הגבעה - המופע

תיאור היצירה: מפגש בין שתי דיסציפלינות: תיאטרון ומחול.

האחת משתמשת במילים והאחרת בתנועה. הן לא ידונו האחת עם השניה, הן שני חלקים המרכיבים שלם. הסיפורים קרובים ויחד עם זאת - רחוקים. הם דומים ועדיין שונים. בכל חלק יש גיבור ורצון לגבורה, יש קונפליקט ומאבק, יש רצון להיות חזק ואיתן ולעמוד בפני הפחד ויש גם את האימה, הרפיון ההתפכחות והחידלון.

דמיינו ילד, דמיינו נער, דמיינו חייל שרירי וחסון, דמיינו גבעות וגאיות טרסות ושלוחות, דמיינו מעגל של שירה וכתובת אש מרשימה, דמיינו פזצטות על קוצים, דמיינו חיילים מתרוצצים, דמיינו שיפצור נשקים, כומתות עפות באוויר, דמיינו חבורה, דמיינו רעות ואחווה, צועדים בדריכה נחושה. דמיינו תופים וחצוצרות ונקישת עקב לעקב ושילוב של שתי זרועות, דמיינו לוחם ששומר שמגן שדוהר אל הבור, דמיינו גיבור, דמיינו גיבור לאומי, אחד שמעז להעז לא לחשוב על עצמו אלא בעיקר על אמו על חבריו על מדינתו, דמיינו עיטורי גבורה מוזהבים על דש הדקרון הירוק, דמיינו...

דמיינו קרב, דמיינו מלחמה, דמיינו רגעי פחד ואימה, דמיינו...  דמיינו את רעד הפגזים, את מעוף המטוסים, נוצות טווסים, דמיינו דם ויזע ותמרות עשן, אלוהים מרחם על ילדי הגן?  

דמיינו שקיעה, שקיעת השמש במערב, שקיעת האדם לתוך עצמו, על מה שראה, שמע וחווה... דמיינו.

ולאחר שתדמיינו - יפרצו אל הבמה הרקדנים. 3 גברים ינועו יחדיו כאחים לנשק, יתערבבו ברצף תנועתי מחשמל ובקשת מזוקקת של אנושיות. ביצירה קצובה ונחושה נוצר מסע אירוני, מתריס מצחיק וכואב.

על היצירה: הגבעה - עבודה ל- 3 רקדנים, עלתה לראשונה ב 2012, במסגרת פסטיבל הרמת מסך במרכז סוזן דלל.  

העבודה זכתה בפרס הראשון לכוריאוגרפיה בתחרות המחול הבינ"ל ה-27 בהאנובר, ואף זכתה באותו מעמד בפרס ההפקה הייחודי.

עובדת היותה מושרשת בהוויה הישראלית ובשפה העברית - לא עוצרת בעדה מלהיות מוזמנת לפסטיבלים רבים ויוקרתיים לאורך ולרוחב הגלובוס מזה שנים ארוכות.  

העבודה עלתה בבמות כגון: הג'ייקובס פילו במאסצ'וסטס, ו- בBaryshnikov Art Center בניו יורק, במרילנד, בוושינגטון, בקנדה, בצרפת באיטליה ועוד.

בשנת ה-70 למדינה, הגבעה נבחרה להיות בין 5 עבודות המחול שהשתלבו בפרוייקט 70 שנות יצירה בסל תרבות.

חוויה כובשת של מחול, הנוגעת בהוויה הישראלית. 

רקדנים: אבשלום לטוכה רון כהן ועוז מולאי (רועי אסף - רקדן מחליף).

כתיבה: מיכל קרקינובסקי ורועי אסף.

שחקן: יאיר פיש.

מוסיקה: צה״ל צועד בניצוחו של אל״מ יצחק גרציאני; גבעת התחמושת, להקת פיקוד מרכז, מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום ; Bee Gees: I started a joke

תלבושות: תומר הלפרין

משך המופע: 50 דק.  

על היוצר

רועי אסף, כוריאוגרף, יליד 1982.  גדל במושב שדה משה. בגיל 16 התחיל את דרכו במסגרת מחול שהונחתה על ידי רגבה גלבוע במרכז למחול של רשת המרכזים הקהילתיים בקריית גת. את עבודתו הראשונה באנו בגלל הכנפיים, נשארנו כי לא יכולנו לעוף יצר אסף עבור התחרות גוונים במחול 2005, דואט שרקד עם רגבה גלבוע. עבודה שזכתה בפרס הראשון, בשתי הקטגוריות האפשריות – צוות השופטים ובחירת הקהל. 

