני שהוא מתחיל ב"כשבאתי לקחת אותה מהעננים", רק הוא והגיטרה. אחר כך הוא מדבר על הביוגרפיה של וולך ועל איך שהיא שינתה את פני השירה העברית ביחד עם המשוררים מאיר ויזלטיר ויאיר הורוביץ. הוא מספר לתלמידים על הרגע שבו הוא עצמו גילה את שיריה ומה משך אותו כיוצר לחומרים שלה, ומדבר גם על היחס שבין המוזיקה למילה (למשל, למה שיר כמו "אתה חברה שלי" 'ביקש' מינימום הלחנה ו"תותים" לעומת זאת 'דרש' להיות מושר "מתוק" במיוחד, וגם על איך שהוא והמוזיקאי יובל ריבלין, בן זוגה האחרון של וולך, מצאו בביתה לאחר מותה קלטות וביניהן השיר "שקט" שדווקא אותו היא צורחת).

תחושה של מסע הייתה במופע הזה, דרך כמה משיריה של יונה וולך וצמתים מרכזיים בחייה. מסע של משוררת, של תקופה, של מלחין וזמר. מסע שבא לסיומו בשניים משיריו של ערן צור עצמו, שירים שהשפעתה של השירה הכתובה ניכרת בהם. "אצל אבן גבירול מצאתי את השורה 'יום אסוני הוא יום ששוני'," הוא סיפר, "והשורה הזאת הייתה בדיוק מה שהייתי צריך בשביל השיר שלי 'בערב ב' כסלו'. תחשבו על זה, איך קורה שיום אסוני, שיכול להיות יום של מוות, ויום ששוני, שיכול להיות יום של הולדת, שני דברים לכאורה סותרים, שמבטלים זה את זה, ובכל זאת הם מתקיימים זה לצד זה, באותו המשפט."

המופע כבר הגיע לסיומו אבל היו עוד שאלות. אחד התלמידים שאל את ערן צור אם הוא חושב שכיום יש איזשהו משורר או משוררת או איש רוח שהם גיבורי תרבות מהסוג של יונה וולך. תלמיד אחר ביקש לדעת אם השיר "בערב ב' כסלו" נכתב מתוך משבר, ותלמיד נוסף רצה לשמוע עוד על ההיכרות של ערן צור עם השירים של יונה וולך.

ערן ענה על השאלות ("אני לא חושב שיש כיום גיבור תרבות מסוגה. זו שאלה של רוח תקופה, נקודה מסוימת בזמן שמאפשרת הולדה כזאת", ו-"כן, אפשר להגיד שהשיר נכתב מתוך משבר אבל תהליך היצירה עצמו הוא תהליך של צמיחה"). הוא מסיים בשיר אהבה שהוא כתב ("בלילות של ירח מלא"), ומודה לקהל, ולתלמידים שהיו אמונים על הסאונד ועל התאורה.

13/2/2008