ג'יזל - תקציר העלילה וחומרי עזר לקראת דיון בכיתה

תקציר העלילה:

מערכה ראשונה
ג'יזל, בת אכרים יפה, מתאהבת ברוזן אלברכט, המתחזה לאיכר. אימה של ג'יזל מקווה שבתה תינשא ליערן הילריון. היא מזהירה את ג'יזל מפני המחזר החדש ומספרת לה את האגדה על ה"וויליס": אלו הן  רוחות רפאים של נערות שנבגדו על ידי אהוביהן ומתו. על מנת להתנקם הן אורבות לכל גבר העובר בלילה במושבן שביער, רוקדות עמו עד אור הבוקר ומתישות אותו למוות. אלא שג'יזל מתעלמת מאזהרות אימה, ומצטרפת עם אהובה לחגיגות הבציר.

בינתיים מגיעה לכפר קבוצת אצילים שיצאו לציד, ובתוכם בתידלה, ארוסתו האצילה של הרוזן אלברכט. אלברכט מסתתר מפניהם, אך היערן הילריון שטוף הקנאה מחליט לחשוף את זהותו האמיתית של מתחרהו. הוא מתגנב בסתר לבקתתו של אלברכט .

ג'זל רוקדת לפני האצילים ומספרת לבתילדה שגם היא מאורסת. הילריון מופיע ובידו חרבו של אלברט, ומוכיח לעיני כל שטבוע עליה סמל אצולה. בתילדה מזהה את החרב ומודיעה כי אלברכט הוא ארוסה. ג'יזל מוכה בהלם. ליבה אינו עומד בסבל והיא מתמוטטת ומתה בזרועות אהובה.

מערכה שנייה
הילריון מבקר בקברה של ג'יזל, עמוק בלב היער (מקום בו נקברים אלה שהתאבדו או מתו בנסיבות מפוקפקות). בחצות הלילה עולה מן הביצה מירתה, מלכת הוויליס, ואוספת סביבה את  נערותיה. הילריון נמלט משם באימה.

אלבכרט, מגיע ליער ומניח פרחים על קברה של ג'יזל. כאשר רוחה של ג'יזל נגלית אליו הוא הולך בעקבותיה.  הילריון חוזר, נרדף על ידי הוויליס, ורוקד עמן. הוא נגרר אל הביצה וטובע.

הוויליס מקיפות את אלברכט.  ג'יזל מבקשת להגן עליו ודוחפת אותו אל המקום הבטוח שמאחורי הצלב. מירתה מצווה על ג'יזל לפתות אותו משם בריקוד, ולמרות שג'יזל מנסה לתמוך בו, כוחותיו אינם עומדים לו. ברגע האחרון מפציע השחר. עם קרן האור הראשונה פג כוחן של הוויליס והן נעלמות. ג'יזל, שאהבתה התעלתה על יצר הנקם, חוזרת לקיברה, משוחררת לעולמים מהשפעתן של הוויליס. אלברכט נותר לבד בצערו.  

הצעות לשיחה עם תלמידים לקראת מופע הבלט ג'יזל ואחריו

החוברת בלט קלסי עוסקת במאפייני הבלט הקלסי, בערכים העומדים בבסיסו, בתולדותיו ובעולם התרבותי שמתוכו צמח. כמו כן היא מתייחסת ליצירות מופת ידועות בסגנון זה (כולל ג'יזל). מומלץ לקרוא את החוברת כולה, ולהתמקד בנושאים הנראים לך רלוונטיים במיוחד לשיחה עם התלמידים.

לקראת הצפייה

1. בשיחת ההכנה חשוב לעמוד על מאפייני הבלט הקלסי, ובתוך כך לברר התנגדויות אפשריות, הנובעות מדעות קדומות וחוסר הכרות עם הסגנון.  מומלץ להתייחס לאחדים מהנושאים הבאים:  

