שם המחבר: ענבל המאירי

"אלמלא הגיע אלינו, לא היינו מגיעים אליו"


חדר מורים של תיכון רוגוזין במגדל העמק נפגש עם אמן הווידאו-ארט ארז ישראלי

כשבעים מורים מתיכון רוגוזין שבמגדל העמק התכנסו באודיטוריום של בית הספר למשך אחר צהריים אחד, כדי לפגוש את אמן הווידאו-ארט ארז ישראלי ולדבר על יצירותיו. בחלקו הראשון של המפגש התקיימה שיחה עם אפרת לבני, סגנית מנהלת סל תרבות ארצי, על מטרות תכנית סל תרבות, על הפוטנציאל שלה ועל הדרכים לממשו. המפגש היה במסגרת "חדר מורים לומד", המהווה הזדמנות עבור המורים להיהפך לשותפים בתכנית סל תרבות ובהובלתה בבית הספר, והוא גם הזדמנות עבורם להיחשף למפגשים שאינם מתחומי אמנויות הבמה, המוכרות יותר, ולהכיר את היוצרים, את עבודותיהם ואת אפשרויות השיח מסביב למפגש.
אחדים מהמורים הכירו את עבודותיו של ארז ישראלי מתערוכה קבוצתית שהשתתף בה במוזאון ישראל בירושלים, שם הוצגה עבודתו – דגם מוקטן של ג'יפ צה"לי שמתוכו בוקע קול של צופר. הצופים המתקרבים לג'יפ מגלים חייל שראשו שמוט על ההגה, לוחץ על צפצפה שמייצרת "צעקת מוות תמידית", כהגדרתו. עבורם, היה זה רגע מרגש שבו זכו לפגוש את האמן שיצירתו נחקקה בזיכרונם, ולדבר איתו עליה ועל חללים של תצוגה.
ארז דיבר עם המורים על וידאו-ארט וההבדלים בינו לבין קולנוע, ועל העיסוק שלו בנושא הזיכרון והמוות. העבודות של ארז ישראלי מצמררות. הן עוסקות ברגעי המוות של חיילים ובטקסים שקשורים לאבל ולזיכרון. הלב לא נשאר אדיש והעיניים מתמלאות דמעות למראה "יצירת וידאו-ארט ללא כותרת", לופ של ארבע דקות שבו ארז שוכב, כאילו מת, על ברכיה של אמו האמיתית. על גופו מודבקות נוצות שהיא מורטת ממנו. היא מורטת את הנוצות, מנגבת את עיניה מדמעות, וברקע נשמע שירה של שושנה דמארי "עלה נישא ברוח" (מילים ולחן עידן רייכל). העבודה הזאת שולחת להרבה פרשנויות, לדמותו המיתולוגית של איקרוס, שניסה לעוף ונפל כי התקרב יותר מדי לשמש שהמסה את השעווה שבה הודבקו נוצותיו, למריטת נוצות לפני בישול, לפסלו המפורסם של מיכלאנג'לו "הפייטה", ובו המדונה מערסלת בחיקה את גופת ישו המת, לאחר שהורד מהצלב.


גם עבודתו של ארז "אל מלא רחמים", שבה האם מנסה להחזיק בבן המת שנשמט שוב ושוב מזרועותיה, התקבלה בהרבה התרגשות. "הצלחת לתאר בדיוק את התחושה של האם שלא מסוגלת להרפות מהבן המת," אמר שלמה גולדמן, מנהל בית הספר, "היא לא יכולה לשחרר אותו, היא לא יכלה למנוע את המוות שלו," הוסיפה אחת המורות. לא היה קל לצפות בעבודות, ומדי פעם ביקש אחד המורים "משהו משמח יותר". "אני לא מחפש לברוח מהחיים עצמם," השיב ישראלי. "התקשורת מציפה אותנו בתכנים שמנסים להרחיק אותנו מהמציאות ולמקם אותנו בעולם של פנטזיות."
הרבה שאלות עלו במפגש, בשני חלקיו. על תפקיד האמנות, על תכנית סל תרבות כאלטרנטיבה לתרבות הרייטינג, על הדרכים לצמצם את הפער בין יצירת האמנות לבין המורים כשלב בדרך לצמצום הפער בין היצירה לבין התלמידים, ועוד.
בסיום המפגש היו לא מעט מורים שניגשו לעדה הרשקוביץ, רכזת סל תרבות של בית הספר, להודות על ההזדמנות למפגש, שאלמלא הגיע אליהם, הם לא היו מגיעים אליו.

 

 

 

יש למלא את הפרטים

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.