רובינא - האגדה

תחום: תיאטרון
תת-תחום: מופע תאטרון
משך זמן המופע: 50
סגנון:
שם הרכב:
סיווג:
שם המפיק: תאטרון השעה הישראלי
קהל יעד: ד - ו
כמות קהל מקסימלית: 400
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 17/09/2017

הילדה חנה רובין גדלה בעיירה קטנה ברוסיה, בתחילת המאה העשרים, עם הוריה ואחותה הצעירה.

התקופה היא תקופת הפוגרומים והפרעות ביהודי רוסיה לאחר עלייתו של צאר חדש ועויין.

חנה בעלת המזג הסוער והדמיון המפותח, מתקשה להיכנע למוסכמות החברתיות של התקופה והמסורת היהודית, ומתעקשת ללמוד ״בחדר״, ולרכוש השכלה בדיוק כמו הבנים.

היא משיגה את מבוקשה בעזרת אופי נחוש ואבא תומך, ומתחילה ללמוד ״בחדר המתוקן״. שם היא מגלה ממש במקרה את עולם התיאטרון, ששואב אותה אליו מייד. 

בעקבות אופיה הסוער והיוזמות הלא שגרתיות שלה, היא מקוממת עליה רבים מתושבי העיירה, והוריה מתקשים להתמודד עם הילדה המשונה והעצמאית שגדלה בביתם. 

הקונפליקטים החוזרים ונשנים שכוללים מעצר ובריחה, מביאים לעימות חזיתי ממנו אין דרך חזרה.

זהו סיפור העוסק בניצחון הרוח על כבלים חברתיים ומסורות מדכאות, ובכוחה של היצירה להשיג חופש, ביטוי עצמי, ושוויון.

ההצגה רובינא נכתבה בהשראת חייה המוקדמים של גדולת השחקניות העבריות.

כיאה למחזה שעוסק במלכת התיאטרון העברי, ההצגה תפגיש את צופיה הצעירים עם אלמנטים אופייניים ומושגי יסוד מעולם הבמה.


לצפייה בסרטון

דבר המחזאים

אגדת רובינא - מעובדות לבדיון

מרבית הביוגרפיות שנכתבו על חנה רובינא, גדולת השחקניות העבריות של זמננו, מתרכזות בפרק המבוגר של חייה. זהו הפרק בו הגיעה לוורשה ופגשה בחבורה שתהפוך לגרעין המייסד של תאטרון הבימה. 

פרט לכך רובינא כמעט ולא כתבה על עצמה. רוב הביוגרפיות שנכתבו עליה הן מסיפורים שסיפרו עליה אחרים. 

על תקופת הילדות שלה שבה גדלה בכפר קטן ברוסיה, כמעט ואין אינפורמציה, וזה היה האתגר המרכזי בבואנו לכתוב את סיפור חייה של רובינא הילדה.

שמו של המחזה "רובינא - האגדה" נגזר בדיוק מהסיבה הזו. הסיפור שיצרנו הוא מרקם של עובדות ועדויות ביוגראפיות ששימשו לנו כעוגן סיפורי, ולצידם נשזרו גם בדיון, פואטיקה, וניסיון שלנו להבין את הרקע האישי וההיסטורי שהצמיח את מלכת התיאטרון הישראלי.

בנבירה בביוגרפיה הצטיירה דמות של ילדה יוצאת דופן ועצמאית, שבלטה בתוך סביבה מסורתית ושמרנית, שבוודאי לא ראתה במשחק עיסוק ראוי לאישה.

מבחינתינו ככותבים שמחפשים דרמה לסיפוריהם, זה היה הקונפליקט הבסיסי של המחזה. ילדה אשה בעלת נפש חופשית, שמנסה לממש את חלומותיה וכישרונותיה, בסביבה שראתה בכך דבר לא מקובל.

מכאן נולדו הרבה סצינות הממחישות את השוני של חנה הילדה מסביבתה, את גילוי התיאטרון והקסם שהכניס לחייה.

בנוסף גם היה לנו חשוב להראות, שבסופו של דבר הסביבה למדה לקבל את חנה על מורכבויותיה, ובייחוד משפחתה שהבינה שהצורך לממש את עצמך הוא חזק יותר מציווי סביבתי.

המחזה הזה נגע בנו באופן מיוחד כי הגיבורה שלו היא דמות מעולם התיאטרון, שגילתה את התיאטרון שלב אחר שלב, כולל גילוי של המושגים הראשוניים והבסיסיים שלו. בייחוד את יכולתו הקסומה של התיאטרון לשגר אותך לעולמות רחוקים.

זהו מחזה על חלומות ועל הקושי להגשים אותם. כולנו אוהבים ומתחברים לאנשים חולמים ורוצים יחד איתם שחלומם יתגשם.

