"שחקנים נפלאים, הצגה מצוינת, קהל נהדר"

יום רביעי. אחת בצהריים. היכל התרבות מגדל העמק. מחיאות כפיים סוערות נשמעות. תשואות. אחר כך מתחילה נהירה של תלמידים אל מאחורי הקלעים, לכיוון חדרי ההלבשה.
"היה נהדר," מספרת עדה הרשקוביץ, רכזת סל תרבות של ביה"ס, "מהרגע הראשון התלמידים היו מרותקים, וצחקו במקומות הנכונים. בסוף מחיאות הכפיים היו כל כך חזקות, זה היה תשואות. הם פשוט הריעו לשחקנים. ואז ניגשו אלי כמה תלמידים וביקשו לעלות ולהודות 'לשחקנים הנפלאים על ההצגה המצוינת'. ככה הם אמרו. אני מודה שהופתעתי. לא חשבתי שזה יהיה עד כדי כך חזק."
גם השחקנים הופתעו מנהירת התלמידים אל חדרי ההלבשה. רועי הורביץ, המגלם את דמותו של מלאך המוות בהצגה, אומר כי "במהלך ההצגה יכולתי לראות ולהרגיש שהם מאוד בעניין, וזה היה מרגש. ואז הם באו והחמיאו לנו על המשחק ועל אופן הטיפול בנושא האיידס. היו תלמידים שדיברו על ההצגה כהזדמנות לבחון סטריאוטיפים ולשבור אותם דרך ההתוודעות לאנשים שונים כל כך שבסיטואציות אחרות לעולם לא היו נפגשים. באמת היה יוצא מן הכלל."

לכאורה, נושא ההצגה הוא ההתמודדות עם מחלת האיידס – דרך סיפורם של צעיר תל אביבי, מהנדס מחשבים מרמת גן, פלסטיני מעזה ונהג מונית מבוגר ובודד, הנפגשים במחלקה סגורה בהוספיס בימים שלפני המצאת הטיפול התרופתי המאריך חיים. אבל כמו כל הצגה טובה, היא חורגת מהנושא הספציפי ומעלה שאלות אוניברסליות ומהותיות על החיים ועל אופני ההתבוננות בהם, וכל זה בדרך של הומור ובשפה שהיא לעתים בוטה. (על תפקיד ההומור, השפה ועוד ממאפייני ההצגה ורבדיה, ראו חוברת מסדרת אודות).

הרעיון להביא את "מועדון הקופים הירוקים" לתלמידים מלווה את עדה הרשקוביץ כבר שנתיים, מאז צפתה בה בתאטרון תמונע בתל אביב, תאטרון שהוא מרכז בין תחומי המקדם אמנות לא ממסדית והמהווה בית ליוצרים עצמאיים. וביום רביעי האחרון (21 בינואר), נפגשו תלמידי תיכון רוגוזין לראשונה עם עולם הפרינג' של התאטרון. לצפיית התלמידים בהצגה קדמו שיחות הכנה עם המחנכים, שנעשו על פי חוברת ההכנה.