להיכנס לנעליים שלהם / היצע נוסף

תחום: תיאטרון
תת-תחום: תיאטרון
משך זמן המופע: 90
סגנון: משתף
שם הרכב: שפת-התאטרון
סיווג: הצגה קטנה
שם המפיק: יפית ונטורה - מקום של תקווה
קהל יעד: יא - יב
כמות קהל מקסימלית: 500
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 04/09/2023

ההצגה "להיכנס לנעליים שלהם" היא הצגה אינטראקטיבית סוחפת ומרגשת שנכתבה בהשראת סיפורים אמיתיים של שורדי שואה.

במהלכה הקהל נכנס למערבולת של רגשות ונדרש לקבל החלטות שיוצרות הזדהות וחיבור עמוק לדילמות שמוצגות בה.

במהלך ההצגה מועלות בפני הקהל 5 דילמות ערכיות ואמיתיות שחוו היהודים בתקופת השואה ובתקופת המלחמה וביניהם: המנזרים בשואה, בריחה מהגטו, עזרה לזולת,הישרדות במסתור ועוד...

לפני ההצגה, המשתתפים מחולקים לקבוצות שונות וכל קבוצה מקבלת צמיד בצבע שונה.

הקבוצות מקבלות תדרוך על תפקידן בדילמות.

הדילמות מוצגות על ידי שחקני התיאטרון ועל ידי ניצבים מכל קבוצה.

לאחר כל דילמה נערך שיח עם הקהל על האופן בו התמודדו קורבנות השואה עם אותן דילמות והאם היו יכולים להגיע לפתרון אחר

בהצגה הזאת הקהל מוביל, משפיע ומקבל החלטות דבר שמעצים את הרגש וההזדהות עם נושא השואה.




יפית ונטורה, דור שלישי לשואה, שחקנית יוצרת ומפיקה למעלה מ-20 שנה.

את המיזם "מקום של תקווה -תיאטרון בשיתוף הקהל" הקימה יפית, בסיוע קרן אנה פראנק שממוקמת בשוויץ

המיזם הוקם לזכרם של סבה וסבתה שחוו את השואה.

היום למיזם יש שלוחה נוספת גם בלונדון ומלא שיתופי פעולה עם רשויות מקומיות.

מאז הקמת המיזם כתבה יפית שלוש הצגות לאחר שתיעדה עשרות שורדי שואה בכל רחבי הארץ.

כיום התיאטרון אושר תוכן ע"י משרד הביטחון ומופיע בפני מגזרים עסקיים ציבוריים ובתי ספר.

מטרת המיזם היא לחבר את הדורות הבאים לסיפורי השואה דרך הרגש וההזדהות

 

 

שאלות לדיון בשיעור חינוך לפני ההצגה: "להיכנס לנעליים שלהם"
דילמת המסתור

בתקופת המלחמה משפחות יהודיות רבות מצאו במנזרים מקום מפלט, מסתור והצלה לילדיהם.
אם כי לא כל המשפחות היהודיות מיהרו לשלוח את ילדיהם למנזרים כי דבר זה היה כרוך לרוב בשינוי הדת.
ובהפסקת ההמשכיות של העם היהודי.
שכן במנזרים הילדים היהודיים חונכו על דרך הנצרות.
שאלה קשה מנשוא היא ליהודי דתי, אם יש להציל את הנפש במחיר של המרת הדת
האם בזמן מלחמה יש מקום לדילמה דתית בשאלה כזאת?
בסוף הדיון עם התלמידים יש לציין כי לפי ההלכה, בטלים כל האיסורים בתרי"ג המצוות שיהודי חייב בהם כל אימת
שהדברים נוגעים בהצלת נפשות
במהלך 1942בגטו ורשה למשל התנהל דיון ציבורי בנושא ניסיון להעברת מאות ילדים למנזרים סמוכים תמורת
תשלום כסף למנזרים ובכך לתת סיכוי להציל את הילדים.
אפשרות זו נפסלה מכמה סיבות:



