"סבא סיביר" הוא סרט אישי המגולל דרמה משפחתית: סבו של עידו – חייל בצבא האדום, נטש את סבתו כשהיתה בהריון. אמו לא הכירה את אביה, ולא פגשה אותו מעולם. הוא היה נוכח בחייה רק בסיפוריה של אמה, בגעגועיה ובאהבה שלא פסקה, לאיש שנטש אותה. עידו מאתר את הסב שחי עדיין בנובוסיבירסק, והסרט מתאר את המסע של עידו ואמו, ובעצם של כל המשפחה, אל הסב ומשפחתו.
הסרט ממחיש היטב את נקודת המבט האישית המאפיינת את הקולנוע הדוקומנטרי ואת הדרמה של החיים, שהמתעד שלה במקרה זה, הוא גם אחד מגיבוריה. התלמידים הגיבו בהתרגשות לאירועי הסרט ולדמויות המופיעות בו: "כל הכבוד לאמא שלך. אני מאד מעריכה את מה שהיא עשתה." "הסבא. הוא איש קר, חושב רק על עצמו." השיחה המשיכה לדיון על הבחירות שעשה היוצר לאורך כל התהליך. הוא שיתף אותם בהתלבטויות שהיו לו בעריכת הסרט משעות צילום רבות והסתעפויות שונות של הסיפור, ובהחלטתו להשאר צמוד לאמו בחוויה המורכבת שעוברת עליה לאורך הסרט. עידו סיפר על תגובות נרגשות שהתקבלו לאחר שהסרט יצא, מאנשים רבים שהסרט עורר בהם מחשבות וזיכרונות של סיפורים משפחתיים כואבים שהודחקו.
חלק מן הדיון בכיתה היה סביב החשיפה של היוצר ושל משפחתו בסרט, ועל שיתוף הפעולה של המשפחה. עידו תיאר את תהליך העשייה של הסרט, שלמרות היותו סרט דוקומנטרי , יש לו, כמו בסרט עלילתי, תסריט כתוב, פסקול מוסיקלי, אפילו בימוי. "ברור", אמרה מישהי, "זה הרי לא מעניין לצלם סתם את החיים", ונענתה שדווקא קיים ז'אנר דוקומנטרי שלם שמבוסס על צילום היום יום כדוגמת הסרט "ג'ני וג'ני" של הבמאית מיכל אביעד. זהו סרט שמתעד את חייהן של שתי בנות-דודות בבת ים, עוקב אחריהן השיחות שלהן, סדר יומן, החלומות שלהן, מכלול של פרטים קטנים וחומרי החיים הנארגים לסרט מעורר הזדהות, חמלה, ותחושות רבות אחרות.
ניתן לקיים מפגש גם סביב סרטו השני ועטור הפרסים של עידו הר - "מלון 9 כוכבים". זהו סרט שונה לגמרי. ב"סבא סיביר" עידו, יוצר הסרט, הוא אחד מגיבורי הסיפור. ב"מלון תשעה כוכבים" הוא מצלם ללא התערבות. כמעט בלי להרגיש את נוכחותה של המצלמה, נפרס בסרט סיפורם של נערים פלסטינאים בני עשרה, פועלי בנין שבונים את מודיעין וגרים בגבעות הסמוכות אליה.
סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.
תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.
התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.
התוכנית פועלת החל משנת 1987.