ההצגה שעת אפס הינה הצגה חוויתית אינטראקטיבית המתבוננת במערכת החינוך מאז המהפכה התעשייתית עד היום.
הקהל נכנס יחד עם השחקנים לאולם באוירה כיתתית ועובר שרשרת חיול בה הוא מקבל פולדר, דפים, עיפרון וסנדביץ', עוד מודדים את גובהו כרמיזה על הקושי שבמדידה האינסופית, נערכת בדיקת ציפורניים, ועוד. לתוך היצירה נבחרו לבסוף שלושה פוסטים של תלמיד, מנהלת ומורה, כאלו שאכפת להם ומבקשים שינוי וחישוב מסלול מחדש. הפוסטים נראים על גבי מקרן, כל אחד במקומו בהצגה.
השחקנים מביאים בתוך היצירה רצף שאלות בלתי נגמרות תוך ריצה, מקטע המבהיר את לחץ התלמידים, לחץ המורים וחוסר האונים בשל אי עמידה בלחצים.
לאחר הצפת הקושי הקהל מקבל שיעור המביא את הקשר בין המהפכה התעשייתית למערכת החינוך ואת הקריאה להתאמות/הטעמות מתבקשות לימים אלו. כאשר בתוך השיעור הזה מובאים קטעים תנועתיים שיוצרים הפרעות קשב מכוונות, כראי לתחושות התלמידים היום. השיעור גם מצולם בטלויזיה במעגל סגור, כך שהקהל יכול גם לצפות בעצמו תוך מהלך המקטע. לאחר השיעור מתקיים בוחן פתע אמיתי שלתוכו נשזרים משפטי מורים הנשמעים בזמנים של לחץ וחוסר אונים. (אתה פוטנציאל לא מנוצל, מי שלמד יודע, מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מה ייצא ממך? וכדומה) כאשר שאלת השאלות בבוחן פתע זה היא "מהו בית הספר האידיאלי בעבורך?" שאלה זו נפתחת לדיון ממשי עם הקהל תוך שמתקיימים במקביל מעשים אמנותיים נוספים על הבמה. עוד נשזרים בתוך היצירה, זכרונות השחקנים מרגעים משמעותיים בבית הספר, שירים, אחד שנוצר מתוך משפטי מורים וכזה שמעלה זיכרון טיקסי מרגש דווקא, ומנהלת שתמיד נמצאת שם ברקע מאחורי הקלעים. דמות נוספת ולא פחות חשובה ביצירה הוא יצחק יצחק אב הבית שנמצא תמיד ברקע, נכון לסייע והוא זה שגם מידי פעם מצלם במעגל סגור ויוצר את המראה. השחקנים משייטים בין היותם תלמידים להיותם מורים במהלך היצירה והקהל משתחרר הביתה עם הצילצול.
ניתן להגדיר את ההצגה שעת אפס גם כניסוי תיאטרוני אינטראקטיבי, כאשר הדיון בחומרים מתקיים מעצמו בין הקהל בתום ההצגה.
VIDEO
VIDEO
יוצרי שעת אפס הינם שחקני אנסמבל המרכז לתיאטרון לוד. תיאטרון שהוקם לפני כשש שנים כתיאטרון יוצר בפריפריה ומשם, בניהולה של פנינה רינצלר הם מרבים להעלות הפקות מקור על נושאים בוערים חברתית כאשר את החומרים הם שולפים מתוך ההון האנושי שבקהילה. כל יצירה של המרכז לתיאטרון לוד מתחילה ממחקר וריעיונות ומשם התכנסות לחקירה אמנותית בסטודיו. כך גם נולדה היצירה שעת אפס אחר מפגשי ראיונות עם מנהלות בתי ספר, מורות וקבוצות תלמידים ממגוון גילאים. במרכז לתיאטרון לוד אמנים רב תחומיים שהמיומנות הראשונה שלהם היא עבודה עם הקהל כחלק מהיציה.
ההצגה מתעסקת במערכת החינוך והשאיפה לשינוי במערכת. ניתן להכין לכך את התלמידים, אך החשוב מכל הוא שמתקיים דיון מהותי בתוך ההצגה עצמה לגבי בית הספר שהיינו שואפים להשיג לעצמינו או לדורות הבאים. ניתן לקיים דיון גם לאחר ההצגה לגבי התחושות העולות במהלך ההצגה כתלמידים וכמורים. ישנן בהצגה נקודות הזדהות רבות הן בעבור התלמיד והן בעבור המורה שכן שני אלו רוצים את הטוב ביותר ונמצאים לעיתים באזלת יד מול המערכת. ניתן לקיים דיון גם על שפת ההצגה שהיא תיאטרון אחר, אינטראקטיבי, ולעיתים מטשטש הגבול ועולה השאלה מי השחקן מי הקהל בהצגה הזו. זו נקודת התבוננות ששווה לדון בה.
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.