אנדלוסית מעלות-שלום עליכם-פיוטים ושירים לשבת

 "שלום עליכם"-  הינו קונצרט אינטראקטיבי ייחודי החושף את שירי שבת המגוונים לילדי בתי הספר.

בקונצרט נלמד יחד כמה פיוטים והילדים יהוו חלק פעיל בקונצרט על ידי הצבעה דמוקרטית בסוף קונצרט ייבחר "פיוט השבת שלי".

בעת ההצבעה תנוגן יצירה אינסטרומנטלית "תושיה אל-מוגרביה" שנכתבה במיוחד עבור התזמורת, המציגה את הכלים האותנטיים כסולנים וכחלק מתזמורת שלמה.

בין הפיוטים המוכרים נבצע: לכה דודי, יגדל אלוקים חי, אדון עולם, דרור יקרא , שלום עליכם ועוד..

שחלקם הגדול חובר ע"י משוררי תור הזהב. אבן גבירול, אבן עזרה, דונש בן לברט ואחרים.

אלמוגרביה - התזמורת שלנו היא תזמורת מיוחדת שהוקמה לפני 12 שנה. בתזמורת שלנו יש כלים מכלים שונים שמקורם בתרבויות מזרח ומערב גם יחד.

תחילה נשמע קטע אינטרומנטלי(כלי)

אני רוצה להציג בפניכם כמה מהם:

ראשית יש לנו את העוד - כלי מיתר קדום הנפוץ בעיקר בחצי האי ערב, מזרח התיכון ובצפון אפריקה. ואין לנו טוב יותר מלשמוע מפי אמן העוד עמאד דלאל שיציג לנו את הכלי וינגן לנו כמה צלילים.

 

מנגד עומדת הגיטרה הקלאסית - המכונה לעיתים גיטרה ספרדית, היא כלי מיתר אשר ככל הנראה הומצא בספרד והוא פיתוח שם כלי קדום יותר הלאוטה, שהיא עצמה התפתחה מהעוד ששמענו זה עתה. נשמע כמה צלילים מאלי בוטבול.

 

יש לנו בתזמורת את הכלי הכי קדום בעולם, אותו יצרו בני האדם. הוא ממשפחת כלי הנשיפה וקוראים לו הנאי! זהו חליל מקנה, וינגן לנו קלמנטו כמה צלילים.

 

ועכשיו נכיר את הקאנון, צורתו טרפז ישר-זווית והוא נפוץ כיום במזרח התיכון, בטורקיה, בצפון אפריקה, בבלקן ובחלקים מאסיה. רמי תן לנו במיתרים!

 

וכמובן יש לנו את משפחת כלי הקשת, הכינורות, הויולה, הצ'לו שאתם מכירים מתזמורות מערביות קלאסיות. נשמע מהגבוה לנמוך בבקשה.

 

וכעת נפתח את הקונצרט ביצירה אינסטורמנטלית, כלומר יצירה כלית בלבד, ללא זמר או זמרת שכתבתי עבור התזמורת וקראה על שמה. תושיה אל מוגרביה.

 

1) תושיה אל מוגרביה

 

תודה רבה לתזמורת על הביצוע הנפלא. אם שאלתם את עצמכם מה זה תושיה? אנו מכנים תושיה כיצירה אינסטרומנטלית, כזכור לנו זו יצירה לכלי נגינה בלבד ללא שירה הפותחת קונצרט.

 

—————————————————————————————————

 

אני רוצה לספר לכם על תקופה אדירה, בה הייתה פריחה תרבותית של יהודי ספרד תחת השלטון המוסלמי במהלך ימי הביינים לפני כאלף שנה.

תקופה זו נקראת תור הזהב בספרד, בה יהודים מילאו תפקידים בכירים בחצר המלוכה וקהילות היהודים שגשגו.

 

תקופה זו התאפיינה במשוררים רבים, הוגי דעות, פרשני מקרא ותלמוד.

חכמים בולטים:

• רבי שלמה אבן גבירול - משורר, פייטן ופילוסוף.
• רבי משה אבן עזרא - משורר, פייטן ופילוסוף.
• רבי יהודה הלוי - פילוסוף, פייטן ומשורר, מחבר ספר "הכוזרי" ומחבר השיר "ציון הלא תשאלי".
• רבי אברהם אבן עזרא - משורר ופייטן, בלשן, מתמטיקאי, אסטרונום, פילוסוף ופרשן המקרא.
• מנחם בן סרוק ודונש בן לברט - משוררים וחכמי לשון.

אחד מן הפיוטים המפורסמים שכתב רבי שלמה אבן גבירול הינו שלום לך דודי. תוכנו של הפיוט הוא תפילה לגאולה, והוא מבוסס על מגילת שיר השירים. כנסת ישראל, הרעיה, משתוקקת לגאולה ולמשיח בן דוד, ומעוררת את רצון הדוד, הקב"ה, להביא גאולה לישראל.

וכעת אני מתכבד להזמין אל הבמה את הפייטן מיכאל פרץ שישיר לנו את הפיוט שלום לבן דודי. ועוד פיוט שנספר לכם עליו בהמשך.

 

2) שלום לך דודי (רבי שלמה אבן גבירול)

 

3) דרור יקרא (דונש בן לברט)

 

את הפיוט ששמעתם עכשיו כתב דונש בן לברט, כשכמו שאמרנו היה מגדולי חכמי תור הזהב. את השיר הוא כתב כך שכל בית בצורת אקרוסטיכון, כך שארבעת האותיות שפותחות כל שורה מרכיבות את השם של המשורר - דונש.