• מורכבת המושג "טבע". רבים מן הצופים בני זמננו נוטים לראות בבלט הקלסי סגנון מלאכותי. זאת אחת הסיבות העיקריות להסתייגותם של רבים  מסגנון זה. אך האם  המושגים "טבע", "טבעיות" הם חד משמעיים? מה משמעותם של מושגים אלה? החברה האנושית, לעולם תהיה מבוססת על ערכים, חוקים ומוסכמות כלשהם. האם במסגרת זאת ייתכן סגנון טבעי ומשוחרר לחלוטין ממוסכמות? האם יש בכלל טבע אנושי "אמיתי" שניתן להגדירו?
לאמיתו של דבר, הבלט מייצג כמיהה לקיום טבעי וראשוני,  ומציג את הקונפליקט בין הטבע (של העולם ושל האדם) לבין התרבות. ניתן לראות זאת בתכנים האופייניים לסיפורי הבלט. למשל בבלט סילפיד, יצירת מופת מוקדמת של הבלט הקלסי (עמ' 31): דמותה של הסילפיד, בת האוויר האגדית, מייצגת טבע אי-רציונלי, לא חברתי, טרום תרבותי. דוגמא אחרת היא הופעתם של מוטיבים עממיים ביצירות הבלט, כגון ריקודי האיכרים בכפר. מוטיבים אלו מוצגים כתמימים, פשוטים וחינניים, ובאים לייצג  את  האידאל הרומנטי של חיים איכריים ראשוניים, פשוטים וקרובים לאדמה, שלא הושחתו על ידי התרבות והקידמה (עמ' 41-44).
• חוקים ותבניות נוקשות כדרך לביטוי של רגש עז.  הבלט הקלסי הוא סגנון בעל כללים נוקשים: הוא מבוסס על מאגר קבוע של תנועות וכללי תנועה ברמת הרקדן היחיד וברמת התנועה קבוצתית (כגון הקפדה על תואם בין הרקדנים ואחידות מוחלטת).  (עמ' 5-6). עם זאת, הבלט הקלסי מבוסס על מתח בין ניגודים: הניגוד בין חן ונוקשות, בין דפוסי תנועה קבועים ובקרה מושלמת על הגוף, לבין תשוקה ולהט שהריקוד בא לבטא. המתח בין הניגודים הללו מעניק לבלט עוצמה רגשית. דוקא המגבלות והכללים החמורים של סגנון זה מאפשרים לו להגיע לפסגות של ביטוי רגשי. (עמ' 6-9).

• משמעויות שונות של המונח "קלסי" (עמ' 10-11):
1. דגם מופתי ומייצג של סגנון מסויים.
2. איכות המאפיינית יצירות אמנות מסויימות:  איזון בין פשטות וסיבוך, ושילוב בין רגש עז לבין  צורת ביטוי מאופקת, תוך שליטה עצמית.

• "הסתרת האמנות באמנות": הבלט מממש ערך מרכזי באמנות המערבית בכל תחומיה: יצירת האשלייה שהיצירה נוצרה מאליה ללא מאמץ. רקדן הבלט נאבק בגופו ובכוח הכבידה הפועל עליו, אך הקלילות והחן של תנועתו יוצרים אשליה שהתנועה באה לו בקלות, כאילו מאליה. (עמ' 50).

2. בשיחת ההכנה רצוי לספר בקצרה את סיפור העלילה של הבלט ג'יזל או לחלק את התקציר (ראו בהמשך)

לאחר הצפייה

תוך כדי שיחה עם התלמידים על רשמיהם מן המופע (הסיפור, הדמויות, סגנון התנועה, העיצוב החזותי, המוזיקה) כדאי לדון במשמעויות העמוקות של הסיפור ושל היצירה (הנידונה בחוברת עמ' 36). ניתן להתייחס לנושאים הבאים: 

• סתירה בין אידאל רומנטי לביקורת חברתית: מצד אחד הבלט ג'יזל מאדיר את האידאל הרומנטי של אשה טהורה, רוחנית, המקריבה את חייה על מזבח אהבתה. מות הגיבורה הוא הביטוי העליון והנאצל לאהבתה, שאינה ניתנת למימוש ארצי. מצד שני חבויה ביצירה ביקורת על החברה המעמדית, שאינה מאפשרת לשתי הדמויות הראשיות לממש את אהבתן, ובעיקר ביקורת על היחסים הבלתי שוויוניים בין המינים, היוצרים תלות של האישה בגבר.
• היצירה מבוססת על סתירה פסיכולוגית עמוקה: היא מציגה גבר המשתוקק באופן ארוטי לדמות נשית טהורה, לא  ארוטית, המוותרת על  כל התשוקות הארציות (אידאל זה מגיעה לשיאו בדמותה של ג'יזל אחרי המוות). דמות נשית אידאלית זו אינה אפשרית במציאות. מעבר לכך, התשוקה אליה אינה יכולה להתממש, כי המימוש סותר את האידאל הרוחני שאליו היא שואפת. (בחוברת נזכרות דוגמאות נוספות של יצירות מופת המציגות תפיסת עולם דומה: הסילפיד ואגם הברבורים)(עמ' 31-37).
• הקשר בין התוכן הסיפורי לבין מאפייני סגנון הבלט הקלסי  (למשל: הדמות הנשית הרוחנית בסיפור מקבילה לרקדן הבלט, המתגבר על מגבלותיו הגשמיות של הגוף, ומבטא דרכו אידאל של יופי רוחני, אצילי).