מקום מפלט

"מקום מפלט" מתחקה אחר שגרת החיים בשלושה מקלטים לנשים נפגעות אלימות: חילוני, דתי, וערבי. הסרט עוקב, לאורך תקופה של שנה, אחר שגרת החיים של מנהלות המקלטים, תוך ניסיון להבין כיצד מתנהלים החיים במקלט, כמו גם את הקשר המורכב הנרקם במהלך העבודה בין הצוות המקצועי לנשים נפגעות האלימות שמגיעות למקלט. למנהלות המקלטים אין שגרה, אין רגע דל. הן עדות, על בסיס יומי, למאבקי כוח, למקרים קשים של אלימות, לאטימות ולטרגדיות משפחתיות. הנשים שמגיעות למקלט עם ילדיהן הקטנים, יכולות לשהות במקלט כחצי שנה, ובפרק הזמן שהן נמצאות במקלט הן נתמכות על ידי הצוות המנהל בכל דרך אפשרית. הן לומדות לטפל בילדיהן, עוברות העצמה אישית, מקבלות כלים לחיים נורמטיביים. חלק ניכר מהנשים נשאלות בפעם הראשונה בחייהן על רצונותיהן, על חלומותיהן ועל איך היו שואפות לעצב את חייהן. ואז, לאחר פרק הזמן במקלט, הן צריכות לחזור לחיים שבחוץ. לא תמיד הן עומדות בזה, חלקן נאלצות לחזור הביתה לבעל אלים, פשוט מכיוון שאין ביכולתן לכלכל את עצמן. חלקן נרצחות. חלקן מצליחות, כנגד כל הסיכויים, לבנות לעצמן חיים חדשים.

הסרט מזמן דיון מעמיק בנושאים כמו אלימות, אלימות במשפחה, אלימות נגד נשים. דווקא בקרב בני נוער שחיים ברשתות החברתיות וניזונים מתמונות אינסטגרם של משפחות מושלמות, עולה לדיון השאלה על ההבדל בין המציאות למה שעולה ברשת, בין החיים האמיתיים לאלו שמוצגים באינסטגרם.

איילת דקל היא בימאית, מפיקה ויוצרת.

מומחית בניו-מדיה ועיתונאית לשעבר, בעלת תואר שני בתקשורת מאוניברסיטת NYIT בניו יורק. ביימה סרטים, סדרות טלוויזיה, מאות פרסומות ווידאו ארט. במהלך השנים התמחתה בין היתר במתן שירותי תוכן בווידאו ובבימוי והפקת סרטים לאינטרנט ולסלולר. ביימה והפיקה קמפיינים אינטרנטיים פופולאריים שגרפו מאות אלפי צפיות ברשת, כמו גם סדרות טלוויזיה, פרסומות וסרטים דוקומנטריים מדוברים. מתעדת מציאות ישראלית, חברתית ופוליטית, ורואה בתיעוד ערך עליון – משימה לחיים. מדינת ישראל היא כר פורה המזמן ליוצר ערני אינספור סיטואציות דרמטיות. אין דומה לישראליות, אין דומה ליצירה ישראלית שמתעדת למעשה מדינה בהתהוות.

השכלה

בוגרת מגמת קולנוע בבית צבי

בעלת תואר שני בתקשורת אמנותית (בהצטיינות יתרה) מאוניברסיטת NYIT בניו יורק. 

פרויקטים אחרונים

2014 – מצב  ישראלי – תיעודי. מסע משעשע במתחם הציבורי בישראל. מוקרן בפסטיבלים ברחבי העולם, ובערוץ 8.

2015 - 2016 – הפוליטיקה של השומן – תיעודי, עוקב אחרי חייהן של 7 נשים במשקל לא שגרתי.

2017 -2018 - הפקה ובימוי – מקום מפלט – תיעודי, מרקם החיים במקלט לנשים נפגעות אלימות. 70 דקות

פרסים

2017 – מענק פיתוח ליוצרות "נשים בתמונה", עבור כתיבת תסריט באורך מלא - פוש – אפ.

2002 – אות הוקרה לכבוד יום האישה הבינלאומי על יצירה קולנועית משמעותית.

2001 – "צומוד 2000" זוכה פרס הסרט הטוב ביותר ופרס העריכה בפסטיבל דוקאביב 2001.

2001 – "צומוד 2000" מועמד לפרס אופיר בקטגוריית הסרט הדוקומנטארי הטוב ביותר.

1998 – מענק הקרן לעידוד סרטי איכות וכתיבת תסריט לסרט עלילתי – "זה טוב תעשה לי את זה עוד פעם".

1990-92 – מלגת הדיקן ללימודי תואר שני ב N.Y.I.T.

1989 – פרס לסרט הדוקומנטארי הטוב ביותר "זה לא אני" מהמכון לקולנוע.

1986 – מלגת לימודים ללימודי קולנוע מאת קרן שרת.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

dklayelet@gmail.com