הפקה חדשה של "אנטיגונה" בתאטרון

"כל מחזה קלאסי הוא מחזה ישן, אבל לא כל מחזה ישן הוא קלאסי" ,טוען חנן שניר, במאי ההצגה "אנטיגונה" שעלתה לאחרונה,  פרי שיתוף פעולה בין תאטרון "הקאמרי" לתאטרון "הבימה". תרגום הטקסט ועיבודו נעשה על ידי המשורר שמעון בוזגלו. המחזה "אנטיגונה" מאת סופוקלס, שנכתב לפני 2500 שנה, הוא אחת הטרגדיות היווניות הגדולות; עומקו ודחיסותו מעניקים לו תוקף על זמני.

     במרכזה של "אנטיגונה", כמו בכל טרגדיה יוונית,  עומד עימות בין ערכי יסוד מנוגדים, שלא ניתן להכריע בינהם.  עימות זה מתממש דרך הדמויות המרכזיות במחזה:  קראון, שליטה החדש של תבי, ו"אנטיגונה", אחייניתו. אנטיגונה מבקשת לקבור את אחיה פולינקס, שנהרג בקרב, בשם צו האלים וצו מצפונה. זאת בניגוד לצו שפירסם קראון, המכריז על פולינקס כבוגד, ואוסר על תושבי תבי לקבור אותו. עימות זה בין חוקי האלים לבין חוקי המדינה קשור גם בשאלת מקומו של היחיד אל מול המדינה, בעימות בין רגש ותבונה, ובשאלות נוספות.
     לצד הגיבורים המרכזיים ניצבת מקהלת זקני תבי, המתפקדת לעיתים כמתבוננת מהצד, ולעיתים כגורם מעורב ופעיל בהתרחשות. אחד מתפקידיה המרכזיים הוא להעניק פרשנות למתרחש. על פי רוב היא מייצגת השקפת עולם מתונה, החותרת לאיזון, למציאת שביל הזהב בין צדדי העימות. מעצב הבמה של ההפקה הנוכחית, רוני תורן, בחר לרשום על גבי התפאורה את אחד ממשפטי המפתח של המקהלה:
"מילים גבוהות ויהירות יביאו רק מכות גדולות,
כי רק בסוף, עם הזיקנה, יקנה האדם תבונה".
      ההכנה לקראת הצפייה בהצגה מבוססת כמובן על לימוד המחזה עצמו. מעבר לכך פירסם סל תרבות ארצי בשיתוף "הקאמרי" ו"הבימה" חומרים הכוללים מושגי מפתח בתחום הטרגדיה, דברי רקע על המחזה והתייחסויות להפקה  הנוכחית. עד כה צפו בהצגה תלמידים מכל רחבי הארץ, ביניהם תלמידי יהוד, באר שבע, אשכול, אשדוד, ראשל"צ, עמק חפר ועוד.

 לקריאת החוברת "אנטיגונה - מבחר מושגי רקע בסיסיים" מסדרת "אודות" לחץ כאן