אור אמיר

במפגשיו עם תלמידים, מייצר המשורר אמיר אור דיאלוג ער ופתוח עם קהלו. מהי כתיבה? מהי קריאה? מהו הקשר בין הכותב והקורא? אלו מקצת מן השאלות העולות בדיון בינו ובין התלמידים. אור מצטייד באסופה משיריו, מקריא לתלמידים מתוכה ומשתף בסיפורים אישיים ובאנקדוטות ספרותיות והיסטוריות אשר הולידו את שיריו. במפגש מבקש אור להעביר את חווייתו ככותב שירה, דרך תיאור מהלכי הריפוי הנפשיים שהיא מאפשרת ובאמצעות שיח רענן ונגיש המתפתח עם התלמידים/ות. בין שאר הנושאים העולים לדיון במפגש: אתיקה, חברה, ספרות, ארוטיקה, התמודדות עם כאב, שואה, ועוד.

אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ, יליד 1956. אור הוא משורר, עורך ומתרגם. עד כה פרסם כאחד עשר ספרי שירה, שני ספרי פרוזה ושלל תרגומים מן השירה היפנית, האפוס ההודי, שירת יוון העתיקה, ועוד. בנעוריו עבד כרועה צאן וכפועל בניין, בארץ ובהולנד. אור בוגר לימודי פילוסופיה ומדע הדתות מטעם האוניברסיטה העברית, ולימד בה על הדת היוונית העתיקה. בנוסף פרסם מאמרים רבים בתחומי הדתות, ספרות קלאסית, שירה וחברה.

ספרו הראשון יצא לאור בשנת 1987 תחת השם "אני מביט מעיני הקופים". מבין ספריו הנוספים: "שיר טאהירה" (2001), "החיה שבלב" (2010), "משא המשוגע" (2012) ו"כנפיים" (2015). ספריו תורגמו לשפות רבות ונדפסו ברחבי אירופה ואמריקה. שירתו זיכתה אותו בפרסים רבים, בהם פרס ראש הממשלה ופרס ברנשטיין, מלגת פולברייט ליוצרים, ועוד. תרגומיו מן השירה היוונית הקלאסית זיכו אותו בפרס שרת התרבות.

אור עוסק במלאכת התרגום לעברית משנות התשעים ואילך, ועיקר תרגומיו מן השירה היוונית, האנגלית והיפנית. בשנת 1990 הקים לצד השותפה שלו דאז לעשייה, אירית סלע, את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל, בראשה עמד עד שנת 2011. במסגרת פועלו פיתח את מפעלי העמותה ובהם כתב עת לשירה והוצאת ספרים, ובשניהם שימש בתפקיד העורך. לצד פעילות זו, ערך אנתולוגיות שירה רבות ומגוונות והיה לאחד המורים המרכזיים בהליקון – לשירה, עריכה ומתודות של כתיבה יוצרת. 

כך סיפר כשנשאל על מקור החיבור שלו אל עולם השירה: "בשירים ששרנו או קראנו בגן... מילותיהם היו מאגיות, בוראות מציאות. כששרתי 'אור ותכלת על ראשי ענפיי נעים ברוח', הפכתי לעץ, לא פחות... אבל הפגישה היותר משמעותית שלי עם השירה הייתה כשהיא הגיעה מתוכי. את השירים הראשונים שלי חיברתי לפני שידעתי לכתוב, ואמי רשמה לי אותם. הייתי בן ארבע, ואלה היו שירים לדובי ולפילון שלי, אבל הם היו שקולים וחרוזים לא רע, ובעיקר, הם גילו לי את שער הקסמים של הבריאה".

בנוסף מספר אור כי הוקסם מן האפוסים ההומריים היווניים, האיליאדה והאודיסיאה, כבר כשהיה בן עשר, מקסם שהשפיע על כתיבתו בבגרותו ועיצב אותה, אל תוך הכתיבה האפית המודרנית. אמיר אור הוא משורר השואל שאלות נוקבות על מצבו של האדם, ללא שימוש באמצעים גרנדיוזיים. שיריו פונים אל הקורא באופן ישיר ואינטימי, לשונו רעננה ודימוייו דינמיים וטעונים בעוצמה רוחנית וארוטית. שירתו של אור חותרת אל המטאפיזי ואל המסורות הספרותיות העתיקות, ועם זאת משובצת בדימוים ממשיים, גופניים, בני זמננו.

נקודות אפשריות לדיון לקראת המפגש:

1. מצורף מסמך עם מבחר משירת המשורר. בשירים אלה עוסק אור בנושאים כאהבה, אפוס, ביקורת על החברה, תשוקה וארוס. ניתן להדפיס את המסמך ולחלק לתלמידים, לבקש מהם לקרוא ולבחור שיר שנגע בהם. יחד, אפשר לקרוא את השירים ולדון בהם – מה השירה מעוררת בכם? מה חשתם במהלך הקריאה?
2. נושא עיקרי בעבודתו היצירתית של אור נסוב סביב האפוס, החיבור בין מסורות עתיקות ובין העכשווי, הרענן. האפוס בהגדרתו הוא שירת פולקלור עתיקה המגוללת סיפור על חייהם ומעשיהם של גיבור או קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים. אילו סוגי אפוסים אתם מכירים? האם אתם מכירים אפוסים מודרניים? האם בעיניכם יש מקום לאפוסים בתקופה שאנו חיים בה?
3. בחרו שיר מתוך השירים המוצעים, בחרו מתוכו משפט שנגע בכם, העתיקו אותו לנייר נקי. נסו להמשיך את המשפט לכדי שיר משל עצמכם, או לחלופין – נסו להמשיכו, באמצעות משפטים נוספים שנגעו בכם, משירים נוספים. כיצד חוויתם את הכתיבה?

נקודות אפשריות לדיון ועיבוד לאחר המפגש:

1. מה חוויתם במהלך המפגש? מה התחדש לכם במהלכו?
2. האם יחסכם אל עולם השירה או אל המסורות הספרותיות השתנה בעקבות המפגש? באלו אופנים?
3. לאור המפגש עם אמיר אור, מהי לתחושתכם מקומה של השירה בתרבות בת ימינו? ואיזו חשיבות יש בכלל לקריאת טקסטים עתיקים שנכתבו לפני אלפי שנים?

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

avinpo@gmail.com