מתווה לצפייה מושכלת במופעי ומפגשי מחול - מגן חובה ועד כיתה ב'

מתווה זה מציע עקרונות מתודיים ליצירתם ובחינתם של מופעי מחול ומפגשי מחול. בבסיס המתווה ההבנה שראשית ההנאה מכל יצירת מחול מבוססת על הכרת מרכיבי שפת המחול והפנמתם של מושגי מחול.

ניסוח פשוט של המרכיבים המחוליים יקל על זיהויים ואפיונם על ידי התלמידים, בהתאם ליכולותיהם. מטרות המתווה להמליץ על טקטיקות לעיבוד יצירתי של מרכיבי המחול השונים ומאפייניהם; להציע דרכים לגיבוש תשתית אסתטית וחווייתית משמעותית עבור הילדים; ובנוסף, להניח אבני דרך שילוו את תהליכי היצירה של מופעי/מפגשי מחול בהתאמה למדדי התפתחות מוטורית, קוגניטיבית ורגשית של תלמידים בגילאי גן חובה עד כיתה יב'.

הנחיות כלליות למפגש למופע/מפגש מחול לגילאי גן – כיתה ב'

מסגרת זמן - 45 דקות, כאשר 60% מתוכן יערבו הפעלה של הצופים הצעירים.

נושאי המופעים/מפגשים ישאבו מנושאים הנלמדים בגן, כגון: אני וגופי, יכולת ומסוגלות, עצמי בעולם, כישורי חיים, אני והמשפחה, חיברות, יחסי גומלין בין אנשים, טקסים וחגים.

על פי שיטת לאבאן, "התנועה" מתחלקת לשלושה מרכיבים עיקריים: גוף, זמן ומרחב.

גוף – איברי גוף, יכולת התנועה שלהם איזה קו האיבר/הגוף משרטט? איזו צורה ניתן לעצב בעזרת איברי גוף? למשל, קו עגול או ישר, צורה סגורה/פתוחה. זמן – מונחים שקשורים למושג זמן: קצב;  מהירות; זרימה, קטיעה, עצירה וכו'. מרחב – מונחים שקשורים למושג מרחב: רמות גובה, כיוון, קרבה.

על היוצר לבנות את המפגש מתוך הגדרה ברורה של המטרות. כל בחירה בהדגשה של מושג כזה או אחר, תלויה במטרות המפגש.

אופן התיווך: ילדים בגילאים הצעירים מתחברים למה שנתפס בחושים: לנראה, לנשמע, למה שניתן להריח ולמשש. חוויה חושית תוך שילוב חפצים פיזיים תורמת להבנת מושגים מופשטים. היוצר יתווך את המושגים משפת המחול על ידי תנועה שלו עצמו בשיתוף הצופים הצעירים, מוזיקה מלווה וסביבה מעוצבת. מרכיבי שיח כאלו יקשרו בין מושגים מופשטים של שפת התנועה לחוויית הקיום של הילד בעולם, וישרתו את היכרותו עם מונחים אסתטיים צורניים, מוחשיים ורגשיים. כמו כן, ניתן ליצור תוך כדי התנועה את ההקשרים החברתיים הרלוונטיים לגיל הילדים. 

ניהול המפגש: על היוצר/המופיע להוביל את המופע/מפגש ולשלוט במהלכיו לכל אורכו. היוצר/המופיע יפעיל את הצופים באופן מדורג, שגבולותיו ברורים. המופיע ימשוך את תשומת לב הצופים הצעירים באמצעות תנועתו, הפעלת מוסיקה ושימוש באביזרים שונים, שאילת שאלות ומתן אפשרות לילדים להגיב ולהשתתף באופן פעיל (כדאי לא להבנות יותר מידי שינויים ומעברים בין ישיבה וצפייה שקטה לבין פעילות. כל מעבר עלול לגרום לאיבוד שליטה) המופיע ישאף להתייחס לכל גווני התחושות והרגשות המתעוררים בילדים, ינווט את המפגש בהתאם למתווה המקור, מצד אחד, ויתייחס לתגובות הצופים ולמסגרת ההתרחשות, מצד שני.

