מתווה זה מציע עקרונות מתודיים ליצירתם ובחינתם של מופעי מחול ומפגשי מחול, החל מהגיל הרך ועד כיתה י"ב. בבסיס המתווה ההבנה שראשית ההנאה מכל יצירת מחול מבוססת על הכרת מרכיבי שפת המחול והפנמתם של מושגי מחול.
ניסוח פשוט של המרכיבים המחוליים יקל על זיהויים ואפיונם על ידי התלמידים, בהתאם ליכולותיהם. מטרות המתווה להמליץ על טקטיקות לעיבוד יצירתי של מרכיבי המחול השונים ומאפייניהם; להציע דרכים לגיבוש תשתית אסתטית וחווייתית משמעותית עבור הילדים; ובנוסף, להניח אבני דרך שילוו את תהליכי היצירה של מופעי/מפגשי מחול בהתאמה למדדי התפתחות מוטורית, קוגניטיבית ורגשית של תלמידים בגילאי גן חובה עד כיתה יב'.
הנחיות כלליות למפגש למופע/מפגש מחול לגילאי כיתות ג'-ו'
מסגרת זמן המופע/מפגש בין 50-60 דקות, ובמידת האפשר תתוסף עוד כרבע שעה לשיחה של הצופים עם היוצר/משתתפים.
נושאי המופעים/מפגשים ישאבו מנושאים הנוגעים לחיי היומיום של התלמידים ותפיסת עצמם כיחידים עצמאיים וכחלק מחברה.
על היוצר לבנות את המופע/מפגש מתוך הגדרה ברורה של המטרות. כל בחירה והדגשה של מושג כזה או אחר, תלויה במטרות המופע/מפגש, ותשמש מצע לעיבוד מושכל שיתרום גם להבנת מושגים אסתטיים מופשטים, כמו גם תכנים חברתיים ספציפיים.
אופן התיווך האסתטי והבניית המכלול האמנותי יתייחסו לשאלות מפתח: מי הן הדמויות המופיעות-who? מה הן מציגות ובאיזה סגנון/זרם אמנותי-what? איפה עולה המופע/מפגש-סביבת המופע-where? לאיזו תקופה הוא מתייחס-when? ולשם מה-מהם המסרים התרבותיים שהמופע/מפגש מחול מכוון להאיר, וכיצד הם משתמעים מהמכלול האמנותי-why?.
ניהול המפגש: על היוצר/המופיע להוביל את המופע/מפגש ולשלוט במהלכיו לכל אורכו. היוצר/המופיע יכוונו למשוך את תשומת לב הצופים באמצעות התנועה, המוסיקה, התלבושות, ובמידת הצורך תוך כדי שימוש באביזרים שונים.
הכנה מקדימה ועיבוד: התלמידים יעברו הכנה מקדימה לקראת המופע/מפגש מחול. ההכנה תציע מושגים רלוונטיים משפת המחול, אשר ילוו את הצפייה ויסייעו בפענוח משמעויות המופע/מפגש העתידי. לאחר המופע/מפגש, יתקיים שיח במליאה, שמטרתו לעבד את תכני המופע/מפגש תוך דרבון הצופים לבטא את תחושותיהם ומחשבותיהם במהלך הצפייה, ואחריה.
פעילויות לפני ואחרי המופע בעידן הקורונה
בחודשים האחרונים אנחנו חיים בעידן חדש - עידן הקורונה. דבר זה יכול לשתק, לתסכל, אך גם ליצור אפשרויות חדשות. במהלך הסגר מערכת החינוך עברה ללמידה מקוונת תוך שימוש בתוכנות שונות וכך יהיה כנראה גם בשנת הלימודים הקרובה. כיום מדברים על למידה היברידית שמשלבת שיטות ישנות, פרונטליות עם שיטות של עבודה עצמית בהתקדמות אישית. זו מציאות שעל כולנו להסתגל אליה. ללמידה המקוונת יש יתרונות, למשל העולם הטכנולוגי קרוב יותר לתלמידים והם נהנים לעשות משימות מתוקשבות. יש תלמידים שבכיתה הרגילה קשה להם להתרכז ובלמידה בזום הם פורחים וכד'.
