על החינוך המוזיקלי: מטרות ושלבים

האזנה למוזיקה - לשם מה? בעידן זה של התגברות הטכנולוגיה והתפוצצות המידע, ובהלך הרוח העכשווי, המייחס חשיבות עליונה להתמחות המקצועית, הולכת וגוברת בעולם המודעות לחשיבותם של מדעי הרוח בכלל, ובתוך זה לחינוך המוזיקלי כאמצעי ראשי להעשרת נפש האדם. באנגליה, המוליכה כיום בתחום זה, וגם במדינות אחרות, נתפסים לימודי המוזיקה כעליונים בחשיבותם בפיתוח אישיות שלמה יותר בקרב תלמידי בתי הספר. להלן, בקצרה, כמה מהנקודות הבולטות הנידונות במחקרים בתחום:

• המוזיקה מפתחת את הקשב: הקשב העצמי והקשב לאחר;
• החוויה המוזיקלית היא הוליסטית, משמע מערבת מרכיבים אנושיים רבים: אינטלקטואלי יחד עם רגשי, הכרתי-קוגניטיבי עם פסיכו-מוטורי;
• להאזנה למוזיקה השפעה מכרעת על יכולת הריכוז, על התפיסה וההפנמה בכל שכבות הגיל;
• העיסוק הפעיל במוזיקה דורש למידה ארוכת טווח ואימונים, ודרכם מתוודעים התלמידים לערכם של הריכוז וההתמדה, ולסיפוק הרב שמביאה עמה המשמעת העצמית;
• ומעבר לכל: תכונות המוזיקה, כמו החתירה ליופי המקופלת בה, והחוויה האמנותית המופשטת שהיא מעניקה, הופכות לנכס רוחני ורגשי של האדם בכל ימי חייו - גם אם אינו הופך למוזיקאי מקצועי.

המוזיקה מגלה לילדים המאזינים לה אוצרות אינספור. תרבויות קרובות ותרבויות זרות, כלי נגינה שונים ומשונים, מקצבים ומלודיות, רב-קוליות והרמוניה, שירי סולו ושירי מקהלה, ריתמוס וצבע, שפות, מקצבים וגוני צליל -- אלה הם כמה היבטים של עולמה העשיר.
למה להאזין? מדי שנה מתחבטים האחראים על הקונצרטים בבתי הספר באיזו תכנית מוזיקלית לבחור. בקצה האחד של קשת ההיצע נמצאים הקונצרטים המאתגרים והמעשירים, שהאזנה להם דורשת מאמץ רגשי ומחשבתי, ולפיכך מקשה על הילדים; בקצה הנגדי מצויות התכניות הקלילות והפופולריות, שרושמן חולף והמטען הרוחני שלהן נמוך.
שאלה נוספת היא, מה כדאי להציג בפני ילדים בשכבות גיל שונות. האם קיים מפתח כלשהו שלפיו אפשר להתאים את סוג המוזיקה, סגנונותיה והסוגות שלה לגיל הילדים?
ועוד בעיה העומדת בפני הרכזים או המורים מזמיני הקונצרטים: איך להבטיח שמופע מסוג מסוים לא ייבחר שוב ושוב לאותו קהל-יעד: כך שלא יבואו מדי שנה אנסמבלים המסבירים למשל את מבנה הכלים, או מנסים להמחיש את המוזיקה באמצעות מעשיות ילדותיות וליצנים. הניסיון מראה ששחיקת המאזינים בעקבות הופעות חוזרות ונשנות של מופעים כאלה היא עצומה, ואפילו עד כדי מיאוס ורתיעה ממשית כלפי קונצרטים וכלפי מוזיקה בכלל.

כדי להתמודד עם שאלות אלה שרטט סל תרבות ארצי קווי יסוד לתכנית קונצרטים המציבה לפניה שתי מטרות עיקריות:

• גיוון. רפרטואר הקונצרטים של סל תרבות ארצי אוצר בתוכו מגוון רחב של סגנונות וסוגות מוזיקליים, ומציג עולמות הרמוניים ומלודיים שונים, ורבגוניות  בריתמוס וצבע, נימה ומצב רוח, תרבות ומדיום. התכנית אמורה להיבנות כך, שהילדים יתוודעו לקשת מוזיקלית רחבה ככל האפשר, וכך ימצא כל אחד מהם את סוגי המוזיקה שמדברים אל ליבו, ואליהם יוכל להתקרב יותר;
• הדרגתיות. יש זיקה אמיצה בין גיל המאזינים לבין הקושי והמורכבות של המוזיקה המתאימה, וכן לגבי אופן הצגתה על ידי המנחים. התכנית אמורה להיבנות כך, שלאורך שלוש-עשרה שנות הלימוד — מגן הילדים ועד כיתה י"ב — יזכו הילדים לשרשרת קונצרטים המדורגת על פי רמת הקושי, מן הקל אל הכבד.
  באופן זה, בתום לימודיהם יצטבר אצל ילדי בית הספר מטען מוזיקלי שישלב עושר סגנוני וגיוון יחד עם הדרגתיות. הפרספקטיבה הזאת, כך אנו מקווים, תעזור לילדים להתקרב אל המוזיקה, להתיידד עם הקונצרט כאירוע מוזיקלי, ולפתח רצון להמשיך בדרך זו גם בבגרותם.

אלה קווי היסוד של התכנית: 

שלב 1: מוזיקה לגיל הרך. התכנית לשכבה זו תתאפיין במופעים שמציגים את המוזיקה תוך שימוש עשיר באמצעים בימתיים שונים, כמו תלבושות ותנועה,  שירה וסיפור עלילתי, וסוחפים את הילדים להשתתפות ערה במתרחש. מופעים אלה מתייחסים למוזיקה כמעט כאל תוצר לוואי ולא כאל מטרה בפני עצמה, וודאי שאינם מתיימרים ללמדה באופן מפורט. המרכיב החווייתי במוזיקה הוא החשוב ביותר לילדים בגיל הרך, ולכן נדרשת מהאמנים המופיעים התמחות בשטחים אלה, ואישיות חמה ומעניקה.

שלב 2: הכרות עם הקול ועם כלי הנגינה. בשלב זה ייבחרו עבור התלמידים קונצרטים מוסברים, דרכם יתוודעו לסגולות של הכלים השונים ולקול האדם. מופעים רבים משתיתים את הנושא המרכזי שלהם על הצגת המדיום המבצע: "נבל וחליל", "חמישיית המתכת הישראלית" (כלי נשיפה) "דואו גיטרות", "פיציקאטו" (כלי הקשת) -- אלה דוגמאות למופעים כאלה, והתלמידים בכיתות ג-ו כבר מפותחים דיים כדי לשלב את רצונם בחוויה תיאטרלית עם הסקרנות האינטלקטואלית הטבועה בהם. רוב הקונצרטים ממין זה יתבססו על קטעים קצרים ומגוונים של מוזיקה קלסית, ויכללו גם דברי הסבר.

שלב 3: מפגש עם סגנונות מוזיקליים. התלמידים בחטיבת הביניים כבר בשלים לשלב מתקדם יותר, והוא המפגש עם סגנונות מוזיקליים מורכבים או פחות מוכרים. שלב זה יכלול אנסמבלים המתמחים במוזיקת העולם לגווניה, בג´אז, במוזיקה ממסורות היהדות והאיסלאם, במוזיקה עכשווית, במוזיקה לתאטרון וקולנוע ובמוזיקת עמים. קונצרטים אלה יכולים אמנם להיות מלווים בדברי הסבר, אך כאלה שכבר העפילו מעבר להסברים הבסיסיים על אופי הכלים והגיעו לנושאים מתחום התרבות, ההיסטוריה והאמנויות האחרות.

שלב 4: האזנה לקונצרטים. בכיתות הגבוהות הילדים ניחנים בסבלנות ובפתיחות, המאפשרים להם להאזין לקונצרטים שכמעט אינם כוללים דברי הסבר, והם מורכבים מיצירות או פרקי מוזיקה בשלמותם. תזמורות, מקהלות, אמני מוזיקה קמרית ונגני רסיטלים יופיעו בפני התלמידים משכבה זו בקונצרטים שימשיכו באופן טבעי את תשע שנות החוויה וההתוודעות למוזיקה שלפני כיתה י'.

המעיינים בספר הרפרטואר יווכחו שמגוון האפשרויות רחב, וכולל היצע מוזיקלי לכל שלב ושלב. מיון המופעים לפי סגנונם יקל עליהם לבחור במופעים שיתאימו לנטיות ולצרכים הייחודיים של תלמידיהם.