"כל אחד יכול - תישא את עיניך אל האופק ותתבונן - החלום שלך מחכה שתגשים אותו" . תהליך ההופך נסתר לגלוי, דמיון למציאות, כשבסופו הובלה וקבלה.
יעוץ אמנותי: רמי באר, סיון כהן, גלי כליף חיון
עיצוב תפאורה: דני אשל, סטודיו לגרפיקה רונית אשל, עפרה שרון- היימן
תלבושות ואביזרים: תות הרבט
מנהלי להקה: דני אשל, גלי כליף חיון
ביצוע: קיבוצית 2 – להקת המחול הקיבוצית
דני אשל - מנהל להקה 2
יליד 1976. התחיל ללמוד מחול כילד בן 8 בביה”ס לריקוד של “בת-דור” באר שבע. זכה במלגות מטעם “קרן התרבות אמריקה-ישראל”. הצטרף כרקדן ללהקת בת דור בגיל 18, למשך 4 שנים. בשנת 1998 הצטרף ללהקת המחול הקיבוצית 1. ב-2001 זכה בפרס למחול ע”ש “יאיר שפירא”. החל מ-2003 שימש כאסיסטנט לרמי באר בלימוד והעמדה של עבודותיו בעולם. במשך שנות עבודתו כרקדן דני שימש כמורה למחול באולפן למחול,ובסדנת המחול של מטה-אשר. סיים לרקוד בלהקה ב- 2008 והצטרף כמנהל ללהקה 2. דני משמש גם כמנהל חזרות,ומורה בלהקה 2.
נא להפיץ למורים/ות לקראת ההופעה!
שלום רב,
אנו שמחים שהזמנתם את המופעים שלנו ומודים לכם על כך. פניה זאת נעשית אליכם בעקבות הניסיון, הרב שרכשנו, במשך השנים.
החוויה שעוברים התלמידים בעת המופע שלנו, היא חוויה גדולה ומרגשת, וכדי לא לפגוע בה אנו מבקשים מכם להכין את התלמידים לקראת המופע. כך ההנאה והרווח יהיו גדולים יותר.
ניסיוננו עם קבוצות תלמידים שהגיעו למופע אחרי ששמעו בכיתה את המוזיקה, בנוסף להסבר, מצביע על כך שהם מצליחים להתחבר ליצירה בצורה משמעותית יותר.
היבט נוסף שכדאי לציין בפני התלמידים (לפחת לאלה שמגיעים למופע בפעם הראשונה) הצורך בתזכורת על ההתנהגות המקובלת הרצויה, ההתנהגות באולם בעת מופע תרבות.
חשוב לנו שהילדים ידעו שמידת הריכוז של הרקדנים, משתקפת מיחס הקהל.
יש חשיבות רבה בשמירת התנהגות שקטה, (עד כמה שניתן לבקש מילדים).
כמו כן, הדגישו בפניהם שלאחר המאמץ שמשקיעים הרקדנים על הבמה הם מצפים לתגובה מהקהל, הבאה לידי ביטוי במחיאות הכפיים כאות הערכה.
נשמח מאוד אם בעקבות המופע, הילדים יבטאו עצמם בכתיבה, בציורים או עבודות מכל סוג אחר ויעבירום אלינו.
אנחנו מרכזים חומר רב ומתכוונים לפרסמו, באופן המתאים, עם ציון פרטים אישיים, בית הספר והכיתה.
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לכל אחד שמורה הפרשנות האישית להבין את / להתחבר עם היצירה.
דרכו של רמי באר היא קודם כל להשתחרר מן הצורך לספר סיפור.
כמו הוויתור על המימד הסיפורי, כך גם הצורך לוותר על האמירה המפורשת. ההתבגרות
האמנותית היא בעצם האפשרות ליצירה חופשית, משוחררת, אסוציאטיבית.
את באר מעניין ההיבט התיאטרלי של המחול. כבמאי-כוריאוגרף, התנועה היא מרכיב במערך
יצירתי רחב יותר. מערך שכולל את המימד החזותי, את העיצוב, את התאורה, והחשיבות
המיוחסת לתלבושת.
תזמור של יחסים מורכבים בין כל אלה, יצירה של ניגודים ביניהם, מתחים צורניים שנבחנים
בהקשרים שונים בין תנועה וחלל, בין תנועה ומוסיקה בין תנועה עשירה, טעונה, לתנועה
מצומצמת, טהורה, מינימליסטית.
בכל אלה אין כדי שלילת האמירה, אלא שהאמירה אינה עוד בהכרח נקודת המוצא.
מעניין אותו ליצור משהו שנותר פתוח, צילומים של רגע, עריכה וידיאוקליפית, מהירה,
חריפה, גירויים שהיוצר מקבל מן המוסיקה, דימויים שבנויים על אסוציאציות אישיות,
אבל גם נשענים על מקורות מחוץ לריקוד, כמו תולדות האמנות.
נערך מתוך כתבה של אליקים ירון 'מעריב'
"...גורם ההפתעה הוא חלק מהותי ביצירה ואני מעדיף שאנשים יגיעו אליה נקי,
בלי אסוציאציות מוקדמות שיכולות להיוולד מתוך מלים או פרשנויות שלי להחלטות כאלה
ואחרות. הייתי רוצה להשאיר לכל אחד את המקום ליצירת נקודות חבור משלו עם העבודה". רמי באר על יצירתו