"מדובר בהצגה אקטואלית, כאילו לא עברו 2500 שנה"

"אתה מרגיש בהצגה כמו חלק מהעם בתבי ששותף למה שנעשה על הבמה". במילים אלה תיאר עמית אדלר, תלמיד כיתה י"ב מביה"ס "מקיף עמק החולה", את תחושתו לאחר צפייה בהצגה "אנטיגונה" שהועלתה ביום שני ה-26 בנובמבר  בפני תלמידי בתי הספר "מקיף עמק החולה" ו"מקיף הר וגיא". ההצגה מועלית על ידי תאטרון "הבימה" ותאטרון "הקאמרי" בבימויו של חנן שניר לתרגום של שמעון בוזגלו.

המחזה אנטיגונה נחשב לאחד מהמחזות החשובים והמשפיעים של סופוקלס. הוא מעלה ויכוח נוקב בין שתי עמדות המתבססות על סולמות ערכים שונים. מן הצד האחד ניצב קראון, מלך תבי, המטיל צו האוסר לקבור את פוליניקס, אשר בגד בעיר הולדתו תבי וניסה לכובשה. מן הצד ניצבת אנטיגונה, אחותו של פולינקס, המפרה את צו המלך בשם צו האלים וצו המצפון. שתי העמדות הללו, בהן ניצבים משני צדי המתרס צו האלים וחוקי המדינה מעוררות שאלות הקשורות לעימות הקיים בין הפרט למדינה, לקונפליקט בין צו המצפון לצו השליט, לצורך לבסס את השלטון מול החשש מהיבריס ועריצות, ועוד. 

הצפייה בהצגה, לאחר לימוד המחזה בכיתות, היתה עבור התלמידים חוויה מרגשת ומאירת עיניים, כפי שמעיד עמית אלדר: "למדנו את ההצגה לפני שנתיים, וזה מאוד מרשים לראות את ההצגה על הבמה". לאלה נדב, תלמידת כיתה י"ב מביה"ס עמק החולה, היתה חוויה דומה: "מאוד מעניין לראות את המחזה כהצגה". לדבריה, חווית הצפייה בהצגה היתה "מושכת, מעניינת, מובנת ומאוד יפה". חברתה לכיתה, ליאור דרומי, הוסיפה ש"הבימוי היה מעניין וסוחף- נכנסנו להצגה". ואכן, ההצגה, המעוררת קונפליקטים קשים, מציבה לצופה לא מעט ביטויים דרמטיים הרווים ברגשות טעונים. אלה נדב מספרת כי "ברגע שתפסו את אנטיגונה, הרגשתי כאילו היא באמת נשלחת למערה".

בתמונה האחרונה נושא קראון על ידיו את גופת בנו, וזקני העיר, המייצגים בהצגה את המקהלה, חותמים במשפט: "מילים גבוהות ויהירות יביאו רק מכות גדולות. כי רק בסוף, עם הזיקנה, יקנה אדם תבונה." בהקשר זה, מציינת צביה קריב, רכזת סל תרבות ב"מקיף עמק החולה" ש"מדובר ההצגה אקטואלית -  כאילו לא עברו 2500 שנה".

על ההכנה

לקראת הצפייה בהצגה ""אנטיגונה" נעשו פעולות הכנה למורים ולתלמידים. בשלב ראשון, נפגשו מחנכים ומורים לספרות מבתי הספר מקיף "עמק החולה" ומקיף "הר וגיא" עם מילאת ביברמן מסל תרבות ארצי, האחראית על תחום ההכנה ועורכת סדרת "אודות". במפגשים אלה נידונו האופנים השונים שבהם ניתן לדבר עם תלמידים על ההצגה. מילאת שוחחה עם המורים על המחזה, על התרגומים שנעשו למחזה זה ועל התרגום שנבחר להצגה זו, על העיבוד הנוכחי של המחזה ועל שאלות שניתן לשאול בהקשר למחזה ובעקבות הצפייה בהצגה. כל המורים קיבלו תוכניה של ההצגה ואת החוברת "טרגדיה יוונית- מבחר מושגים בסיסיים" מסדרת צורות בהוצאת סל תרבות ארצי, עבורם ועבור תלמידים אשר היו מעוניינים בה.

בנוסף, התקיימו מפגשים בכיתות עם השחקנים יוסי קאנץ, ששי סעד, דוית גביש, עידו רוזנברג ויוני אתיאל. השחקנים סיפרו לתלמידים על תהליך העבודה שלהם בחזרות ועל הבימוי הייחודי של הצגה זו. בנוסף, הציגו השחקנים בפני התלמידים קטעים מתוך ההצגה.