אלטרנטיבה לתרבות הרייטינג: ההצגה "איך בטעות"

"איך בטעות היא הצגת בובות ללא מילים, העוסקת בהתפתחות הידע האנושי. היא כוללת שלושה סיפורים על תגליות והמצאות גדולות: גילוי האש, פיתוח זכוכית המגדלת והמצאת הכדור הפורח. ההצגה מבוססת באופן כללי מאוד על נתונים היסטוריים על התגליות האלה, אבל היא אינה שיעור מדע או היסטוריה…" (רוני נלקין, "איך בטעות" מסדרת "אודות מופע").

השנה החלטנו לקחת עבור כל תלמידי בית הספר, מכיתות א' ועד ו', את ההצגה "איך בטעות" של תאטרון הקרון. "איך בטעות" היא הצגה מיוחדת מאוד, פיוטית ומורכבת, היא לא הצגה של עולם תרבות הצריכה. זו חוויה אחרת לגמרי. היא דורשת משהו אחר מהקהל שצופה בה. לא כל אחד מתחבר להצגה כזאת. הילדים היום רגילים לפסטיגלים ולטלנובלות, אבל אם אנחנו לא נביא להם אמנות אחרת, הם לא ייחשפו אליה. אם המדד להצלחה בין היתר הוא שקט באולם, אז היה שקט לאורך כל ההצגה. אין ספק שחייבים להכין תלמידים לקראת הצפייה בה. אחרי ההצגה הילדים אמרו שמזל שלמדנו על זה בכיתה כי ההכנה מאוד עזרה להם להבין את ההצגה.

בשלב הראשון חילקתי לכל המחנכות את חוברות ההכנה של סל תרבות. כל אחת מהמורות הקדישה שיעור לנושא בכיתה שלה. אני ביקשתי מהתלמידים להוציא מידע על שלוש התגליות – האש, זכוכית המגדלת והכדור הפורח. בבית הם פנו לכל מיני מקורות עזר, וקיימנו דיון בכיתה. התלמידים התחלקו לשלוש קבוצות, כל קבוצה עבדה על תגלית מסוימת, תלמידים שיתפו אחד את השני בידע שצברו, בחוויות שלהם, ואחר כך נציג מכל קבוצה סיפר לכיתה על התגלית שעליה הם עבדו ביחד. דיברתי עם הילדים גם על האמצעים החזותיים של ההצגה – על התפאורה, האביזרים והשימוש בבובות. הם הגיעו אליה מוכנים.

ילדי כיתה ד' 2:
"היה מעניין, היה יפה. היה קצת מפחיד בגלל החושך."
"בהתחלה היה קצת קשה כי לא הבנו את השפה, אבל אחר כך התרגלנו לשפה."
יעל, מורה: "התפאורה מיוחדת מאוד, וגם הבובות. ההצגה מביאה נקודת מבט אחרת, שונה."
איילת, מורה: "הצגה בסגנון שונה שסקרן את הילדים. המעברים בין התקופות וההמצאות נעימים לעין ומובנים. האביזרים מתאימים מאוד לתקופות השונות, לרוח ההצגה."
אריאלה, מורה: "שימוש מקורי באביזרים ובתפאורה, הגשה הומוריסטית, הילדים הבינו את ההצגה על כל חלקיה כולל הבחירה בשם."

לימור אפרת הינה רכזת סל תרבות בבי"ס "מצפור סביונים" במעלות.