היהודים חשדו שבכוונת המנזר לנצר את ילדיהם.
הם פחדו שלא יראו שוב את הילדים שלהם מאחר ולא ידעו מתי המלחמה תיגמר.
היהודים חשבו שבכוונת המנזר לסחוט כספים מהיהודים.
היהודים חשבו שהכנסייה מאפשרת זאת רק כדי להציג את עצמה כגוף שעשה פעולות נגד הגרמנים למרות
שהם בעצם העלימו עין מהשמדת העם היהודי.
יהודים פחדו שלאחר המלחמה לא יסכימו להחזיר להם את ילדיהם.
יהודים רבים שמעו לעצת הרבנים שרובם סרבו להציל נפש במחיר של המרת דת
 
יש לספר לתלמידים כי התנאים במקומות המסתור היו קשים מנשוא.
אותם יהודים שהסתתרו בבונקרים/בעליות הגג
סבלו מצפיפות גדולה שנבעה מכך שהרבה יהודים הסתתרו בחדר קטן ואחד המקום אף פעם לא הספיק לכולם.
המסתתרים סבלו מקור אימים שחדר לעצמות-אין מספיק שמיכות/אין מספיק מיטות.
הרעב מאוד גדול -האוכל מועט וצריך לחלוק אותו עם כולם.
בכל מסתור היו חוקים מאוד ברורים ושעות מדויקות לאוכל, לרחיצת הגוף ולהטלת צרכים.
בתנאים הקשים האלה היהודים המסתתרים היו צריכים לשמור על שקט כי אם לא הם מסתכנים במוות בטוח.
הגרמנים חיפשו כל הזמן את היהודים המסתתרים הם אפילו הציעו תגמול למי שילשין וידווח על מסתור של יהודים.
היו הרבה טרגדיות בתקופת השהייה במסתור ,כמו אותו מקרה, שאבא סתם את פיו של בנו הקטן שפרץ בבכי בעת
שהגרמנים היו קרובים למקום המסתור וחשש פן יתגלו המסתתרים מבכי התינוק. האב נאלץ לסתום את פיו של ילדו
זמן רב וכתוצאה מכך, הילד נפטר מחנק ע"י אביו .מערכת לחצים נפשית השפיעה על חלקם של המסתתרים שלא
יכלו לעמוד בלחצים והם יצאו ממקום המסתור, נתפסו על ידי הגרמנים ונרצחו.
חסידי אומות עולם
יחסה של רוב האוכלוסייה המקומית ליהודים בתקופת השואה היה נגוע באדישות או בעוינות.
רוב האנשים צפו כיצד שכניהם זה מכבר הוצאו מבתיהם, נשלחו או נרצחו במקום; חלקם שיתפו פעולה עם הרוצחים;
רבים הרוויחו משוד רכושם של היהודים. אולם בעולם של פשיטת רגל מוסרית וערכית, היה גם מיעוט קטן של אנשים
אשר אזרו אומץ יוצא דופן על מנת לשמור על ערכי המוסר שלהם. אלו הם חסידי אומות העולם. הם עמדו בניגוד
מוחלט לזרם המרכזי של אדישות ועוינות שהיה שכיח בזמן השואה. בניגוד לסובבים אותם, מצילים אלו ראו ביהודים
בני אדם וסברו שיש להם מחויבות מוסרית כלפיהם.
כשהיהודים התדפקו על דלתותיהם, העומדים מהצד נאלצו לקבל החלטה מיידית. בדרך כלל היתה זו מחווה אנושית
אינסטינקטיבית, אשר נעשתה מתוך דחף רגעי, ושאולי רק מאוחר יותר הבשילה להחלטה מוסרית. לעיתים היה זה
תהליך הדרגתי שבו מעורבות המצילים בעזרה ליהודים הנרדפים עלתה בהדרגה עם הזמן. ההסכמה לתת מסתור
בעת פשיטות או מעצרים – מתן מקלט זמני ליום או יומיים עד אשר ימצא מקום אחר – התארכו להצלה שנמשכה
חודשים ואף שנים.
המחיר שמצילים שילמו על מעשיהם היה שונה ממדינה למדינה. במזרח אירופה, הגרמנים הוציאו להורג לא רק את
מי שהסתירו יהודים, אלא גם את בני משפחותיהם. בכל מקום נתלו הודעות אשר הזהירו את האוכלוסיה המקומית
לבל תסייע ליהודים. באופן כללי, הענישה במערב אירופה היתה פחות קשה, אף כי גם שם התוצאות יכלו להיות
טרגיות. אחדים מחסידי אומות העולם במערב אירופה נאסרו ונשלחו למחנות ונספו שם.
יתרה מזו, לנוכח האכזריות בה נרדפו היהודים והנחישות של רודפיהם לצוד אותם עד האחרון, אין ספק שאנשים