בשנת 2006 היה שותף ליצירת העבודה K626 כאסיסטנט לכוריאוגרף עמנואל גת. התגורר בצרפת עם להקת עמנואל גת עד שנת  2009. בהרמת מסך 2011 עלה הדואט 6 שנים מאוחר יותר, עם הרקדנית הדר יונגר-הראל, עבודה אשר הוזמנה לפסטיבל ישראל. בתחרות המחול הדנית 5th Copenhagen International Choreography Competition, זכה דואט זה בפרס הראשון לכוריאוגרפיה. בנוסף לכך זכה אסף גם בפרס ההפקה והוזמן ליצור עבור להקת המחול Cross Connection Ballet וביולי 2011 עלתה עבודתו Acknowledgement –  דואט, שנרקד ע"י מייסדי הלהקה ורקדני ה- Royal Denish Ballet.

בהרמת מסך 2012 העלה אסף את הגבעה, עבודה ל 3 רקדנים.  הגבעה הוזמנה לפסטיבלים רבים וזכתה בפרס הראשון לכוריאוגרפיה בתחרות המחול הבינלאומית ה-27 בהאנובר. בנוסף זכה בפרס ההפקה והוא הוזמן ליצור עבור להקת המחול Stattstheatr Tanz Braunschweig.  ב 2014 העלה עבורם יצירה באורך 65 דק בשם GIRLS&BOYS. 

בפסטיבל אינטמידאנס 2014, יצר את GIRLS  עבודה ל 5 רקדניות.  באותה השנה יצר את II ACTS FOR THE BLIND יצירה עבור 8 רקדנים עבור להקת המחול L.A DANCE PROJECT  בניהולו של בנג׳מין מילפייה.  ב 2015 העלה אסף עבודה ל-5 רקדנים BOYS ועוד באותה השנה יצר את BALLADER  דואט עבור ה Royal Swedish Ballet בשיתוף הפסנתרן Roland Peter Pöntinen.

באפריל 2016 עלתה יצירה חדשה עבור להקת המחול בת שבע אדם, ובדצמבר אותה שנה עלתה  גם יצירה חדשה Profundis עבור להקת המחול הלאומית ווילס.

במרץ 2017 העלה אסף את שתי מערכות לעיוור בישראל בגרסה חדשה לדוברי העברית.  במהלך חודשי הקיץ יצא לסיור הופעות בארה"ב ועלה על הבמות הבינ"ל המוערכות ביותר, ביניהם – Jacob's Pillow, מאסצ'וסטס, פסטיבל ADF, ואחרים -  מרלינד  City Dance, וושינגטון Dance Place וניו יורק Baryshnikov Arts Center .   עוד במהלך הקיץ עבד עם להקת המחול גוטנבורג, שבדיה על עבודה חדשה למוסיקה מאת איגור סטרוונסקי "פולחן האביב" אותה ניגנה באופן חי תזמורת האופרה על הבמה. מופע זה אושר ע"י וועדת סל תרבות ונמצא באתר מסומן בכוכבית כאות לחוויה הגורפת של חברי הוועדה הצופה.

מאוקטובר עד דצמבר 2017 רועי לימד סמסטר החורף בביה"ס הגבוה לאמנויות בג׳וליארד ככוריאוגרף אורח.

נבחר לקבל את פרס היצירה לשנת 2017 ממשרד התרבות.  

את שנת 2018 פתח עם פרשנות חדשה לעבודתו Boys & Girls עם אנסמבל בת שבע. ביולי השנה עלתה הבכורה 25 אנשים קריית גת – כערב מלא בעיר קריית גת.

מספטמבר 2018 שוהה רועי אסף בגרמניה, יוצר עבודה חדשה ללהקת המחול Tanzmainz.