לדוגמה: הנחיה מוגדרת -  "כולם קמים ומתחילים להתנועע במרחב לפי ההנחיות. בסימון מוסכם  למשל, ידיים על הראש - כולם שמים ידיים בצורה עגולה מעל הראש ומקשיבים להנחיה הבאה". כדאי להמחיש את ההנחיה לפני הפעילות על ידי מתנדב מהצופים: "מי רוצה לנסות?", וניתן לפנות אל הילדים כדי שיציעו סימן מוסכם להתחלה וסיום פעולה.

שאלות מנחות ליוצר: מה אתה רוצה להעביר או להמחיש במפגש? מה הילדים יחוו וילמדו? איך אתה מתחיל? מהם שלבי הפעילות, מה אורכם? (בהתאמה לרמת הקשב של גיל הילדים) מה תעשה תוך כדי המופע/מפגש מחול? באיזו נקודה תעצור, ואיך? איך חלקי ההפעלה השונים מתקשרים למטרות המופע?

הכנה מקדימה ועיבוד: הילדים יעברו הכנה מקדימה לקראת המופע/מפגש מחול. ההכנה תציע מושגים רלוונטיים משפת המחול, אשר יעזרו להם בפענוח משמעויות המופע/מפגש העתידי. לאחר המופע/ממפגש, יתקיים שיח במליאה, שמטרתו לעבד את תכני המופע/מפגש תוך דרבון הצופים הצעירים לבטא את תחושותיהם ומחשבותיהם במהלך הצפייה, ואחריה.

פעילויות לפני ואחרי המופע בעידן הקורונה

בחודשים האחרונים אנחנו חיים בעידן חדש - עידן הקורונה. דבר זה יכול לשתק, לתסכל, אך גם ליצור אפשרויות חדשות. במהלך הסגר מערכת החינוך עברה ללמידה מקוונת תוך שימוש בתוכנות שונות וכך יהיה כנראה גם בשנת הלימודים הקרובה. כיום מדברים על למידה היברידית שמשלבת שיטות ישנות, פרונטליות עם שיטות של עבודה עצמית בהתקדמות אישית. זו מציאות שעל כולנו להסתגל אליה. ללמידה המקוונת יש יתרונות, למשל העולם הטכנולוגי קרוב יותר לתלמידים והם נהנים לעשות משימות מתוקשבות. יש תלמידים שבכיתה הרגילה קשה להם להתרכז ובלמידה בזום הם פורחים וכד'. 

חשוב שהמורה יסביר כללי ההתנהגות במצב כזה: לבקש להפעיל את המצלמות, לבקש ממארח הזום לעשות mute לכל הצופים, לעשות את מחיאות הכפיים עם סימני התגובה וכדו'.

צריך לחשוב על התאמת פעילויות ההכנה לזום. לדוגמה בהכנה ה"רגילה", המורה שואל את התלמידים שאלות וכותב על הלוח. בזום, המורה יכול לתת את השאלות האלה כמשימה לתלמידים, לחלק לקבוצות דיון בחדרים, לבקש לשלוח את מה שכתבו למורה בצורה אלקטרונית ורק אחרי זה לחזור למליאה. התלמידים יכולים לקבל משימה לצלם סרטון תגובה יצירתית בזוגות לאחר המופע.  

אם אתם בקיאים בעולם האלקטרוני, כדאי ליצור פעילות אלקטרונית קלילה, למשל טופס עם שאלות שהתלמידים יכולים למלא ולשלוח למורה לפני או אחרי המופע.

היבטים מרכזיים בבניית מופע/מפגש מחול לגילאי גן – כיתה ב'

היבט אסתטי

הכוריאוגרפיה והמרכיבים המלווים, המוסיקה, התפאורה, האביזרים והתלבושת, יזקקו את המוטיבים הרעיוניים של המפגש, באמצעות פירוק המושג תנועה למרכיביו, והרכבתם מחדש תוך מניפולציות יצירתיות. בדרך זו, ניתן לנסח תבניות פעולה ולגבש מופע/מפגש מחול בכל אחד מהנושאים שיבחר היוצר. כדאי להימנע  ממורכבות יתר, ולפרק כל נושא למושגים בסיסיים ביותר שלו, שיותאמו  לרמת ההתפתחות של הילדים.