פחדו שאם יסייעו לנרדפים, יפלו גם הם קורבן לאותה ברוטליות. כתוצאה מכך, חיו המצילים והניצולים בפחד מתמיד
מחשש שיתפסו. מעליהם ריחפה הסכנה של הלשנה או הסגרה מצד שכנים או משתפי פעולה. כל אלה היקשו עוד
יותר על אנשים רגילים להפר את המוסכמות והכללים. אלו שבחרו להסתיר יהודים נאלצו להקריב את חייהם
היומיומיים ולקיים אורח חיים מחתרתי – פעמים רבות בניגוד לנורמות המקובלות של החברה בה חיו, ולחיות תחת
פחד ואימה מפני הלשנה והסגרה.
רוב המצילים היו אנשים רגילים. חלקם פעלו מתוך הכרה פוליטית, אידיאולוגית או דתית. אחרים לא היו
אידיאליסטים, אלא אנשים פשוטים שגורלו של האחר נגע לליבם. במקרים רבים, הם לא תכננו להפוך למצילים ולא
היו מוכנים כלל לרגע בו יצטרכו לקבל החלטה כה מרחיקת לכת. הם היו אנשים רגילים, והאנושיות המובנת מאליה
שלהם צריכה לשמש לנו לדוגמה
הדרכים העיקריות בהם סייעו חסידי אומות העולם:
הסתרת יהודים בבתי המצילים או בחוותם. באזורים הכפריים של מזרח אירופה נחפרו מסתורים או בונקרים מתחת
לבתים, לרפתות ולאסמים בהם היהודים יכלו להיות נסתרים מן העין. יהודים הוחבאו בעליות גג, במקומות מסתור
ביער ובכל מקום אחר שיכל לספק מחסה ומסתור כגון: בית קברות, ואפילו בתעלות ביוב ובכלובים בגן החיות. בנוסף
לסכנת המוות שריחפה מעל ראשיהם של היהודים, התנאים הפיסיים במקומות אלו היו קשים מנשוא. המסתתרים
חיו בצפיפות, בחושך, בקור. גם המצילים חיו תחת אימה מפני גילוי. הם דאגו לספק מזון למתחבאים - משימה לא
פשוטה עבור משפחות עניות ועוד בתקופת מלחמה, ונדרשו לפנות את הצרכים של המסתתרים. לפעמים הציגו את
היהודים בתור לא-יהודים, קרובים של המצילים או ילדים מאומצים. יהודים גם הוחבאו בדירות מסתור בערים, ילדים
הושארו במנזרים בהם הנזירות הסתירו את זהותם האמיתית. במערב אירופה יהודים הסתתרו בעיקר בבתים, חוות
ומנזרים.
הברחה וסיוע לבריחתם של יהודים – היו מצילים שסייעו ליהודים לצאת מאזורים מסוכנים במיוחד ולברוח לאזור
מסוכן פחות. הברחת יהודים מתוך גטאות ובתי כלא, סיוע בחציית גבולות אל מדינות שלא נכבשו על ידי הגרמנים,
כמו למשל אל שוויץ הנייטרלית, אל אזורים בשליטת האיטלקים מהם לא גורשו יהודים או להונגריה, לפני הכיבוש
הגרמני במרץ .1944
שאלות לדיון:
:1מהם המניעים להצלת יהודי אירופה ?
• מניע מוסרי אנושי
• מניע דתי – מניע לעזור מתוך שליחות דתית.
• ידידות אישית – מתוך הכרות אישית
• תגמול כספי (הם אינם חסידי אומות העולם)
:2למה היו רק מעט חסידי אומות עולם ?
• רוב העם היה אנטישמי
• אנשים רבים פחדו בשל איומי הנאצים כי מי שיחביא יהודי, יומת.
• גזר דין מוות חל על מי שמסתיר יהודי, ועל מי שמספק מצרכים ליהודים.
• אנשים פחדו ממלשינים שדיווחו לגרמנים על אנשים שמסייעים ליהודים
האם הייתם אתם ובני משפחותיכם מוכנים לסייע לאדם אחר במחיר של סיכון חייכם?
וכל זאת ללא כל תמורה אלא רק מפני שאדם לאדם, חייב להיות אדם ?
המלחמה בהונגריה
בהונגריה המלחמה פרצה ב 1944יחסית מאוחר לשאר מדינות אירופה
ההונגרים סבלו מגזרות והגבלות ע"י הנאצים אבל מצבם היה יחסית נסבל והם לא מיהרו לעזוב את ביתם
לברוח.
באותה תקופה לא היה פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם וידיעות בין מדינות עברו בעיתונים או במכתבים
שנשלחו למשפחות וזאת הסיבה שלא ממש ידעו בהונגריה על מצבם של יהודי אירופה.
