סיפור אהבה ארץ ישראלי - חירום

הצגת יחיד מאת פנינה גרי ובבימויה. דרמה המבוססת על סיפור אמיתי. פגישה מקרית מציתה אהבה ממבט ראשון, על רקע האירועים הסוערים של קום המדינה.

מאת - פנינה גרי ובבימויה
עיבוד מוזיקלי - יניב לוי
תנועה - רינה שרת
עיצוב תפאורה - אבי וורצל
תאורה - ליעד מלון.

שחקנים

הצגת יחיד של  נוהר קורן 

נקודות לדיון לקראת הצפייה

פנינה גרי, אמנית ללא גיל

פנינה גרי היא מחזאית ובמאית, ילידת 1927. ההצגה מבוססת על סיפור אהבת הנעורים שלה לעלי בן צבי, בנם של רחל ינאית ויצחק בן צבי, נשיא המדינה השני. את המחזה כתבה בגיל מבוגר, שנים רבות לאחר המאורעות שבהן הוא עוסק, וביימה אותו בעצמה. בצעירותה למדה משחק בניו יורק, בהדרכתו של לי סטרסברג, ממורי המשחק הגדולים במאה העשרים. בארץ, גרי כתבה לעיתון, שיחקה בהצגות רבות, בתיאטרון הקאמרי, תיאטרון חיפה ותיאטרון הבימה. היא הקימה את תיאטרון "זווית", ולימדה בהתנדבות דרמה בבית הסוהר נווה תרצה. גרי זכתה בפרס מפעל חיים על עבודתה כמנהלת אמנותית בתיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער.

על אף על פעילותה העשירה בעולם התיאטרון הישראלי, אל כתיבת המחזה המספר את סיפורה האישי הגיעה בעקבות עבודת השורשים של נכדה. גרי סיפרה לנכדה על סיפור האהבה שלה ושל עלי בן צבי. כאשר נכדה סיפר כי הילדים בכיתה לא כל כך התעניינו בסיפור, החליטה גרי להנגיש לנוער את הסיפור באמצעות כתיבת מחזה. היא כתבה מחזה על סיפורה האישי, אך שמרה אותו במגירה. רק כעבור 12 שנים, כשהיא קרובה לגיל 80, לאחר מלחמת לבנון, החליטה גרי כי הגיע הזמן להעלות לבמה את המחזה שכתבה. היא ליטשה אותו וחיפשה שחקנית מתאימה. כעת, גרי יכולה להתגאות בהצגה שמצליחה בארץ ובעולם, בסרט קולנוע שצולם על-פי סיפורה, ובספר שכתבה ויצא לאור.

שאלות לדיון:

1. האם הצפייה בהצגה העוסקת באהבת נעורים, שנכתבה על ידי אישה מבוגרת על פי זיכרונותיה, מעוררת בכם סקרנות? כיצד לדעתכם תשפיע העובדה שהמחזה הועלה על הכתב עשרות שנים לאחר המאורעות עליהן הוא מבוסס? (חוסר נאמנות למציאות? אולי דווקא דיוק מלא יותר, בזכות הפרספקטיבה הרחבה יותר של המחזאית לאור הזמן שעבר?)

2. האם אתם חושבים שתצליחו להתחבר לסיפור אהבה שהתרחש טרם קום המדינה? במה לדעתכם הוא יהיה שונה מסיפור אהבה המתרחש בימינו?

3. האם הידיעה שמדובר בסיפור אמיתי מוסיפה לעניין ולסקרנות שלכם לקראת הצפייה בהצגה?

4. האם אתם מכירים יצירות נוספות (מהתיאטרון, הספרות או הקולנוע) המבוססות על סיפור אמיתי? מהו הערך המוסף, לדעתכם, ביצירת אמנות המבוססת על סיפור אמיתי?

מונודרמה

ההצגה היא הצגת יחיד, ז'אנר המכונה בשפת התיאטרון "מונודרמה". משמעות הדבר היא שעל הבמה נמצאת שחקנית אחת בלבד, עדי בילסקי. בילסקי מגלמת מספר דמויות, ומחליפה תפקידים, לעיתים באותה הסצינה ממש. הצגה כזאת, שהתפאורה בה מינימליסטית, וכך גם התלבושות, נשענת באופן כמעט בלעדי על כשרון המשחק של השחקנית היחידה המשתתפת בה. עליה להשתמש בכל כשרונה בכדי "לכשף" את הקהל, לגרום לו להאמין שהיא נערה מאוהבת בת 15 (השחקנית בת 35), בחור צעיר ואידיאליסט, מושבניק נרגן, אמא חזקה ועוד.