חשוב שהמורה יסביר כללי ההתנהגות במצב כזה: לבקש להפעיל את המצלמות, לבקש ממארח הזום לעשות mute לכל הצופים, לעשות את מחיאות הכפיים עם סימני התגובה וכדו'.
צריך לחשוב על התאמת פעילויות ההכנה לזום. לדוגמה בהכנה ה"רגילה", המורה שואל את התלמידים שאלות וכותב על הלוח. בזום, המורה יכול לתת את השאלות האלה כמשימה לתלמידים, לחלק לקבוצות דיון בחדרים, לבקש לשלוח את מה שכתבו למורה בצורה אלקטרונית ורק אחרי זה לחזור למליאה. התלמידים יכולים לקבל משימה לצלם סרטון תגובה יצירתית בזוגות לאחר המופע.
אם אתם בקיאים בעולם האלקטרוני, כדאי ליצור פעילות אלקטרונית קלילה, למשל טופס עם שאלות שהתלמידים יכולים למלא ולשלוח למורה לפני או אחרי המופע.
היבטים מרכזיים בבניית מופע/מפגש מחול לגילאי כיתות ג'-ו'
היבט אסתטי
הכוריאוגרפיה תזקק את המוטיבים הרעיוניים של המופע/מפגש, באמצעות פירוק המושג תנועה למרכיביו, והרכבתם מחדש תוך כדי הפעלת מניפולציות יצירתיות, עם מרכיבים תיאטרוניים מלווים, המוסיקה, התפאורה, האביזרים והתלבושת. מילון המושגים המדיומלי ישמש מחסן כלים לפיתוח מכלול אסתטי נושא משמעויות תרבותיות וחברתיות המותאמות לשלבי התפתחותם הקוגניטיבית, החברתית והרגשית של תלמידים בכיתות ג'-ו'.
היבט מוטורי
מושגי גוף מרחב וזמן ישמשו תשתית להיצגים אמנותיים-מחוליים משוכללים, שנדרשים למופיעים/משתתפים שרמת הביצוע ויכולות הביטוי שלהם גבוהות.
היבט קוגניטיבי
המופע/מפגש יבנה כך שיכוון את התלמידים לבחון את אופני ההגשה האמנותית ולהעריך אותה תוך כדי עיבוד תכני המופע/מפגש והקשריו. ההנחה שישנם שני סוגי חשיבה: חשיבה קולטת ואוספת מידע, וחשיבה שמייצרת ידע חדש, כלומר: חשיבה שמכוונת לייצר פעולות/תגובות לאחר עיבוד והבנה של מידע אסתטי, ולאחר ניתוח פרטיו, תלווה את בניית המופע/מפגש והצגת הנושאים. במטרה לקדם תהליכי חשיבה-למידה-הבנה מעמיקים, חשוב להכיר את היכולות הקוגניטיביות, החברתיות והרגשיות של הצופים העתידיים. מומלץ לעורר אינטליגנציות מגוונות, תנועתית, מוסיקלית, מילוליות, אישית, בינאישית.
היבט רגשי
ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בסביבתם האנושית/חברתית דרך התנסות פעילה וחוויות שנצברות במהלך מערכות יחסים בין-אישיים. ולכן, יש להמשיך ולשלב מונחים מבטאי רגש ותחושה כחלק מהשיח הפרפורמטיבי במהלך המופע/מפגש מחול, וגם לאחריו. לא חייבת להיות התייחסות מובהקת לרגשות בתכני המופע/מפגש, אבל, מומלץ לכוון אותם כך שיעוררו את התרגשות הצופים. במידה וניתן, מומלץ להותיר זמן – כ 10 דק בסוף מופע/מפגש – ולאפשר לתלמידים לעבד את תחושותיהם, לבטא את רגשותיהם ולהביע את דעותיהם.