מה הסיבה לכך שיהודי הונגריה, למרות ההתנכלויות, החוקים וההגבלות
החליטו להישאר בהונגריה ?
הונגריה הייתה בברית עם גרמניה עד שנת .1944
בשנת 1940מצב היהודים היה יחסית נסבל
אם כי הם שמעו ידיעות על הזוועות בגרמניה ובפולין אבל לא האמינו בחיים שזה יגיע גם אליהם
מה הסיבה שבשנת 1940יהודי הונגריה לא נלחמו על הזכויות שלהם ?
• היהודים (וגם מרבית מדינות העולם) העריכו כי המלחמה תיגמר מהר.
• גם ההנהגה היהודית התעלמה מסימני האזהרה הרבים.
• חלק מיהודי הונגריה ראו עצמם קודם כל הונגרים ורק לאחר מכן יהודים
• הם היו לויאליים להונגריה ולא האמינו כי מסוגלים באמת לפגוע בהם, גם כשחלו
שינויים רבים במעמד היהודים בהונגריה.
• לא רצו לעזוב את הקהילה והשורשים שלהם בהונגריה
לאור חוקי מיהו יהודי בשנת 1939והתגברות האנטישמיות, מה הסיבה שמנהיגי
הקהילה היהודית לא פעלו מול ההנהגה ההונגרית ?
• לא היה להם לאן ללכת וא"י לא הייתה אלטרנטיבה טובה.
• מרבית היהודים באירופה היו סוחרים ולא פועלים או חקלאים והרגישו שלא יתאימו
לתנאים הקיימים בא"י שאותה צריך לבנות ולהקים.
• בנוסף בריטניה הערימה קשיים וסירבה ליהודים להיכנס לא"י
• הם לא רצו לעזוב את הקהילה והשורשים שלהם.
• הם הסתמכו על ההנהגה - הרבנים שלהם ועל הפסיקות שלהם.
כיום, האם סיטואציה מעין זו יכולה לקרות ?
יהודים לויאליים קודם למדינה ואחר כך ליהדות שלהם ?
האם ההנהגה היהודית יכלה להתעמת או להתנגד לגזרות ?
• ההנהגה לא יכלה להתנגד לשלטון מכיוון הממשל ההונגרי התקרב לגרמניה הנאצית
מבחינה מדינית ואידיאולוגית.
• התהליך היה בהדרגה ומשנת 1919הגבילו את היהודים בלימודים, בעבודה
במקצועות חופשיים ובשירות בצבא הונגריה.
• חלק היהודים בגילאים 21ומעלה נלקחו לעבודות שירות בכפייה ולא יכלו להתנגד
לשלטון ולגזרות.
• לא היה ליהודים נציג בממשלה שיכל להילחם על הזכויות שלהם
דילמה - הבריחה מהגטו
הבורחים מהגטו היו בעיקר ילדים, למה ?
• ההורים היו עסוקים בעבודה קשה בגטו.
• לילד קל יותר לברוח ולהתחמק.
• לילדים היו יותר כוחות מכיוון שלא עבדו.
• ילדים ונערים רבים היו בתנועות נוער בהם התעצמה הקריאה לבריחה ולמרד.
מעטים ברחו מהגטו, מדוע ?
• לבריחה היה מחיר כבד – מי שנתפס נענש ולפעמים אף הוצא להורג.
• במידה ונתפס, גם בני המשפחה ואף השכנים היו נענשים- עונש קולקטיבי.
• אי וודאות ממה שקורה בחוץ הגבירה את החששות.
• חוסר רצון להשאיר את המשפחה מאחור.
• בריחה ללא הגנה או נשק מול חיילים.
• הלשנות של המשטרה היהודית ושל שכנים.
היהודים בגטו חיו בפחד וברעב תמידי, למה הם לא בחרו להתמרד ?
מה המשמעות של השתייכות לקהילה ?
דילמת המשפט
• האם לדעתכם במצב של מלחמה ניתן לשפוט מישהו מבלי להיות במקומו ?
• האם אפשר לשפוט אדם שבוחר בשעת מלחמה, חסרת סיכוי מול אויב אכזר להגן על
משפחתו במחיר של הסגרת יהודים אחרים ?
• האם ניתן לשפוט את אנשי המשטרה היהודית בגטו שמתוקף תפקידם זכו להטבות במזון
והצלת משפחותיהם תוך כדי פגיעה ביהודים אחרים ?
• האם ניתן לשפוט רופאים יהודיים בתקופת המלחמה שהלכו כנגד שבועת הרופאים
ומילאו את גזרת הנאצים בסיוע לרצח של עשרות יהודים?
מסקנה לאחר הדיון היא שאין לנו אפשרות לשפוט אדם שנמצא במצב של הישרדות
ולבקר את ההחלטות שעשה באותה תקופה כדי להציל את עצמו ואת מקורביו