מונחים ראשונים משפת המחול, כגון קו, מעגל, צורה, ישמשו כנקודות מפתח לחשיפת מילון המושגים של שפת המחול בפני הצופים הצעירים. כל אחד מהמושגים יקשר למושגים מדיומליים נוספים. לדוגמה, הצורה העגולה תתרחב גם למעגל, לסיבוב ולגלגול, כל אחד מהם ניתן להדגמה במונחי גוף, מרחב וזמן.

היוצר יגדיר מהם נושאי המופע/מפגש ויחבר אותם להיבטים משפת התנועה, תוך זיהוי מרכיבי התנועה שנדרשים להדגשה ולתמרון יצירתי, במטרה לבסס את תכני המופע/מפגש. לדוגמה, נושא: חיות  יתייחס למספר הבסיסים עליהן מתקדמות החיות, למהירות תנועתן ואיכויותיה, לרמות הגובה של תנועתן במרחב, לאופני ההתקשרות שלהן זו לזו.

היבט מוטורי

מושגי גוף מרחב וזמן ישמשו תשתית לפעולה ולהנחיה תנועתית ושיתוף הצופים הצעירים, בכל מופע/מפגש מחול לגיל הרך. מומלץ להניע את הילדים, ולהתייחס למרכיב הגופני: מה הגוף עושה? האם התנועה עגולה, סגורה פתוחה וכו'. שילוב פעולות של קפיצה, ירידה לרצפה, מחיאת כף, הרמת ידיים, למשל. בעת התקדמות, כדאי להשתמש במושגים המאירים ומרחיבים את השפה התנועתית ואת כוונת ההתקדמות במרחב, ולשלבם עם מונחים הנגזרים מהמושגים: משקל – כבד/קל, זמן – מתמשך/קטוע, כמו גם קצב, מהירות ועצירה, למשל.

היבט קוגניטיבי

ישנם שני סוגי חשיבה: חשיבה קולטת ואוספת מידע, וחשיבה שמייצרת ידע חדש, כלומר: חשיבה שמכוונת לייצר פעולות/תגובות לאחר עיבוד והבנה של מידע לאחר ניתוח פרטיו. ממצאיה יוטמעו בגוף תוך כדי הצפייה וההשתתפות המעשית. ניתוח – יכולת מרמת חשיבה גבוהה, דוגמה: ללמד הבדל בין ג'ירפה לאריה – סדר חשיבה גבוה. להגדיר מטרה – שהילד ימנה חיות בית לעומת חיות פרא.

כל הרחבה של נושא מעבר לתכנים התנועתיים שלו, תהיה קשורה לאופן ההנחיה של התכנים ולהצגתם בפני הילדים.

יש להגדיר  מטרות  מובחנות במידתן ובמאפייניהן, למשל: "הילד ינוע במסלולים עגולים ובמסלולים ישרים בהתאם להנחיה". הצגת מטרות מובחנות –  תאפשר לילד לבצע את ההנחיה ללא עכבה מחשבתית או תפיסתית, וגם המנחה/מופיע יוכל לבחון את ההתאמה של תכני ההנחיה בזמן המפגש, להשאירם כפי שהם או לעדכנם בו-בזמן, תוך הותרת זמן לתגובת הילדים והיענות לחוויותיהם.

בבניית המופע/מפגש והצגת הנושאים , חשוב להכיר את יכולות בני הגיל העתידי, ולקדם תהליכי חשיבה-למידה-הבנה מעמיקים. מומלץ לעורר אינטליגנציות מגוונות, תנועתית, מוסיקלית, מילוליות, אישית, בינאישית. ולדוגמה: אם מתייחסים לטקסט מסוים, כדאי להקריא אותו, לשיר אותו, לנוע בעקבותיו, לחדד את הרגשות שהוא מעלה ולחבר אותו לעשייה ולידע רלוונטיים.

היבט רגשי

ילדים לומדים להתנהל בסביבתם האנושית/חברתית דרך התנסות פעילה וחוויות שנצברות במהלך מערכות יחסים. ולכן, יש להפוך מונחים מבטאי רגש ותחושה לחלק מהשיח הפרפורמטיבי. לא חייבת להיות התייחסות מובהקת בתכני המופע/מפגש לרגשות, אלא באופני ההגשה והפנייה אל הצופים, כמו גם בהדגשים הרגשיים.