מגישי המופע/מפגש יכוונו אותו באופן שייתן כלים להתמודדות מילולית ורגשית עם המוצג האמנותי, וישליך, בהמשך, על התנהלות הצופים בעולם. כדאי שיניחו מראש אלו תגובות עתידיות יהיו רלוונטיות לתכני המופע/מפגש מחול, ויהיו פתוחים לתגובות שלא צפו מראש, כך שיוכלו לעבד אותן ולהתייחס אליהן במהלך השיחה.
תוכן חברתי חינוכי
תכני המפגשים/מופעים לתלמידים בכיתות ג'-ו' יהיו בעלי מסר חינוכי עדכני, מכבד כל תרבות ושוויוני. בין אם המסר יהיה ברור ופשוט או רב-רובדי ומורכב, הצופה יוכל לזהות את ערכיו ולהבין אותם כמכלול המפנה אל התודעה והרגש, בו בזמן.
על היוצר להגדיר מראש גם את המטרה החינוכית שבתשתית המופע/מפגש מחול, ולהתאים את ביטויה האמנותי ליכולותיהם הקוגניטיביות של הצופים, למידת המידע שהם מסוגלים לקלוט ולהפנים תודעתית ורגשית, בפרק זמן מסוים.
מילון מושגים לתיאור מפגש ומופע מחול
כוריאוגרף - היוצר שאחראי על כל מרכיבי יצירת המחול.
משפט תנועתי -רצף של תנועות המבוצעות במסגרת מסוימת של מקום וזמן.
שפה תנועתית - ה"מילון" התנועתי הייחודי של היצירה בו תנועות מתחברות למשפטים תנועתיים ואלו מתחברים למופע וליצירה. היצירה מכילה בתוכה טכניקת מחול ספציפית וסגנון מחול מסוים (קלאסי, מודרני, עכשווי, קונטקט או אחר).
סוגי מחול אמנותי מרכזיים - הינם הבלט הקלאסי והמחול המודרני. סגנונות בולטים אחרים הינם: מחול עכשווי, תיאטרון מחול, פלמנקו ועוד.
הרעיון המרכזי - המוביל את הכוריאוגרף. יכול להיות סיפור, רגש, תוכן ומסר או רעיון מופשט.
מרחב - חלל הבמה בו נעים הרקדנים והשימוש שהם עושים בו. מעניין לשים לב האם הרקדנים נעים במקום אחד, מתקדמים בחלל במסלולים מגוונים, יוצרים מבנים (שורות, טור) משתמשים ברמות גובה שונות (גבוה - עמידה וקפיצה, בינוני -כיפוף רגלים, נמוך רצפה).
הרקדנים - בלתי אפשרי להפריד בין הרקדן המבצע לבין הריקוד. הם היצירה וכלי הביטוי בו זמנית בניגוד לאמנויות אחרות. הם שמאפשרים לכוריאוגרף להביע את עצמו ולעיתים גם משתתפים בתהליך יצירת המחול. מעניין לשים לב ליכולות הטכניות ורמת המיומנות הגופנית של הרקדן ולנוכחותו. מה ההכשרה שלהם (קלאסי, מודרני, אחר)? לאיכויות התנועתיות, לשרירים, לגמישות ולכוח המופעל בריקוד וכו'. יש לשים לב למספר הרקדנים, החלוקה המגדרית (כמה בנים וכמה בנות?).
הלווי המוסיקלי - של יצירת המחול יכול להיות יצירה מוסיקלית קיימת או מוסיקה המולחנת במיוחד למחול. התנועות יכולות להיות מותאמות למוסיקה בדיוק רב, בצורה חלקית או להיות מנוגדות למוסיקה (תנועה איטית בלווי מוסיקה מהירה) המוסיקה תורמת ליצירת המכלול האמנותי השלם.
התלבושות, התאורה והתפאורה - גם הם משלימים את החוויה האמנותית. הכוריאוגרף מחליט על צבע ועיצוב התלבושת, מה תהיה התפאורה או האם בכלל תהיה, צורת הבמה והישיבה של הקהל ועוד. כל החלטה כזאת היא מכוונת ויוצרת משמעות.
סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.
תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.
התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.
התוכנית פועלת החל משנת 1987.