אודות | מדריך לשימוש באתר | סביבת הדרכה | דבר המנכ"ל | ממונת נגישות |

היצע חרדי כניסת מורשים למערכת הצטרפות להיצע

פגישה לאין קץ

סך הכל: 19 תוצאות

מדור כתבות העוסקות במפגשים של אמנים אשר בסל תרבות ארצי עם היוצרים ויצירות האמנות שהשפיעו על חייהם - הסופרת גליה עוז מספרת על רואלד דאל, השחקנית מיכל רובין מספרת על מרים ילן שטקליס ועוד.

יזמה וכתבה ענבל המאירי.

כל הזכויות לשם המדור שמורות לסופרת הגר ינאי שהיטיבה להבין שהמפגש עם יצירת אמנות משמעותית, בכוחו להותיר חותם אפילו לחיים שלמים ולכן מדובר ב"פגישה לאין קץ".

שנה טובה

תמונה של שנה טובה

מה לא אמרו על רואלד דאל? מאת גליה עוז

תמונה של מה לא אמרו על רואלד דאל? מאת גליה עוז

גליה עוז
מה לא אמרו על רואלד דאל? שהוא שונא אדם, שונא נשים, מרושע, אנטישמי. הכל נכון, כנראה. אבל יש בכתיבה שלו משהו שמשחרר את נפש הילד בדיוק כמו אגדות האחים גרים – בפטיש של חמישה קילו. אין תרבות בלי תת מודע עוין, בלי תפוחים מורעלים, אמהות חורגות, בלי הזאב של כיפה אדומה – ואין לתאר את ספרות הילדים של המאה ה-20 בלי רואלד דאל...

הג'ינג'ית הסוררת הזאת - גליה עוז

תמונה של הג'ינג'ית הסוררת הזאת - גליה עוז

גליה עוז
הפגישה שלי עם אסטריד לינדגרן היא אירוע בלתי פוסק שמלווה אותי מאז שלמדתי לקרוא. גילגי היה שם החיבה שהודבק לי בילדותי (על שם גיבורתה הנצחית של לינדגרן), ועד היום מדובר בדמות הספרותית החביבה עלי, תערובת משובבת לב של אנרכיסטית ואוהבת-אדם, פמיניסטית לא זועמת, ילדה עדינת נפש, ליצנית, מתקנת-עולם, וגם קומיקאית מהליגה של האחים מרקס וצ'רלי צ'פלין...

שטקליס שלי

תמונה של שטקליס שלי

מיכל רובין
עוד כשהייתי ילדה נגעו שיריה של מרים ילן שטקליס בנפשי; טקסטים מדויקים ומרגשים שאינם חוששים לחשוף את האמת כפי שחווה אותה ילד: שמחה, עצב, בדידות, קנאה, כעס, פליאה, אכזבה, שובבות, הומור, יצירתיות, אהבה... שפה עשירה ופיוטית, מלאת דמיון ורגש, המעניקה לילד "מתנות לחיים". את המתנות האלה, שאני קיבלתי פעם כילדה, רציתי לעבד לבמה ולתת לילדים של היום...

סימנים חוצי זמן ומקום

תמונה של סימנים חוצי זמן ומקום

רותי בן יעקב
עבורי, חשיפת הציורים ופרשנותם על ידי הילדים היא חלק בלתי נפרד מהיצירה. בדומה לאופן שבו נוצרו העבודות, גם הילדים מגיבים בקלות, מתייחסים לצבעים, לדימויים, לנושאים ולצורות, מגלים בהם משמעויות שנסתרו ממני ומעלים אסוציאציות מילוליות מעולמם: "העין זה לראות והעלה זה לדמיין", "העין והעלה זה לא נשמע משהו שדומה אבל הצורה שלהם דומה", "לא רואים שיש קשר אבל יש קשר, או בצורות, או בצבע, במה שמצויר". "הילדה נראית עצובה, מאוכזבת". "רואים שזה מחלומות, ממחשבות, מרגשות".

בין שמים לארץ - מניפסט מחול

תמונה של בין שמים לארץ - מניפסט מחול

תמי ורונן יצחקי
המחול הוא חמקמק ואין בו השגה - וזה טבעו. כמו האמת./ למחול יש יכולת לאחד בין המופשט לקונקרטי./ המחול, בשבילנו, הוא דרך נוספת לגעת במשהו גדול מאיתנו./ היופי של המחול, בשבילנו, הוא הרב-כיווניות שלו. מחד, הוא מקרקע, מחייב, ממשטר, מחבר לאדמה, לכוח המשיכה ולבשר. מאידך, הוא הכי קרוב שאפשר לתעופה, לשמים, לשמי שמים./ למחול יש כוח של תיקון עולם./ המחול הוא שפה אוניברסלית, לא רק כשפה ללא מילים, אלא כשפה חושית. ככזה הוא מאפשר הימצאות ברגע ומפגש מופלא ואמיתי בין אנשים שונים...

