בית אוסף קופפרמן

בית אוסף קופפרמן בקיבוץ לוחמי הגטאות, על שם הצייר משה קופפרמן מבכירי הציירים בארץ, זוכה פרס ישראל, ביצירתו גיבש שפה מופשטת המאפשרת עיסוק במושגים משמעותיים בתרבות.

במקום אולמי תצוגה רחבי ידיים בהן מוצגות תערוכות מעבודותיו של קופפרמן וכן תערוכות של אמנים אחרים. כמו כן נמצאת הסדנא, הסטודיו בו יצר אשר נשמר כפי  שהיה בחייו.

בהדרכות בבית אוסף קופפרמן נתקרב באופן חוויתי ובלתי אמצעי ליצירות.

נתנסה ביצירת קרבה עם תהליכי העבודה של הצייר, נעקוב אחרי הקווים הרצופים ואחרי אלו ששוברים את הרצף ומה משמעותם, נתנסה במעקב אחרי גילויי הרמוניה והרס בעבודות, חזק וחלש, סדר ובלגן ונזהה אותם במישורים קרובים לנו וכן במישורים רחוקים יותר.

כמו כן, במהלך הביקור, נבקר בסטודיו הייחודי והמקורי של הצייר ונצפה בסרט קצר העוקב אחר עבודתו, במידה והזמן יאפשר נבקר בתערוכות המוצגות, בהן משתתפים אמנים אחרים.

ההדרכות מותאמות לקבוצות הגיל השונות (גן-י"ב).

תתקיים שיחה מקדימה לקראת הביקור בה נתאים את הביקור לקבוצה הספציפית.

צוותי חינוך מוזמנים למפגש מכין.

לפרטים נוספים: רוני בן דור (ריבוש): 4993851 054

שעות פתיחה קבועות לקהל הרחב:

ימים שישי ושבת

בין השעות 10:00 - 15:00 או באמצע השבוע בתיאום מראש.

הדרכות בתאום מראש במשך השבוע.

משה קופפרמן

נולד ב-1926 בירוסלב, פולין, עלה לישראל ב-1948 ונימנה עם מקימי קיבוץ לוחמי הגטאות. נשלח ללמוד טפסנות בניין בעין חרוד, ובשנים הראשונות עבד כפועל. נישא למיה בת עין חרוד, ונולדו להם ארבעה ילדים. כמעט 20 שנה חילק את זמנו בין ענף הבנייה לבין הציור עד שבשנת 1967 התמסר כולו לציור.

קופפרמן ראה את עצמו כבעל מלאכה. מדי בוקר היה מגיע אל עבודתו באטלייה, בסטודיו כפועל הבא אל בית מלאכתו ועובד בו שעות ארוכות. נפטר בקיבוצו, ביוני 2003.

בקיבוץ לוחמי הגטאות נמצא בית "אוסף קופפרמן". במקום נמצא ופתוח לקהל חדר העבודה, (האטלייה, הסטודיו) בו יצר והוא מלווה בתיעוד של אדם והאמן. בחללים שלצידו מוצגות תערוכות של עבודותיו מתקופות שונות ועל גבי מצעי עבודה שונים. חללים נוספים מוקדשים לתערוכות של אמנים אחרים ושל קופפרמן. אוצר ראשי: יונה פישר.

השגרה, התהליך המתמשך, ההצמדות למינימום ההכרחי והאימון – כיצד להגיב למצב שנוצר על הבד או הנייר , אלו ערכים קיימים ביצירתו מראשיתה ונבדקים כל פעם מחדש.

מרבית מרכיבי השפה הציורית של קופפרמן גובשו עד סוף שנות ה- 70 ומאז, הוא אפשר לעצמו לבדוק מה מתעקש לשוב, לעלות ולהכנס לציור ומה מידת האותנטיות של אותן צורות, אותן ג'סטות ואותם אופני הנחת צבע המתפתחים, מתגוונים ומשתכללים לאורך השנים.

יצירתו של  קופפרמן מתאפיינת במצבה התהליכי.  ציוריו אינם מציעים מצב שלם וגמור  אלא מופסקים בזמן, כאשר לרב מתקיים הדיאלוג בין המרכיבים המנוגדים שבציור – בין הכאוטי למסודר ומאורגן, בין המחיקה לחשיפה, בין הכיסוי והגילוי, בין ההרס והבניה, בין המעורער ליציב, בין האקספרסיבי למרוסן והנשלט, בין העומק לשטיחות, בין המלא לריק ובין ההרמוניה להפרתה.