יש לאפשר לילדים הצופים לבטא רגשות. כדאי להותיר זמן – כ-10 דק בסוף מפגש – ולעבד, יחד עם הצופים הצעירים את תחושותיהם.

מגישי המופע/מפגש יכוונו אותו באופן שייתן כלים להתמודדות מילולית ורגשית עם המוצג האמנותי וישליך, בהתאמה, על התנהלות הילדים בעולם. כדאי שיניחו מראש אלו תגובות עתידיות יהיו רלוונטיות למצבים האמנותיים, ויהיו פתוחים לתגובות שלא צפו מראש, כך שיוכלו לעבד  אותן ולהתייחס אליהן בזמן התרחשותן.

תוכן חברתי חינוכי

תכני המפגשים/מופעים לגיל הרך יהיו בעלי מסר חינוכי עדכני, מכבד כל תרבות ושוויוני. המסר יהיה ברור ופשוט, כזה שהילד יוכל לזהות את ערכיו ולהבין אותם כמכלול של מרכיבים המפנה אל התודעה והרגש, בו בזמן.

על היוצר להגדיר מראש את המטרה החינוכית שבתשתית המופע/מפגש, ולהתאים את יישומה האמנותי ליכולת הקוגניטיבית של הילדים, למידת המידע שהם מסוגלים לקלוט ולהפנים תודעתית ורגשית, בפרק זמן מסוים.

הדרכה לכתיבת הכנה לצפייה במופע מחול לגילאי גן חובה וכיתות א'-ב'

יוצר/ת יקר/ה – לפניך מסמך עם נושאים נבחרים ודוגמאות, שיסייעו לך לחבר הכנה לצפייה למופעי מחול עבור ילדי גן חובה/ כיתות א'-ב'.

לפני תחילת כתיבת ההכנה, חשוב לשאול מהם האלמנטים המרכזיים ובסיסיים מבחינה השפה התנועתית, שמרכיבים את יצירתך; על מה לשים דגש בכדי לעורר עניין וסקרנות אצל הילדים לקראת מופע מחול; מה יש לתאר ולהציג בהדרכה, בכדי להקל על הילדים את הצפייה במופע?

כדאי לזכור: הילדים שיבואו לצפות במופע, הם בגילאי 5-7 , הם עדיין מאוד קטנים ולכן רצוי להתחיל את ההדרכה מהדברים הבסיסיים ביותר כגון: סיפור העלילה (לפחות בקווים כלליים), כללי התנהגות במופע מחול, להסביר מה זה סטודיו? מי זה רקדן? מי זה כוריאוגרף? כדאי לצרף מילון מושגים בסיסי בכדי שהגננת/המורה תוכל להדריך את הילדים לקראת המופע.

ב

היום יגיע לגן שלנו רקדן וכוריאוגרף ושמו... הוא יראה לנו מופע בסגנון תיאטרון מחול שהוא והחברים שלו המציאו עבורנו ועבדו על המופע מאוד קשה. אנחנו נתנהג יפה במהלך ההצגה, נשב בשקט, לא נדבר, נעשה מה שיאיר יבקש מאיתנו ונמחא כפיים בסוף ההצגה – בגלל שככה נהוג להודות לאומנים ולהראות שנהנינו.

דוגמה להכנת התלמידים ליציאה למופע ושאלות מקדימות (כיתות א'-ב')

מורה יקר/ה - בפתיחת ההכנה, מספר ימים בטרם היציאה למופע, חשוב ליידע את התלמידים בפרטים בסיסיים לקראת הצפייה: באיזה מן מופע עתידים התלמידים לצפות, מתי הוא עתיד להתקיים והיכן המקום שאליו יגיעו לצפייה.

ניתן לשאול מספר שאלות מקדימות:

• האם אתם מכירים את הסיפור של....? מה ידוע לכם עליו?
• מהן ציפיותיכם ממופע הבלט? האם הייתם מצפים למשהו אחר לו היה מדובר בהצגת תיאטרון?
• אלו סגנונות מחול מוכרים לכם? (במידה ומכירים את הבלט – מה ידוע לכם על מה שמייחד אותו?)
• איך מכנים את מי שמבצע את היצירה במחול? איך נקרא מי שיוצר את היצירה ואחראי על ביצועה?