 

רקע היסטורי של ההצגה

ההצגה מתרחשת בעיירה קטנה ברוסיה, בתפר שבין סוף המאה התשע עשרה לתחילת המאה העשרים. זוהי תקופה סוערת במיוחד עבור יהודי האיזור. ביאליק כתב על תקופה זו את הפואמה המפורסמת שלו "בגא ההריגה" שהתייחסה לפוגרום הגדול שנערך בעיר קישינב בשנת 1903.

היהודים חיו בעיירות קטנות שנקראו "שטייטל", הם היו חשופים להתנכלויות ולפוגרומים מצד שכיניהם הגויים, בחסותו של הצאר ניקולאי השני שלא אהד יהודים. בסיום התקופה הזו, מרבית יהודי האיזור היגרו אל מעבר האוקיינוס, לאמריקה, כולל משפחתה של חנה רובינא. זאת הייתה גם תקופה של שינויים גדולים בתרבות היהודית ובחיי היום יום, וכניסה של אלמנטים מתנועת ההשכלה, שאפשרו את פריחתה של רובינא בתקופה המבוגרת יותר של חייה.

 

רובינא - הבימה

הביוגרפיה של רובינא המבוגרת היא גם הביוגרפיה של חבורת הבימה, והמסע שעשתה החבורה מאז חתמו נחום צמח, גנסין ורובינא על הקמת קבוצת הבימה במוסקבה ב 1917.

זה סיפור על המהפכה האדירה שחוללה הבימה. מהפיכה לאומית חברתית ובייחוד אומנותית, ששורשיה נעוצים עמוק במאורעות הגדולים שעברו בראשית המאה העשרים על רוסיה ועל העם היהודי,

שהיה לו תיאטרון עוד לפני שהיתה לו מדינה.

 

חנה רובין מילדה לאגדה – הביוגרפיה

לחנה רובין הילדה היו הורים דוד ורבקה, אמה כדרך הנשים בעיירה באותה תקופה, ויתרה על כל חלומותיה והתמסרה לגידול הילדים ומשק הבית. לחנה היו אחות ושני אחים בנים. אחותה של חנה, רחל, הייתה היפה מבין השתיים ובעיירה תמיד היו מרכלים על רחל היפה והעדינה וחנה המשונה והגמלונית. אביה של חנה, דוד, היה סוחר בעיירה ששאף שבנותיו תזכינה לחינוך הולם. הוא התנגד לכך שנשים צריכות להישאר חסרות השכלה. מסעותיו הרבים כסוחר בעולם הגדול, הפכו אותו לאדם רחב אופקים ובעל גישה מתקדמת יותר. 

 מהפרטים המעטים שכן ידועים שיחסיה של חנה עם אביה היו טובים בהרבה מיחסיה עם האם.

חנה הייתה תלמידה מצטיינת, וכשבגרה נסעה לעיר הגדולה וורשה, ללמוד בסמינר למורות ושם פגשה בנחום צמח, שהזמין אותה לאודיציה (אודישן) לקבוצת התיאטרון החלוצית הבימה, ומשם הכל הסטוריה. חנה הפכה לאגדת תיאטרון אמיתית בייחוד תודות לתפקידה המיתולוגי כלאה בהצגת הדיבוק.

חנה רובינא עלתה לא"י ב 1928, חיה רוב שנותיה בתל אביב. ניהלה במערכת יחסים סוערת עם המשורר אלכסנדר פן, ממנה נולדה ביתה הזמרת אילנה רובינא.

חנה רובינא נפטרה ב 1980, בגיל 91.     

 

שאלות בעקבות צפייה:

  1. מה היה הקושי הגדול ביותר של חנה הילדה?
  2. האם חנה פגעה באנשים סביבה?
  3. מה אתם הייתם עושים אם היה לכם חלום ולא היו נותנים לכם להגשים אותו?
  4. האם חנה צדקה כשהיא התעקשה להציג הצגה בשוק?
  5. למה לדעתכם המלמד לא אוהב את חנה?
  6. למי לדעתכם יותר קל בחיים לרחל הילדה הטובה, או לחנה המרדנית?
  7. במחזה אימא כועסת על חנה, האם אתם מבינים אותה?
  8. חנה מחוברת  במיוחד לאביה, נסו להסביר מדוע?
  9. אביה של חנה חוזר פצוע מהמסע שלו ולא מספר לילדות את האמת כיצד נפצע, מדוע עשה זאת?
  10. האם גם לכם יש חלומות שאתם מתקשים או רוצים להגשים?
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

רובינא---חלק-חיצוני-סופי

לינק לצפיה

רובינא---חלק-פנימי-סופי

לינק לצפיה
תאטרון השעה הישראלי
050-5529226 אורלי

teatron@bezeqint.net

תל-אביב, נחלת יצחק 8

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.