לזכר מורי, שנחרט ברוחי

תמונה של לזכר מורי, שנחרט ברוחי

סעוד אלאסדי
למורי החביב והאציל עוזי לויא, שלימד אותנו בבית הספר התיכון בכפר יאסיף, הייתה השפעה גדולה עלינו בלמדו אותנו את השפה האנגלית ובהיותו המחנך שלנו במשך ארבע שנים. מורי, שאהב וביקש שנקרא לו עבד אלעזיז, הלהיב את דמיוני בהיותי בן 16 בספרו על "זמר האופרה הנודע והמפורסם אנריקו קרוזו בעל קול הטנור..." כעבור כמה שנים נפגשתי במקרה בכמה מתקליטי קרוזו...

כשהחיים נראים כמו הרפתקה מסעירה

תמונה של כשהחיים נראים כמו הרפתקה מסעירה

יורם שפירא
כילד, חוויותיהם של תום סוייר והאקלברי פין הקסימו וריתקו אותי. עצם המגורים של תום סוייר ליד נהר המיסיסיפי, והעובדה שיש לו חבר כמו האקלברי פין, שהוא בכלל ילד עצמאי לחלוטין, שאפילו לא הולך לבית ספר ואף אחד לא משגיח עליו – נראו לי כמו חיים שהם הרפתקה מתמדת ומסעירה. בהיעדר נהר וסירות ברמת גן, ובהשראת תום סוייר, חברי ואני הפכנו עץ גדול בשדה שמאחורי השכונה לספינת הפיראטים שלנו. זכור לי גם יום אחד גשום במיוחד שבו עמדתי עם חברים והבטנו בזרם השוצף בתעלת הניקוז של מי הגשמים, וכשהבחנתי באיזו פלטת עץ שנסחפה בזרם, ניסיתי לקפוץ עליה ולשוט...

אלה השנים שנדחקו בינינו

תמונה של אלה השנים שנדחקו בינינו

גדי צדקה
לפני כעשרה חודשים יצאנו לדרך עם ההצגה "התשמע קולי", שעוסקת ברצון של ילדה אחת, שבמקרה נושאת עימה מגבלה של חירשות, לקבל הזדמנות שווה כשאר הילדים המעוניינים – במקרה הזה - להתקבל לבית ספר לאמנויות. המאבק שלה פוגש עולם שבו בני האדם החירשים והשומעים כאחד מתקשים להקשיב זה לזה, ודווקא עולם הילדים פתוח לקבל את השונה ביתר טבעיות. על ההצגה עצמה עבדנו כשבעה חודשים, וקדם לכך תחקיר שערכתי ושבמסגרתו התגלה לי עולם תרבותי שלם...

מצאתי חן בעיניו

תמונה של מצאתי חן בעיניו

אורי גרשוני
בעבורי, לצלם, משמעו ללכת לפגישה. הפגישה עיוורת אך העין רואה. שני אנשים מביטים, הם אינם רואים זה את עיניו של זה, אלא את מבטיהם המצטלבים. לכל אחד מהם שני פנים, פניו שלו ופני האחר. העין יוצאת אל האחר, בעקבותיה משתוקקים הגוף והלב הפועם. המצלמה סוקרת את הגוף, את תנועותיו הפנימיות הנראות לעין, את הפנים הנותן את אותותיו על פני השטח, ומיד אחר כך, פוגשת את הפנים, את עיניו של המצולם, את הניצוץ הנלכד באישונו. מבטו החוזר של המצולם נתקל במצלמה. להביט למצלמה פירושו להכיר בקיומה, להכיר בצלם שמאחוריה, לתת הכרה לרגע של הצילום...

כך מצאתי את הדרך

תמונה של כך מצאתי את הדרך

אפרת קליפשטיין
לפני יותר מעשור הגעתי לפתיחה של תערוכה בשם 'ליגיון' של האמנית מיכל נאמן. זה קרה כמעט במקרה, אבל המקרה הזה שינה את חיי. הייתי אז סטודנטית לתואר שני בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, ודרכי המקצועית והאקדמית הייתה ברורה לי. היה לי ברור שהמסלול שאני מתקדמת בו, ובנחישות, מתווה גם את דרכי בחיים. אלא שבאחת ההפסקות, ביום טכניוני ארוך ומתיש, המליצה לנו אחת המרצות, אתי יעקובי, לבקר בתערוכה של חברה אמנית, שהציגה בגלריה בתל אביב. שמה של אותה אמנית, מיכל נאמן, לא אמר לי דבר ברגע ההוא...