בילסקי מספרת את הסיפור לבדה, ולקהל אין לאן "לברוח" מנוכחותה על הבמה. את כל הדמויות מגלמת השחקנית מבלי להיעזר באמצעים תיאטרוניים כגון איפור, שיער, תלבושות ותפאורה, אלא לכל היותר באמצעות אביזר אחד, ובעיקר באמצעות שימוש בארגז הכלים שלה כשחקנית, כמו קול ושפת גוף. עם האמצעים המינימליים האלה, על השחקנית ללכוד את תשומת ליבו של הקהל למשך ההצגה, בדרך כלל ללא הפסקה. במובן זה, השחקנית בהצגת היחיד דומה ל"מספרת הסיפורים" הקלאסית, זו שאוספת סביבה את הקהל ומרתקת אותו בסיפורה.

שאלות לדיון:

1. האם כבר צפיתם בהצגת יחיד בעבר? מה זכור לכם ממנה?

2. כיצד לדעתכם ניתן להציג סיפור אהבה באמצעות שחקנית אחת בלבד? כיצד ניתן לדמות את היותה של דמות מסוימת בתוך חדר בקיבוץ, למרות שהיא למעשה על הבמה? מהם האתגרים הכרוכים בכך?

הרקע ההיסטורי – האישי והפוליטי הכרוכים זה בזה

ההצגה מתרחשת בימי קום המדינה, תקופה אשר בה האישי והפוליטי נמהלים זה בזה ללא הפרדה. בהצגה מוזכרים אירועים ומושגים עליהם לומדים בשיעורי היסטוריה, כמו "השבת השחורה", "הספר הלבן", "תוכנית החלוקה" ועוד. כחלק מסיפור העלילה, מרגלית ועמי מצטרפים לקיבוץ חדש המוקם בארץ.

שאלה למחשבה:

במהלך הצפייה בהצגה, שאלו את עצמכם: האם אתם מרגישים שגם בימינו הדברים שקורים במדינה נוגעים לכם אישית, כפי שנגעו בגיבורת ההצגה? באלו אופנים?

נקודות לדיון לאחר הצפייה

שאלות כלליות

1. מהם הנושאים בהם עוסקת ההצגה? מהו הנושא שנגע בכם יותר מכל?

2. איזו סצינה הותירה בכם את הרושם החזק ביותר?

3.  האם ההצגה הצליחה להאיר את התקופה המוצגת מזווית חדשה? האם הצליחה לשקף את רוח התקופה?

סיפור האהבה של מרגלית ועמי

ההצגה מלווה את סיפור האהבה של מרגלית ועמי מרגע היכרותם, כשמרגלית היתה בת 15. מרגלית נאלצה לחכות שנים בין פגישה מקרית לפגישה מקרית נוספת עם עמי, ובזמן שחלף לא התייאשה והוסיפה לקוות שתשוב לפגוש אותו. גם כאשר נודע לה שיש לו חברה, המתינה בסבלנות עד שיהיה פנוי.  

1. האם תוכלו לדמיין כיצד היה משתנה הסיפור לו היה מתרחש בימינו?

3. האם בעיניכם הטכנולוגיה משנה את האופן שבו אנשים יוצרים וחווים קשרים בינאישיים ורומנטיים?

האמצעים התיאטרונים וייחודה של המונודרמה (הצגת יחיד)

בסצינות מסוימות בהצגה, משתמשת השחקנית בלבוש של בגד או באביזר כמו תיק כדי לבצע "מעבר" בין דמויות, ועל אף שהבמה כמעט ריקה לאורך ההצגה, אנחנו מוזמנים לדמיין שהסיפור מתרחש באוטובוס, בגורן ובחדר בקיבוץ. ככלל, הצגה נעזרת באמצעים מינימליים כדי לעבור בין דמויות, מקומות וזמנים.

שאלות לדיון:

1. מדוע לדעתכם בחרו יוצרי ההצגה להציג את כלל הדמויות באמצעות שחקנית אחת בלבד? האם אמצעי זה תרם בעיניכם להצלחת ההצגה והותיר בכם רושם מיוחד, האם תרם להיווצרותה של חוויה אחרת, לקשר אחר ביניכם כצופים ובין השחקנית על הבמה? כיצד התרשמתם מהשחקנית שהכול הוטל על כתפיה?
2. מהי נקודת המבט בהצגה, האם הדמויות מעוצבות בצורה ניטראלית, האם כך היו? או שבעצם הן מגולמות כפי שרואה אותן הדמות המספרת/מציגה?
3. באיזה מובן ההצגה דורשת מהצופה שיתוף פעולה, ובמיוחד בהצגת יחיד עם תפאורה מינימליסטית. האם הצלחתם לדמיין את המקומות השונים שבהם מתרחשים האירועים השונים? האם הצלחתם/הסכמתם לשכוח לרגע קל שמדובר בשחקנית אחת ולהישאב לתוך הסיפור?

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

info.nephesh@gmail.com