 

וזה מזכיר לי עוד פיוט, שאני מאמין שכולם מכירים, שגם הוא בנוי מחמישה בתים ובצורת אקרוסטיכון, כך שחמשת האותיות הראשונות שבכל אחד מחמשת הביתם יוצרות את המילה ״אברהם״ וזהו המחבר כמובן רבי אברהם אבן עזרא. אני מדבר על הפיוט כי אשמרה שבת. ואני. רוצה לשמוע גם אתכם!

 

4) כי אשמרה שבת (רבי אברהם אבן עזרא)

 

5) יגדל אלוקים חי (רבי דניאל בן דיין וי״א רבי דשלמה אבן גבירול)

 

יגדל אלוהים חי הוא פיוט המיוסד על שלושה עשר עקרי האמונה שקבע הרמב"ם (בפירושו לפרק חלק). בפיוט 13 שורות, אחת לכל אחד מהעיקרים, בנוסח הספרדים יש בסוף הפיוט עוד שני חרוזים.

 

 למעשה, הפיוט התקבל בכל תפוצות ישראל, אך מקום אמירתו שונה מקהילה לקהילה. האשכנזים נוהגים לאומרו לפני תפילת שחרית או בסופה; בקהילות ספרד הוא מושר בליל שבת וחג לאחר סיום תפילת ערבית; יוצאי מרוקו אומרים אותו בשחרית של שבת לפני ברוך שאמר, וגם כשמלווים את החתן בשבת חתן; חלק מהתימנים השאמיים אומרים אותו בתוך סדר קבלת שבת; והבלדיים (ושאר מתפללי הנוסח השאמי) אומרים אותו אחרי ערבית של שבת, או לפני עלינו לשבח. יש שאומרים אותו גם בעת קבורת המת, שכן מוזכר בו תחיית המתים. הקראים אומרים אותו בשמחת תורה אחרי קריאת התורה. בקרב יהודי גאורגיה נוהגים לאומרו אחרי ערבית של שבת בניגון מיוחד לשבתות, ובימים נוראים בניגון אחר.

        

מישהו רוצה לספר לנו מתי בקהילה שלו נוהגים לשיר את הפיוט?

 

 

לפני שאנחנו עוברים לקטע הבא. נאמר שעשינו מחרוזת מיוחדת בשבילכם. בקטע הבאר אנחנו נשמע מנגינה ערבית, פיוט ששרים בבית הכנסת בקבלת שבת ולבסוף הלהיט של שולחן השבת לפני הקידוש.

 

 

6) לכה דודי ושלום עליכם

 

את הפיוט לכה דודי כתב רבי שלמה בן רבי משה הלוי אלקבץ (1505 לערך - 1584 לערך), שהיה מקובל ופייטן צפתי. וגם הוא נכתב באקרוסטיכון כפי שאתם זוכרים, ויוצר את שם המשורר - שלמה הלוי. הטקסט של שלום עליכם המפורסם לצערנו עדיין לא נודע מי כתב, היכן, ומתי.. אולי אחד מכם עוד יחקור את הנושא ויעזור לנו לגלות זאת. ואם כבר מישהו החליט לחקור , אולי גם ימצא את המחבר שכתב בארץ ישראל לפני למעלה מ1000 שנים את הפיוט אל אדון ששרים בשחרית של שבת.

 

7) אל אדון

 

8) יפה ותמה

 

יפה ותמה הוא פיוט המשבח את התורה, שחיבר הרב שלמה אביטבול ממרוקו, באמצע המאה ה-19, ומושר במסורת יהודי מרוקו.

בפיוט, מתאר הרב אביטבול את יופיה, עומקה וחינה של התורה, וסוקר את מישורי הקיום שלה, דרך תיאור היבטים שונים המצויים בה.

פיוט זה כמו פיוטים רבים נוספים שחיבר נכללו ב״שירת הבקשות״.

שירת הבקשות הוא כינוי לאירוע תרבותי שמתקיים בקרב בני עדות המזרח ויהדות צפון אפריקה, שבו נהגו בני הקהילה לקום בשבת מאשמורת הבוקר ולשיר בצוותא אוסף פיוטים טרם תפילת שחרית של שבת, החל משבת פרשת בראשית לאורך חודשי החורף. שירי הבקשות הם אוסף פיוטי שירת הקודש שמקורם ביהדות ספרד. הפיוטים מבטאים שבח לקב"ה, ערגה לארץ ישראל, פיוטי שבת, ועוד.

אני רוצה להודות לכל חברי התזמורת, למקס המנהל, לציפי האימא של התזמורת, ולמיכאל פרץ שבא להצטרף אלינו. ונשיר יחד כולם את הפיוט יפה ותמה!

 

סוג במה	מקצועית
רוחב	12
עומק	10
גובה	4
מספר אומנים	3
מספר אנשי צוות	2
מספר פזות	3
זמן הקמה	1.5
מאיזה שעה	0900
עד איזה שעה	10:30
שפת המופע	עברית
החשכה	כן
סאונד	כן
תאורה	כן
חדר הלבשה	כן

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

אלמוגרביה-התזמורת האנדלוסית מעלות תרשיחא
052-6673713

elmughrabia.orchestra@gmail.com

מעלות תרשיחא, מרכז המוזיקה רח' ארזים 21