כל עבודה ממשיכה את קודמתה ומהווה שדה בדיקה לזו שתבוא אחריה.

משלב מוקדם פנה קופפרמן לעבר המופשט, אולם שלא כמוריו – זריצקי וסטימצקי, לא היתה זו הפשטה המבוססת על התבוננות בנוף אלא מופשט הפונה אל התודעה, אל הזכרון, אל הזמן – הכולל עבר ועתיד אבל בעיקר – זמן ההווה – זמן עשיית הציור בו נכללים היד הזוכרת, הרדיו המכוון תמידית על גלי צהל והעיתון – ששימש תחילה מצע לציור והפך למרכיב חשוב בעבודות הנייר – כשהודפס לתוכן – תחילה במקרה ובהמשך במכוון.

מרבית מאפייני הציור של קופפרמן, התגבשו לאמירה ייחודית מתוך תהליך העבודה עצמו.  הצבע הסגול – אפור בכל שפעת גווניו שנוצר תחילה מאיסוף צבעים שונים שהיו על בד הציור והוסרו באמצעות השפכטל לתוך קופסא – לשימוש חוזר.

הצבע העכור שנוצר מערבוב צבעים שונים הפך לסגול "הקופפרמני" היחודי אותו סגול שנע מארגמן סלק ויטלי חגיגי ועד לאפור אפר.

אף העבודה על הנייר משני צידיו החלה "כאקט חסכוני" והפכה לתוכן – הנייר מורכב מפעולות רבות ושונות כאשר הצד הבלתי נראה – "האחוריים" שלו, "העבר" – נוכח ומשפיע על התוצאה הסופית.

קופפרמן עבד במקביל על בדים ועל ניירות כאשר בכל מדיום נבדק טווח האפשרויות וכל אחד מפרה את שכנו.

מקום רב ניתן ביצירתו לצבע הלבן- אם בהשארת הנייר החשוף, בכיסוי שטח ורישום על, ואם באותם "גגונים" "מצחיות" או "מעטפות" – אותן  צורות  סגורות בעלות שוליים חדים החותמות את הציור מעל, מביאות את ראשיתו – הבד הלבן אל שכבת הסיום – משטח אור, ריק, הפסקה, לבן המחכה להמשך.                          

נושאים לדיון:

1. מה ההבדל בין חדר עבודה של אמן לבין גלריה? זהו מאפיין ייחודי של בית אוסף קופפרמן בו נחשפים גם לחדר העבודה של קופפרמן שנשמר אותנטי כפי שהיה בחייו וגם לחללי תצוגת תערוכות של קופפרמן ושל אמנים אחרים.
2. השוואה בין הציור הקונקרטי, התיאורי לבין ציור מופשט. בהמשך לשיחה בעניין זה ניתן לצפות במקום בסרט הממחיש את תהליך העבודה ואת החשיבה הרעיונית והרגשית של קופפרמן.
3. מה היא תערוכה? נברר אילו ערכים אסתטיים ורעיוניים ניתן ללמוד מעיצוב התערוכה בחלל התצוגה.
4. איך היצירה מדברת אלי? נברר מה מעלה ההתבוננות הבלתי אמצעית האסוציאטיבית והאינטואיטיבית, מה זה מזכיר למה דומה. נברר האם תכלית היצירות היא יופי או אולי תכליתן להעביר ערכים אחרים שהאסוציאציות נגעו בהם.
5. נטפח התבוננות אמפטית: נתבונן בדמיון והשוני בפיענוח היצירות אצל מתבוננים שונים ונברר מה יוצר את השוני ומה ניתן ללמוד מתוך רעיונות אחרים, נתבונן באמנות כעוגן חושי ללימוד משותף.
6. מתנועה לחוויה חושית והמשגה רעיונית : ננסה לשחזר את תהליך היצירה של האמן ולחוש בחוויה הרגשית והרעיונית שצפונה בו.
7. נתבונן מה עברה התודעה שלנו מרגע הכניסה לתערוכה ועד לרגע הסיום.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

kupferman@loh.org.il