 
מפרט טכני שני רמקולים מוגברים 15בהספק של 1000W • מיקסר 8מונו שני סטריאו • שישה נקים עבור שישה שחקנים • מיקרופון אלחוטי • כבל PROמיקרופון 1מטר XLR/XLR • סטנד תאורה ארבעה פנסי במה 3W*LED 54 • לוח פיקוד DMXיעודי לפנסי LEDכולל כבל 10מ ' ; DM להיכנס לנעליים שלהם פריסט ; ; ; ; ; מפה לבנה ; ; ; בובה תינוקת שמיכה ; צמידים ; ; ; כרבוליות ; ; ; פמוטים נרות בטריות לנרות חלה ; ; ; ; יין קידוש ; ; ; כוס קידוש ; ; ; בגדים של נועם ; ; שתי שמיכות גדולות פסים גב במה ; ; ; מיקסר ; ; ; רולאפ ; ; ; קייס הגברה ; ; ; תאורה ; ; ; שני רמקולים ; ; ; ; ; ; ; ; ; צלחות מזלגות ; ; מטפחות ; ; ; כיפות ; ; ; ; ; ; ; ;
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

תיכון שרת נתניה המלצה לסל תרבות

לינק לצפיה

בן גוריון נס ציונה

לינק לצפיה

משוב בת ים שזר

לינק לצפיה
יפית ונטורה - מקום של תקווה
0509461825

yafitv@gmail.com

רחובות, יעקב 35 דירה 9

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.