לרקוד כמו שהוא כותב; פגישה עם משורר ששינה את חיי

תמונה של לרקוד כמו שהוא כותב; פגישה עם משורר ששינה את חיי

יעל פארן
בהיותי בת 19 (אז, חיילת ורקדנית בהתהוות),"פגשתי" לראשונה את המשורר הצרפתי פול אלואר. ההתאהבות בכתיבתו הייתה מיידית, בכל אשר כתב: השירה, הפרוזה הפואטית, ובמה שכתב אודות השירה ותפקיד המשורר (שפת האם שלי היא צרפתית). ייחלתי לרקוד כמו שהוא כותב ואני עדיין נתונה להשראתו. על אף שמשאלתי להשתוות אליו לעולם לא תתממש, זהו אור גדול המאיר את דרכי...

רבי נחמן והנער

תמונה של רבי נחמן והנער

יורם ניסינוביץ
ב"משיבת נפש" נתקלתי לראשונה בספריה תורנית מוזנחת בישיבה התיכונית. חודשים התייחדתי עם הספר לאחר תום יום הלימודים. אין ייאוש בעולם כלל. מהופנט ומשוכנע קראתי את מה שלא הבנתי, נער בן 16 הייתי ספוג כאבים ובושות. נשארתי כיתה עברתי בית ספר – רציתי למות – לא ידעתי איך לספר זאת לחברַי בתנועת הנוער...

רגעים שבהם הנפש סולחת

תמונה של רגעים שבהם הנפש סולחת

איריס ארגמן
את הספר "אי הדולפינים הכחולים" מאת סקוט אודל (מאנגלית: אייל טלמון, הוצאת כרמל) לא קראתי בילדותי אלא רק לאחרונה, והוא ריגש אותי מאוד. במהלך הקריאה הרגשתי צורך לקחת צבעי מים ולצייר על גבי דפים לבנים שמים, את הים – פעם בזעפו ופעם ברכותו, ואת הרוח הנושבת מעל גליו. הספר אמנם מיועד לבני נוער אך מתאים גם למבוגרים, שכן ספר טוב לילדים (או נוער) הוא ספר טוב גם למבוגרים!

הספר ששינה את חיי

תמונה של הספר ששינה את חיי

ד"ר הילה דוד
בנעוריי, גיליתי חיבה מיוחדת לספרות רוסית מהמאה ה-19. ביליתי ימים רבים עם דוסטוייבסקי, טולסטוי וצ'כוב. אהבתי את הסגנון הריאליסטי שבו כתבו ומצאתי בהם עומקי ניתוח פילוסופיים ופסיכולוגיים מרתקים. כל זה התחדד כשהתוודעתי ליצירתו של ניקולאי וסילייביץ גוגול, אשר למרות המרחק בן רבבות השנים והתרגום הארכאי של יצחק שנהר מ-1947, יצירתו נראתה לי מקורית, חדשנית ומלאת הומור...

משפחת החיות המופלאות

תמונה של משפחת החיות המופלאות

שהם סמיט
המפגש הראשון שלי עם בני משפחת מומין התרחש בתחילת שנות השבעים, במסגרת האזנה לתסכיתי הרדיו הנפלאים ששודרו ברשת א'. כן, כיום קשה להאמין בכך, אך בימים הדינוזאורים ההם, לפני פחות מארבעים שנה, ילדים לא שבו מבית הספר ונדבקו למסך זה או אחר - הם נשכבו במיטה, או על הספה, והאזינו בשקיקה ל"תסכיתים", מילה שנעלמה עם מות המדיום...

ורמיר

תמונה של ורמיר

כָּל עוֹד הָאִשָּׁה הַזֹּאת מֵהָרַיְקְסְמוּזֵיאוּם
מוֹזֶגֶת יוֹם אַחַר יוֹם
חָלָב מִכַּד לִקְעָרָה
בִּדְמָמָה וּבְרִכּוּז מְצֻיָּרִים
הָעוֹלָם אֵינוֹ רָאוּי
לְקֵץ הָעוֹלָם.

אני "מבין"

תמונה של אני "מבין"

חיימי פניכל
ההתבגרות "האמנותית" שלי הייתה באמצע שנות העשרים לחיי. אחרי טיול ארוך, שברון לב, לימודי בישול ומגורים בקיבוץ בדרום העמוק, החלטתי יום אחד ללמוד בבצלאל ו... התקבלתי. באחת ההרצאות הראשונות שהייתי בהן, הוקרנה עבודה של האמן ג'וזף בוייס "כיסא עם שומן" מ 1964.

הספר הטוב בעולם

תמונה של הספר הטוב בעולם

הגר ינאי
בחופש הגדול של כיתה ה' הגיעה לקיבוץ שלי אורחת נדירה, ילדה בת גילי בשם מרים. היא היתה מנומשת, ממושקפת ושמנמונת, מה שהבטיח את הערכתי לטעמה ודעותיה, והיא אחזה בתוקף בטענה מקוממת: היא קראה את הספר הטוב בעולם! מפאת הכבוד העצמי ניסיתי לחלוק על דבריה וטענתי שגם אני קראתי ספרים טובים. אבל עיניה של מרים זרחו בניצוץ...

סך הכל: 19 תוצאות

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.