דוגמאות למילון מושגים בסיסיים: מהו מחול ומהי יצירת מחול?

כוריאוגרף - היוצר שאחראי על כל מרכיבי יצירת המחול.

משפט תנועתי - סידרה קצרה של תנועות.

שפה תנועתית - חיבור של המשפטים התנועתיים, ה"מילון" התנועתי הייחודי של היצירה, טכניקת המחול הספציפית שמשתמשים בה והסגנון (קלאסי, מודרני, אחר).

סוגי מחול מרכזיים - הינם הבלט הקלאסי והמחול המודרני. סגנונות בולטים אחרים הינם: מחול עכשווי, תיאטרון מחול, ריקודי רחוב, פלמנקו ועוד.                                                                                                         

הרעיון המרכזי - המוביל את הכוריאוגרף. יכול להיות סיפור, רגש, תוכן ומסר או רעיון מופשט.                                                         

מרחב - חלל הבמה בו נעים הרקדנים והשימוש שהם עושים בו. מעניין לשים לב האם הרקדנים נעים במקום אחד, מתקדמים בחלל במסלולים, יוצרים מבנים (שורות, טור) משתמשים ברמות גובה שונות (גבוה - עמידה וקפיצה, בינוני -כיפוף רגלים, נמוך רצפה).                                                   

הרקדנים - בלתי אפשרי להפריד בין הרקדן והריקוד. הם היצירה וכלי הביטוי בו זמנית בניגוד לאמנויות אחרות. הם שמאפשרים לכוריאוגרף להביע את עצמו ולעיתים גם משתתפים בתהליך יצירת המחול. מעניין לשים לב ליכולות הטכניות ורמת המיומנות הגופנית של הרקדן ולנוכחותו. מה ההכשרה שלהם (קלאסי, מודרני, אחר)? לאיכויות התנועתיות, לשרירים, הזיעה וכו'. יש לשים לב למספר הרקדנים, החלוקה המגדרית (כמה בנים וכמה בנות?).

הלווי המוסיקלי - של המחול יכול להיות קטע מוסיקה קיים או מוסיקה המולחנת במיוחד למחול. התנועות יכולות להיות מותאמות למוסיקה בדיוק רב, בצורה חלקית או להיות מנוגדות למוסיקה (תנועה איטית בלווי מוסיקה מהירה) המוסיקה תורמת ליצירת המכלול האמנותי השלם.

התלבושות והתפאורה - גם הם משלימים את החוויה האמנותית. הכוריאוגרף מחליט על צבע ועיצוב התלבושת, מה תהיה התפאורה או האם בכלל תהיה, צורת הבמה והישיבה של הקהל ועוד. כל החלטה כזאת היא מכוונת ויוצרת משמעות.

הכנה לקראת הצפייה במופע:

פרטים כלליים

כתיבה ובימוי: ...

כוריאוגרף ורקדן: ...

מוסיקה: ...

ביצוע: ...

משך המופע: ...

על המופע: (תקציר)

לאחר תקציר מומלץ לצרף לינק לטעימה מהמופע (במידה ויש).

על להקת המחול: ...

על הכוריאוגרף/יוצר/ת: ...

פעילויות:

עליך לחבר 2 פעילויות שונות לקראת הצפייה במופע שיתבססו על תנועה. סביר להניח שהילדים אשר יגיעו למופע, יצפו בהצגת מחול בפעם הראשונה בחייהם, לכן מומלץ להתחיל את אחת הפעילויות עם הסבר קצר על סגנון מחול אשר יוצג במופע, תלבושות, נעלי ריקוד (במידה ויש), תמונות ואביזרים מיוחדים הנדרשים בכדי לרקוד סגנון זה. לאחר מכן כדאי להראות סרטון קצר המפגיש את הילד עם סגנון מחול אשר יוצג במופע.

דוגמה שמפגישה את הילד בפעם הראשונה עם הבלט הקלאסי:

ילדים, היום אנחנו נלך לצפות במופע מיוחד. יודעים מדוע? מכיוון שהמופע הזה משלב בלט, תיאטרון ומולטימדיה. הרקדנים ירקדו לנו בסגנון של הבלט הקלאסי. בבלט קלאסי נהוג שגברים רוקדים בנעלי בלט ונשים רוקדות עם נעלי האצבעות וחצאיות טוטו מרהיבות בכל מני צבעים לצלילי מוסיקה קלאסית.

