שושנה קרבסי וספרה "גרטה גרבו מקומית"

"גרטה גרבו מקומית" הינו ספרה הראשון של המשוררת שושנה קרבסי מתוך מבחר ספריה. כל שיר בספרה הולך ומבנה תמונות מחיי עיירה בפריפריה, על דמויותיה הססגוניות, לעתים טראגיות, וממבט של ילדה המתבוננת בעולם המבוגרים המקיף אותה, ילדה המצויה בין תחושת הגאולה והשיבה לארץ ישראל לבין מכאובי ההגירה של הוריה כעולים ממרוקו  לבין שכניה שורדי שואה על מכאוביהם. משפחה מרוקאית יחידה בין שורדי שואה.

החיבור בין מזרח ומערב, בין תרבות הצבר לתרבויות השורשיות, הבושה התרבותית, החמלה, האהבה לזולת ולארץ על טעויותיה.

ספר ששפתו צלולה ונהירה ושיריו מלאי אהבת אדם, כשכל שיר הוא בעצם סיפור מחורז. לפיכך השירה הזו נוגעת בנפשות גם של מי שהשירה אינה שפתו הפנימית. תכני הספר מתאימים מאוד לתלמידים וחלק מיצירתה של המשוררת מספריה האחרים הומלצו לתוכנית הלימודים על ידי ועדת ביטון. 

השיח הספרותי מלווה באביזרי המחשה ואווירה, ביגוד, חפצים, תמונות וזאת על מנת להבנות שיח יצירתי ומושך את הלב, והקראת השירה גם היא תיאטרלית בשירים הרלוונטים לכך.  

המשוררת שושנה קרבסי, ילידת נוף הגליל, מתגוררת בעין כרם בירושלים, מספרת סיפורים מקצועית הממשיכה מסורת של מספרות סיפורים טבעיות במשפחה, סיפורים ממורשת יהדות מרוקו וספרד ומארחת בביתה שהוא גם בית לתרבות ולמוזיקה וסלון ספרותי , אירועי ספרות, אירועי סיפורי מורשת ואירועי מוזיקה של שירת נשים בשפות יהודיות עתיקות. פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה, חמישה ספרי ילדים, וספרה הרביעי "שרשרת המסירה" יראה אור השנה בעברית ובערבית. 

בספריה מתמודדת המשוררת עם סוגיות הגירה, בושה תרבותית, אפליה, פריפריה, פמיניזם ומעמד נשים בחברות מסורתיות , וגם שירת הגות, שירת אקופואטיקה , שירה אישית ושירה לאומית, כל זאת כשהשירה החברתית היא עיקר עניינה בספרות ובכתיבה והיא מגדירה עצמה כשמשוררת חברתית וכמתעדת פולקלור, משום שביצירתה דגש רב על שימור מורשתה.  

לפיכך השיח תיאטרלי, צבעוני, מרגש ומלא חמלה ואהבת אדם והארץ.

ראשית, סיפורה האישי, כבת למשפחה מרוקאית יחידה בין שורדי שואה.

שם המפגש ההוא "שקט בבקשה" – לאור סיפורה האישי תשאל השאלה מדוע בחרתי לקרוא למפגש בשם זה, מה שיכניס את המשתתפים לאווירה של עיירת פתוח שכוחה הקולטת עליה מקצוות גלות.

מעבר לכך יתנהל דיון על פריפריה, הבדל בינה לבין המרכז הישראלי, תרומתה לנרטיב הציוני ועוד...

סוגיה נוספת תהיה המפגש בין מזרח ומערב, בין תרבות מערבית קולטת המבקשת לשכוח את העבר הגלותי לבין תרבות הנקלטים מארצות המזרח ומארצות אירופה, מדיניות שהיתה גורפת לא רק כלפי עדות המזרח, למשל.

דיון מעניין ודאי יתנהל בכל הקשור לשסעים חברתיים היושבים על פצעי מדיניות כור ההיתוך - מושג שידובר בו, כמובן. 

השיח בעקבות היצירה יאיר דמויות טיפולוגיות מעירת הפתוח, דמויות שהמשוררת מנציחה בשיריה המלמדים חמלת אנוש ואמפטיה.

מה בין האחדה תרבותית ליחוד תרבותי, ואיפה אנחנו היום.

חד זהותיות מול רב זהותות ותרבויות - היכן אנחנו היום.

הספר מעורר סוגיות חברתיות ונעסוק בהן ככל שיתיר הזמן.

הדיון יחל באמצעות תמונת האחות המיתולוגית המבקשת שקט, תמונה שהיתה ץלויה במרפאות ובביתי מרקחת וחדרי רופאים, אחות ששמה אצבע על הפה ומבקשת בשקט שקט. התמונה תוביל לשיח על השקט, מדוע שקט, מי האנשים השותקים. כך נכנס לאווירה. אמצעי המחשבה נוספים הם איבזר לבוש עבור הדמויות הטיופולוגיות, וכן לבוש המייצג מזרח ומערב. 

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

baitatik@gmail.com