1. להשמיע את השיר גבעת התחמושת (מצ"ב בהמשך) - וגם לתת רקע תקופתי קצר:

גבעת התחמושת הוא הכינוי שניתן למוצב ירדני בצפון ירושלים, שבו התחולל קרב עקוב מדם במלחמת ששת הימים. המתחם הוקם על ידי הבריטים בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים כבונקר לאחסון התחמושת של בית הספר לשוטרים שעמד סמוך למקום, על גבעה בגובה 797 מטרים מעל פני הים שהיא שלוחה של הר הצופים.

בבוקר ה- 5 ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים. ניסיונות מדיניים מצד ישראל להימנע ממלחמה עם הירדנים כשלו. חוסיין, מלך ירדן, הורה לצבאו לפתוח באש לאורך הקו העירוני. לרשות פיקוד המרכז בירושלים וסביבתה עמדו 3 חטיבות מילואים.  בבוקר ה- 7/6/67 כבשו חיילי צה"ל את העיר העתיקה. מוטה גור, מח"ט הצנחנים, דיווח: "הר הבית בידנו" - העיר החצויה חוברה לה יחדיו.

השיר ומילותיו: https://www.youtube.com/watch?v=fvqB2WgTlSo

2. לתת לתלמידים את התיאור של המופע:

הגבעה-המופע מקיים מפגש בין שתי דיסציפלינות: תיאטרון ומחול.  האחת משתמשת במילים והאחרת בתנועה. הן לא ידונו האחת עם השניה, הן שני חלקים המרכיבים שלם.  הסיפורים קרובים ויחד עם זאת - רחוקים.  הם דומים ועדיין שונים. בכל חלק יש גיבור ורצון לגבורה, יש קונפליקט ומאבק, יש רצון להיות חזק ואיתן ולעמוד בפני הפחד ויש גם את האימה, הרפיון ההתפכחות והחידלון.

דמיינו ילד, דמיינו נער, דמיינו חייל שרירי וחסון, דמיינו גבעות וגאיות טרסות ושלוחות, דמיינו מעגל של שירה וכתובת אש מרשימה, דמיינו פזצטות על קוצים, דמיינו חיילים מתרוצצים, דמיינו שיפצור נשקים, כומתות עפות באוויר, דמיינו חבורה, דמיינו רעות ואחווה, צועדים בדריכה נחושה. דמיינו תופים וחצוצרות ונקישת עקב לעקב ושילוב של שתי זרועות, דמיינו לוחם ששומר שמגן שדוהר אל הבור, דמיינו גיבור, דמיינו גיבור לאומי, אחד שמעז להעז לא לחשוב על עצמו אלא בעיקר על אמו על חבריו על מדינתו, דמיינו עיטורי גבורה מוזהבים על דש הדקרון הירוק, דמיינו... דמיינו את רעד הפגזים, את מעוף המטוסים, נוצות טווסים, דמיינו דם ויזע ותמרות עשן, אלוהים מרחם על ילדי הגן? דמיינו.

ואז יפרצו אל הבמה הרקדנים. 3 גברים ינועו יחדיו כאחים לנשק, יתערבבו ברצף תנועתי מחשמל ובקשת מזוקקת של אנושיות. ביצירה קצובה ונחושה נוצר מסע אירוני,מתריס מצחיק וכואב.

3. נקודות למחשבה לקראת הצפייה במופע:

• המופע מעורר קשת של נושאים לדיון - נושאים של עצמאות אישית, ועצמאות של חברה ומדינה, גבורה, הליכה בתלם, הליכה נגד הזרם.  

• "הגבעה" כמופע מחול, זוכה להזמנות מפרגנות בחו"ל.  פס הקול של עבודת המחול הנו השיר "גבעת התחמושת".  שיר שמילותיו מושרות בעברית, ונוגע עמוק בהוויה הישראלית עולה בפני קהל אירופאי ואמריקאי שאינו דובר עברית.  כשתצפו בחלקו השני, בו הרקדנים פורצים אל הבמה - נסו להתמסר לחוויית הצפייה כמי שאינו דובר את השפה (כאילו הייתה זו שפה זרה או כאילו אוזניכם אטומות) ונסו לבחון באיזה אופן זה משפיע עליכם כצופים? האם ובאיזה אופן השפה, המילה - תורמת לכם בצפייה בעבודת מחול?

• מה עורר בכם קטע המשחק, מול קטע המחול? מה לדעתכם הנושאים המחברים ביניהם? מה הם אלו המפרידים ביניהם?

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

anat@royassafdance.com