כיצד לקיים שיח עם תלמידים סביב מופע אמנותי?

האם בכלל נחוץ לקיים שיח עם תלמידים על מופעי האמנות בהם הם צופים?
ראשית יש לזכור, שמדובר בקהל צעיר. התלמידים מצוידים בדרך כלל בפחות ידע ונסיון ממבוגר בעל השכלה ממוצעת, ורובם אינם מקבלים עידוד והדרכה לצפייה במופעי אמנות משום מקור מלבד בית הספר. לכן מעורבותו של המורה חיונית, בין אם מדובר על  מתן ידע (כגון רקע היסטורי וסגנוני או הבהרת מונחים המופיעים במחזה), ובין אם מדובר על עצם ההרגל להתעמק ביצירה, ולחפש בה הקשרים ומשמעויות מתחת לפני השטח.
חשיבת עומק היא תוצאה של טיפוח, חינוך והרגלים. לצערנו, מרבית התלמידים חשופים בעיקר לתרבות הרייטינג, שמרגילה את הצופים להפך הגמור. יצירת אמנות טובה אמורה ליצור חוויה משמעותית ומורכבת, אך לשם כך נחוצים לצופה כלים ונכונות להתעמק. אם ישנם מופעים שאינם מצריכים הכנה לפניהם, הרי שכל מופע מצדיק ואף מצריך שיחה חוויתית וביקורתית לאחר מכן. שיח עליה הוא דרך לחנך להתבוננות באמנות, וגם דרך לחנך לחשיבה מעמיקה בכלל.
האם השיח לא יפגע ברעננות שבצפייה, ובחשיבה העצמאית?
להפך, מטרת השיח לפתח את החשיבה העצמאית. השיחה שלקראת הצפייה אינה אמורה לקלקל את אלמנט ההפתעה או להכתיב פרשנות, אלא ליצור אצל התלמידים ציפיות בסיסיות, כך שבעת הצפייה הם יהיו פנויים ומכווננים לקלוט את היצירה עצמה. חשוב למשל להכין  ציפיות ברמת התחום והסגנון: לכוון את ההסתכלות לאספקטים רלוונטיים. גם השיחה שאחרי המופע אינה אמורה להוביל להסכמה כיתתית ולפרשנות אחת ליצירה, אלא לעורר תשומת לב למרכיביה השונים, ולשאלות העולות ממנה. דווקא מצב שבו מתעורר ויכוח על פרשנות, הוא הרצוי.
האם מורה שאינו מורה לאמנות יכול לפתח שיח על אמנות?
באופן אידאלי, היינו רוצים שסביב כל מופע יתקיים שיח של מורה לאמנות או מומחה חיצוני עם התלמידים. בפועל, כמובן, אין זה אפשרי. אולם אמנות נועדה לקהל, לא רק למומחים. לכל אדם בעל נכונות לצפות ולחשוב ישנן לאחר הצפייה תגובה רגשית, עמדה, מחשבות ולעיתים שאלות. וישנו ערך מיוחד דווקא לשיחה על אמנות עם המחנכים - אותם מורים המכירים את התלמידים, ומלווים אותם במשך תקופה משמעותית. המופע האמנותי מזמין מטבעו שיח מסוג אחר -חילופי תגובות מנקודת מבט אישית – שיח שתנאי בית הספר ואילוציו אינם מאפשרים בדרך כלל. אם לאחר כל מופע יפנה המורה זמן לחשיבה משותפת על היצירה, ויעורר את התלמידים לחשיבה מעמיקה יותר ולהבעת עמדה אישית – בין אם  על דרך ההתלהבות, ובין אם על דרך הביקורת - הרי עשינו הרבה. עם זאת, למורה נחוצים כלים כדי לעמוד במשימה המרתקת והמסובכת הזאת.

מטרות ההשתלמות:
1. להמחיש את חשיבות השיח על אמנות עם תלמידים.
2. להעלות את הנושא על סדר היום של בית הספר ולגייס את מעורבות המורים לגביו.
3. להציע דרך עבודה: כלים ראשוניים לקיום שיח כזה.

ההשתלמות תכלול צפייה במופעים ושיח סביבם. השיח יתחלק לשני סוגים:
1. הרצאות או שיחות עם מומחים לאמנות.
2. הדגמות של הכנה בתנאי בית הספר: אלו תתבססנה על חומרי ההכנה הכתובים של סל תרבות ארצי.

 

יש למלא את הפרטים

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.