הבן של מושיקו הגדול

השף נועם אמיר, מטאור בשמי הקולינריה המקומית, נקלע לחובות רגע לפני פתיחת הביסטרו החדש שלו בפריז. אביו המנוח של נועם, מושיקו - הבעלים של "חומוסיית מושיקו הגדול" האגדית, מופיע בפניו ומציע לו הצעה שלה הוא לא יוכל לסרב.

כך מוצא את עצמו נועם, חוזר אל בית ילדותו, אל המשפחה שהשאיר מאחור ואל החומוסייה שהוא כל כך שונא.

המחזה עלה לראשונה כקריאה מבויימת בפסטיבל "כאן ועכשיו" 2021 בתיאטרון הקאמרי.

ההצגה הופקה בתמיכת קרן יונה אתינגר - הווארד גילמן.

גיל ארי כהן מחזאי

שחקן ומחזאי. בוגר בית צבי. כתב את המחזות, לתיאטרון השעה: פנתר (זוכה פסטיבל סוליקו להצגות יחיד 2022). חג המחזמר המקורי 2021: עמירם. משחק בתיאטרון, בקאמרי: איבנוב, אויב הציבור. הבימה: שייקספיר מאוהב, זורבה היווני. באר שבע: סוליקא, הפקר. התיאטרון הארצי לילדים ונוער: הלהקה. הספרייה: חתונה מושלמת, מיקה שלי.

עירד רובינשטיין במאי

במאי הבית של התיאטרון הקאמרי. שחקן במאי ומחזאי. בוגר בית צבי. בוגר קורס משחק מול מצלמה רותי דייכס. עבודות לתיאטרון, בקאמרי: אותלו (במאי), מיזרי (במאי), הנכד (במאי, כותב ומשחק), אהבה ומגפה ( במאי, וכותב הפרק הזדמנות), הטנק (במאי וכותב), אדיפוס (במאי), לילה לבן (תרגם ועיבד עם גור קורן). בית ליסין: מלך הכלבים (במאי וכותב), הר לא זז (במאי), לילה אחד מרקוביץ' (במאי וכותב). גשר: במנהרה (במאי), המחברת הגדולה (במאי), מר ורטיגו (במאי וכותב). הבימה: קוריולנוס (במאי), 1984 (במאי). באר­ שבע: רומיאו ויוליה (במאי), גרין מייל (במאי וכותב), דונה פלור נשואה לשניים (במאי וכותב). חיפה: משהו למות בשבילו (במאי). בית ליסין: מלך הכלבים (במאי וכותב), לילה אחד מרקוביץ' (במאי וכותב). גשר: מר ורטיגו (במאי וכותב). באר שבע: גרין מייל (במאי וכותב), דונה פלור נשואה לשניים (במאי וכותב). חיפה: משהו למות בשבילו (במאי). הסימטה: יחסים מסוכנים (כתיבה), אגף 6 (כתיבה). כתב את התסריט מקוללים. כשחקן תיאטרון, בקאמרי: רומיאו ויוליה. באר שבע: הגיבן מנוטרדם. כשחקן קולנוע: בית לחם, הבודדים, מכתבי אהבה במלחמה, סינדרום ירושלים (הפקה גרמנית־ישראלית). טלוויזיה: שלטון הצללים, מטומטמת, מצולמים 2, חטופים 2, 2.3 בשבוע, נעלמים, אופוריה, רמזור. פרסים: פרס התיאטרון הישראלי 2015 על בימוי רומיאו ויוליה. פרס התיאטרון הישראלי 2017 על בימוי מלך הכלבים. בקאמרי פרס מילוא על בימוי אותלו. זוכה פרס "קיפוד הזהב" על עיבוד אגף 6 לבמה. בקאמרי פרס מילוא על בימוי הטנק. במהלך לימודיו זכה בעשר מלגות, בהן קרן שרת. עבודותיו הוצגו בפסטיבלים שונים בעולם, בהם: הפסטיבל הבינלאומי למחזות שייקספירים בקראיובה, רומניה, פסטיבל "גן הדובדבנים" בניו יורק ופיטסבורג ופסטיבל FITUB בברזיל.

• נועם בוחר לפתוח ביסטרו של קולינריה עילית בפריז, מרחק שנות אור מהחומוסייה המשפחתית שלתוכה צמח. כדאי לשוחח על נאמנות למסורת המשפחתית מול הגשמה עצמית ולשאול האם בהכרח קיימת סתירה בין השתיים. אפשר לבקש מהתלמידים להביא דוגמאות להתנגשות ערכית דומה, מחייהם או מחיי הקרובים להם. 

• אנו מתוודעים למערכת היחסים של נועם ואביו, רק לאחר מות האב ובאמצעות רוחו. כדאי לעסוק בנושא רוח המת בדרמה (הדוגמה הבולטת ביותר היא 'המלט' של שקספיר, אבל יש דוגמאות נוספות, גם ביצירות שבחומר הלימודים). מה תפקידה של הרוח ומדוע היא פוקדת את האנשים החיים? כדאי גם לעודד את התלמידים לספר על התמודדות עם מותו של אדם קרוב ולהעלות את השאלה: האם חשתם שאתם רוצים לומר לו משהו שלא הספקתם לומר בחייו? האם חשתם שנשאר ביניכם "עניין לא פתור"?

• בסוף המחזה נועם שב לביתו, למשפחתו ולארצו. האם ישראלי בכלל יכול להיות קוסמופוליטי ואיש העולם הגדול, או שהישראליות טבועה בו ואין לו אפשרות להימלט ממנה?

• המחזאי סיפר על בחירתו לנטוע את המחזה בעולם הקולינריה: "אוכל מסמל בית, ניחוחות ילדות, זיכרונות... וחשבתי שהכי נכון יהיה להמחיש כמה רחוק נועם בורח מהבית, באמצעות ההתרחקות שלו מהאוכל המשפחתי." כדאי לשוחח על אוכל בהקשר רחב יותר, כמעצב זהות – אישית, חברתית ותרבותית, ולבקש מהתלמידים לספר על טעמים מהבית. בעקבות ההצגה, אפשר לקיים פעילות אוכל כיתתית: כל ילד יביא מאכל משפחתי ויספר עליו - לטוב ולרע (זאת ההזדמנות לספר שהמחזאי לא אוהב חומוס).

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

idop@cameri.co.il