מטרת המפגש של "יוצר וסרטו" עם תלמידים במסגרת סל תרבות ארצי, לסייע בעיצובו של צופה קולנוע מושכל, ולתת בידיו כלים להערכה ולביקורת של היצירה האמנותית הקולנועית.
המפגש נועד:
נושאים לדיון:
לתשומת ליבכם:
אין להעמיד במרכז הדיון את הסוגיות הדידקטיות - חינוכיות העולות מנושא הסרט. חשובים ככל שיהיו, יש להשאיר את העיסוק בנושאי הסרטים למורה המחנך או למומחים בתחום.
בנוסף, העיסוק הבלעדי בנושא הסרט אינו מסייע בעיצובו של צופה מושכל בכל הנוגע להכרעות אידיאולוגיות ואסתטיות שהינחו את יוצר הסרט. אדרבא, הדיון בנושא בלבד הופך את הסרט לשולי, מוצר לוואי לעיסוק בסוגייה חברתית.
אנו מציעים להתחיל בהצגה עצמית קצרה, ולפתוח את הדיון בסרט לאחר הקרנתו. כמובן שיש לגלות עירנות לתנאי השטח ולהתחשב בהם בדרך הצגת הדברים. עם זאת, יש להקפיד שאלה לא יובילו את המפגש לכיוונים החורגים לחלוטין מהעיסוק הבקורתי ביצירה הקולנועית.
הערות ונקודות התייחסות מומלצות:
הכרעות אסתטיות שנדרשו בעבודה על הסרט, שימוש באמצעי עריכה, צילום, בימוי, תסריט ותיזמון שיאיו השונים של הסרט במטרה להפעיל על הצופה את האפקט הריגשי הרצוי. ניתן ואף רצוי להציג בפני התלמידים סצינה או סצינות שלא נכללו במוצר הסופי, ובאופן זה לעמוד ביחד איתם על המשמעויות השונות של ההכרעה האמנותית.
הצגת תהליך היצירה: המטרות, הכוונות וההתלבטויות בעשיית הסרט.
הכרעות אתיות כמו אלה שמעורר המימד המציצני הכרוך ביצירת סרט תיעודי, או השאלה לגבי מידת ההתערבות המותרת לבמאי. חשוב לפקוח את עיני הצופה הצעיר לאופן שבו כל סרט מפעיל מידה לא מבוטלת של מניפולצייה.
מענה על שאלות:
חשוב מאד לתת לתלמידים הזדמנות לשאול את היוצר שאלות שרק הוא מסוגל לענות עליהן, גם אם הן "רכילותיות" ביסודן. ניתן לענות עליהן בתשובה עובדתית, אולם חשוב יותר,
עד כמה שניתן, לנסות ולזהות בתוך כל שאלה את הגרעין המשמעותי שלה ולענות עליו. לדוגמא:
שאלה כמו: "הם לא ידעו שבחדר יש מצלמה?" ניתן לחלץ שאלה ודיון על ההשפעות של המצלמה ושל התיעוד כולו על האירועים שהתרחשו במציאות ועל הגיבורים.
בסרט עלילתי, ניתן להוביל שאלה הנוגעת, למשל, בתחושותיהם של השחקנים בסצינה מסויימת,להסבר על עבודת השחקן, כיצד הוא לומד את הדמות, מה נדרש ממנו כדי להיכנס לתפקיד, איך הוא יוצא מהדמות בסוף הסרט, וכן הלאה.
פרשנות: במהלך הדיון יש לתת לתלמידים הזדמנות לבטא את מה שחשבו על הסרט ומה הרגישו תוך כדי הצפייה. חשוב לעודד את התלמידים לפרשנויות, במגמה לגרום להם להבין שכל טקסט אמנותי מייצר מספר "קריאות" שמידת הרלוונטיות שלהן גלומה באופו ההנמקה ובמידת האינטגרליות שלהן לטקסט.
אנו מציעים לסיים בהמלצה על סרט טוב. המלצה כזו עשוייה לעודד את התלמידים לצפות בסרטים ישראליים נוספים, אך גם בסרטים זרים שצפיה בהם אינה מובנת להם מאליה (במילים אחרות: לא בלוקבסטרים הוליוודיים) או לעורר בהם סקרנות ועניין בסרטים הקלאסיים.
לסיכום, אנו בטוחים כי מפגש מוצלח עם יוצר וסרטו עשוי חשמש לתלמיד "מקפצה" יעילה ובלתי אמצעית להבנת התהליכים העומדים בבסיס העשיי האמנותית, להקנות לו חשיפה ממקור ראשון אל היצירה המקומית, ולהביא אותו לכדי הערכה של המדיום הקולנועי לא ככלי דידקטי אלא ככלי בעל אמצעי הבעה מרתקים ומגוונים.
סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.
תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.
התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.
התוכנית פועלת החל משנת 1987.