הדוד שמחה הוא דוד שכל ילד היה רוצה שיהיה לו: תמיד להוט לשחק, מלא הפתעות וקונצים ולעולם לא כועס או מצוברח.
הוא שר באמבטיה בקול גדול, משחק כדורגל ברחוב, רוקד במספרה ובעיקר חולם על היום שבו יוכל לעוף כמו ציפור.
הצגה ססגונית עם בובות מפתיעות, חפצים מטורללים, דמיון פרוע ודוד אחד - שאין כמעט לאף אחד.
VIDEO
VIDEO
דודי שמחה
על פי ספרו של ע. הלל
יצירתם של: אלית ובר, יובל כהן ואמיתי מילוא
עיבוד ועיצוב מקורי : אלית ובר
בימוי: אלית ובר, יובל כהן
עיצוב תפאורה ותלבושות: נופר דרזנר על פי עיצוב מקורי של אלית ובר
עיצוב בובת ילד: עינת סנדרוביץ' על פי עיצוב מקורי של שרה פלי
הדרכת בובות: אמיתי מילוא
כתיבת שיר סיום: אמיליה כהן
מוסיקה: רועי ירקוני
הדרכה קולית: חיים פנירי
הדרכת שפה ודיבור: מרגלית גז
ייצור תפאורה: דידי אלון
איורים: רות צרפתי
עוזרת במאי: אמיליה כהן
שחקנים: עדן אהרוני, דן נימרי
נושאים שההצגה עוסקת בהם:
קבלת האחר - הדוד שמחה שונה מאוד מכל יתר האנשים בבניין, בשכונה ואפילו בעיר. הוא דוד מבולבל ולעתים קרובות שוכח מה התכוון לעשות, הוא נסחף בדמיונות וממציא תעלולים משונים, הוא מרעיש ומשחק ולפעמים מפריע לשכנים שמשתיקים אותו ונוזפים בו על כל הרעיונות המשונים שיש לו בראש. אבל הילד ״קטנצ'יק״ דווקא לא רואה את השוני והבלבול של שמחה בתור משהו שלילי - להיפך. דרך עיניו של קטנצ'יק הצופים מתוודעים לשמחת החיים ולייחודיות של שמחה. היחס של קטנצ'יק לדוד שמחה מלמד ששוני הוא משהו שלא צריך רק לקבל, אלא ממש להוקיר ולחגוג כי השונות של שמחה הופכת את החיים להרבה יותר מסעירים מעניינים ומהנים.
דמיון - הדוד שמחה הוא בעל דמיון מפותח בצורה בלתי רגילה, והוא משתמש בדמיון שלו כדי להפיח עניין בחיי היומיום שיכולים לפעמים להיות מעט משעממים. אפילו פעולה פשוטה כמו רחצה באמבטיה הופכת באמצעות כושר הדמיון של שמחה להרפתקה של שיט סוער באונייה בלב ים. הביקור אצל הספר נהייה הרבה יותר מרגש אחרי ששמחה מדמיין שהמסרק שהוא מוצא, הוא בעצם מפוחית ששמחה מתחיל לנגן בה. שלל ההרפתקאות שנולדות בדמיונו של שמחה מעודדות את הקהל להיסחף גם כן לעולמות הדמיון.
חברות ומשפחה - ההצגה מדגימה חברות אמיצה בין הילד קטנצ'יק לבין הדוד שמחה. השניים נוהגים לבלות וליהנות ביחד אבל הם גם יודעים לתמוך ולסייע אחד לשני ברגעים קשים. שמחה דואג להביא לקטנצ'יק אוכל כשהוא רעב, ולארח לו חברה, וקטנצ'יק יודע איך לעודד את שמחה כשהוא מדוכדך. החברות וההדדיות של השניים, היא עמוקה הרבה יותר מרק בילויים משותפים וכיף, והאופן שבו הם מתייחסים ודואגים זה לזה, מראה לקהל מהו ערכה של חברות אמת, ואיך ראוי לנהוג כלפי חברים בכלל ומשפחה בפרט.
הגשמת חלומות - הדוד שמחה חולם לעוף כמו ציפור ובתחילה נדמה לו שהחלום בלתי אפשרי, אבל בעידודו של קטנצ'יק, הוא מתחיל להאמין שאפשר להגשים את החלום. צמד החברים מתחיל לתכנן תכניות ולעבוד בשיתוף פעולה כדי לבנות כנפיים שיאפשרו לשמחה לעופף. ההצגה מראה שיש לנקוט בצעדים אקטיביים, לפעול ולעשות מאמץ כדי לממש את החלומות שלנו ומעודדת את הצופים להאמין שגם הם יכולים להגשים את החלומות אם ישקיעו בכך מאמץ ומחשבה.
יצירתיות - שמחה וקטנצ'יק מחליטים להרכיב כנפיים שיאפשרו לשמחה לעופף כמו ציפור. כדי להצליח במשימה הם משתמשים בחוש היצירתי שלהם ובאמצעים שעומדים לרשותם - עקב של נעל הופך למקור הציפור, ווילון האמבטיה של שמחה נתפר והופך לזוג כנפיים. היכולת של צמד החברים לממש את הרעיונות שלהם וליצור יש מאין מעניקה השראה גם לצופים לעשות שימוש ביצירתיות שלהם כדי לברוא דברים חדשים ולממש רעיונות משלהם.
התגברות על כישלון - ברגע הדרמטי בהצגה, שמחה מגלה שהכנפיים שהרכיב לא באמת סייעו לו לעופף כמו ציפור והוא חש מובס ומדוכדך. קטנצ'יק מעודד את הדוד ככל יכולתו וביחד הם מגיעים למסקנה שגם אם התוכנית המקורית לעוף נכשלה, אולי בכל זאת יש דרך אחרת שבה שמחה יכול "לעוף". השניים מבינים שקול הזמרה של שמחה יכול להפוך אותו לציפור שיר, ושבמקום לעוף באוויר, הוא יכול לזמר ולהרגיש שהוא עף. האופן שבו השניים מוצאים דרך אחרת לממש את החלום, מלמד המון על הדרך הנכונה להתמודד עם כישלון - במקום לוותר ולהרים ידיים, אפשר למצוא דרך אחרת ואולי בזכותה ניתן גם להצליח.
מסרים בהצגה:
חשוב לקבל ולהוקיר את השונה
דמיון הופך את החיים למעניינים וכיפיים יותר
חשוב לעמוד לצד החברים גם ברגעים קשים
כדי להגשים את החלומות שלנו, צריך לפעול ולעבוד
היצירתיות היא כלי חשוב לפתרון בעיות ולמימוש הרצונות שלנו
אסור להרים ידיים גם כשחווים כישלון - אם לא הצליח, נסו בדרך אחרת.
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.