לסגנון זה יש שפת תנועה מיוחדת שבעזרתה מרכיבים את כל הריקודים. הרקדנים מתאמנים מהבוקר עד הלילה כדי להצליח בכל התרגילים הקשים, המסובכים והקפיצות הגבוהות, אבל על הבמה הם מחייכים ונראה שהריקוד קליל ולא דורש שום מאמץ.

מומלץ לצפות בקטע מתוך הבלט "אגם הברבורים"

https://www.youtube.com/watch?v=XfmSv0z205s

*כמובן שניתן לצפות בכל סרטון אחר הממחיש את סגנון התנועה.

לאחר שהילדים הכירו את השפה התנועתית החדשה, מומלץ לצרף לינק עם מוסיקה אחרת באותו סגנון ולתת להם אפשרות להתנועע באופן חופשי בחדר ולנסות לרקוד בסגנון ספציפי שראו.

הילדים בגיל הרך מאוד אוהבים ומתחברים לניגודים לכן את הפעילות השניה מומלץ לבנות על נושא של ניגודים בתנועה: תנועות גדולות מול תנועות קטנות, תנועות חדות מול רכות, תנועות חלשות מול חזקות, מהירות מול איטיות וכד'. כדי שהפעילות תצליח, רצוי לצרף לינק עם ליווי מוסיקלי מתאים לדעתך. מוסיקה מצורפת תסייע לגננת/מורה להעביר את ההדרכה. עודדו בפעילות את הילדים לבצע את התנועות ולנוע כמה שיותר במרחב. חשוב מאוד שפעילות "הניגודים" תתאים למתרחש במופע ותהפוך לחלק אינטגרלי מההכנה לצפייה.

דוגמה שמפגישה את הילד עם ניגודים בתנועה

המורה שואל "ילדים, מי רוצה להראות לנו תנועות קטנות ורכות? מי רוצה להראות לנו תנועות גדולות ומהירות?" מומלץ לסיים את הפעילות לאחר שכל הילדים שהביאו רצון השתתפו.

המורה מחלק את הילדים לשתי קבוצות: 1. קבוצת התנועות האיטיות 2. קבוצת התנועות המהירות וכל קבוצה רוקדת בתורה לצלילי המוסיקה המתאימה.

*בסוף הפעילות מומלץ להחליף בין הקבוצות.

התרשמות לאחר ההצגה כפתח לדיון

לאחר יצירת 2 פעילויות חשוב להשאיר לגננת/מורה נקודות למחשבה מהתרשמות לאחר ההצגה כפתח לדיון עם הילדים.

ניתן לפני ההצגה לרשום או לצייר על הלוח את ההשערות לגבי הגיבורים ולאחר ההצגה לבדוק האם הן התממשו או לא. אפשר גם לשאול את הילדים איזה תנועות הם זוכרים מההצגה? אילו תנועות היו לדמויות? האם התנועות התאימו לאופי הדמויות? תעזרו לגננות לעודד את הילדים להראות את התנועות.

הידעת? להורים

זהו החלק שמסיים את ההכנה. כאן כדאי לרשום פסקה קצרה אשר תסקרן את ההורים עם עובדות מעניינות אשר קשורות למופע שהילדים ראו.

דוגמה

אמנות המחול החלה עם בריאתו של האדם הראשון. היה לו צורך לבטא את עצמו, את רגשותיו ואת אירועי החיים. הכלי הנגיש ביותר היה הגוף שלו. עד המאה ה-15 נחשב הריקוד לתחום עממי יחסית לשאר האומנויות, בעיקר משום שאינו דרש השכלה וחומרי גלם.

הריקוד החל להיות מופץ באירופה בתקופת הרנסאנס, עם תרבות הנשפים שהתפתחה בקרב האצולה באותה תקופה. הריקוד התחיל באיטליה ומאוחר יותר התבסס בצרפת. רק במאות האחרונות קיבל הריקוד מעמד השקול לשאר האומנויות, בעיקר עם פיתוח אמנויות הבמה.